הנשים שמנהלות את הלילות בבית החולים: האחיות הכלליות של הלל יפה נחשפות
החל משעות אחר הצהריים המוקדמות, הפיקוד על בית החולים עובר לידיים שלהן. לרגל יום האישה הבינלאומי, תכירו את האחיות הכלליות של המרכז הרפואי הלל יפה: רינת מג’אדלה, בלה מתתוב ולודה פלוטקין. הנשים שממונות על אחד התפקידים המאתגרים בבית החולים
השם “אחות כללית”, נשמע מטעה. אבל הן אלו שמנהלות בפועל את המרכז הרפואי הלל יפה בשעות הערב והלילה, בזמני שגרה וחירום, רפואית וניהולית. נותנות מענה לכל הנדרש ונדרשות להיות הרבה דברים בו זמנית בזמן נתון. יום האישה הוא זמן מצוין להכיר את עבודתן של האחיות הכלליות של “הלל יפה”.
רינת מג’אדלה- “כדי לנהוג במקצועיות, צריך לשים את הרגש בצד”
“להיות אחות כללית זה תפקיד מאוד דינאמי ומאתגר”, מציינת רינת מג’דאלה, אשר משמשת בתפקיד זה משנת 2016. “הוא מצריך מתן מענה לאתגרים וקונפליקטים שונים, הן מבחינה רפואית והן מבחינה ניהולית. ישנם מצבים לא פשוטים בהם צריך לקבל החלטות קריטיות, כולל סוגיות משפטיות, בתנאי לחץ ובזמן קצר”. רינת החלה את דרכה ב”הלל יפה” כסטודנטית לסיעוד. לאחר שסיימה תואר ראשון החלה לעבוד באחות במלר”ד. במקביל סיימה תואר שני כמצטיינת דיקן באוניברסיטת תל אביב ואף כיהנה כמרצה ומדריכה קלינית בבית ספר לאחים ואחיות של “הלל יפה” והיא בוגרת קורס על בסיסי ברפואה דחופה.
“אחד האירועים המשמעותיים ביותר שאני זוכרת היה אירוע נפילת הכטב”מ בבא”ח גולני”, היא מספרת. הגיעו בבת אחת שיירות של אמבולנסים עם חיילים פצועים, ולא ידענו כמה עוד צפויים להגיע ומה סדר גודל האירוע. הייתי צריכה להמשיך לנהל את בית החולים, לגייס כוח אדם, להזמין כוננים כשבמקביל אתה רואה חיילים פצועים שהם בסה”כ ילדים, עם פציעות גוף שונות ועדיין אני צריכה לשדר “עסקים כרגיל”. מהבחינה הזאת, הדבר המורכב והקשה ביותר הוא לדעת להפריד בין התפקוד במצבי לחץ למצב הנפשי. המעבר משגרה לחירום הוא מהיר כל כך שצריך להפעיל שיקול דעת בתנאי לחץ מטורפים, לפעול במקצועיות ולהניח את הרגשות בצד.
בלה מתתוב- “לשלב קריירה תובענית ואימהות- זה אתגר בפני עצמו”
“אני אחות בחדר מיון כללי של “הלל יפה” כבר מ2010″, מספרת בלה מתתוב, “לפני 3 שנים מוניתי לאחות כללית, אחרי שהפכתי לאחראית משמרת, מדריכה קלינית וסיימתי בהצלחה לימודי תואר ראשון במנהל מערכות בריאות ותואר שני בסיעוד וקורסים על בסיסיים ברפואה דחופה”.
בתפקידה נתקלה מתתוב לא מעט במצבי אר”ן שונים. אחד מהם הוא הפיגוע בתחנת האוטובוס בצומת כרכור בשנה החולפת. “התקבל דיווח ראשוני על פיגוע, שיש הרבה גופות מוטלות על הרצפה. לא יודעים כמה נפגעים יש”, היא נזכרת. “הכרזנו על אר”ן ( אירוע רב נפגעים) והתחלנו לקבל פצועים: ילדים, בני נוער ונשים מכל הגילאים. באותו הרגע את נכנסת למצב של אוטומט. רק כשאת מגיעה הביתה את מעבדת את הדברים ומעכלת מה בדיוק היה. קשה מאוד לחוות אירועים מסוג זה, אך כדי לפעול בצורה המיטבית והמקצועית ביותר, חייבים להשאיר את הרגש בצד ולהתמקד בטיפול בנפגעים ובסיוע לצוותים. מבחינתי “אחות כללית” הוא תפקיד מאוד מאתגר ומספק. “האני מאמין” שלי הוא שצריכה ללוות את הצוותים, לסייע להם בכל הנדרש, לפתור בעיות ולתת מענה לכל דבר ועניין”.
מתתוב מספרת שאחד האתגרים הגדולים הוא שילוב העבודה התובענית בבית החולים עם החיים בבית. היא אמא ל- 4, כאשר בנה הבכור לוחם בצנחנים. בן נוסף בן 16 ויש לה עוד שני ילדים קטנים בני 9 ו-5. ימים אלה מאתגרים עוד יותר כשהם שוהים בבית, כשברקע התראות ואזעקות והיא צריכה להגיע לעבודה, גם בשעות הלילה. “כמו רוב הנשים הקרייריסטיות, גם אני נאלצת למצוא פתרונות יצירתיים, כולל עזרה מהסבים והסבתות. מייחלת לימים רגועים ושקטים יותר”.
לודה פלוטקין – “מפועלת ניקיון לטיפול נמרץ והנצלת איברים”
להיא עלתה ארצה בשנת 1990 כשהיא אוחזת בידה תואר של מהנדסת מכונות. אבל כמו הרבה עולים חדשים, התקשתה למצוא עבודה. את דרכה ב”הלל יפה” החלה כפועלת ניקיון, ואחרי שראתה את האחיות במחלקות השונות יוצאות עם חיוך הביתה, החליטה לעשות הסבה למקצוע הסיעוד. . היא למדה בבית הספר לסיעוד ל “הלל יפה” וכשסיימה החלה לעבודה מחלקה פנימית ג’, עשתה סטאז’ בטיפול נמרץ ובמשך 25 שנה שישמה כאחות טיפול נמרץ כללי. בשנת 2019 התמנתה גם לאחות מתאמת השתלות של בית החולים ולפני כשנה מונתה לאחות כללית ומאז היא משלבת בין 2 התפקידים.
“אין משמרת אחת שדומה לשנייה. כל פעם יש אתגר אחר להתמודד איתו. זהו תפקיד עם הרבה אחריות שמצריך מתן פתרונות לבעיות מקצועיות וניהוליות שעולות מהשטח, תוך המשך קיום פעילות סדירה ותקינה של בית החולים. בתפקיד שלנו יש לא מעט החלטות הרות גורל שצריך לקבל בזמנים מורכבים. כבר יצא לי לערב באמצע הלילה את הנהלת בית החולים, משפחה של מטופל, יועצת משפטית וצוות רופאים בכדי לקבל החלטה על ניתוח למטופל”.
כששואלים אותה אם הייתה בוחרת בעיסוק אחר, אומרת לודה בפה מלא שזה הייעוד שלה. “אני מכהנת כאחות כללית וכמתאמת השתלות -כל תפקיד שונה ומאתגר ועם זאת אני מרגישה שאלה התפקידים הנכונים עבורי. אני מרגישה שאני מביאה את עצמי, את יכולות הניהול שלי ובמקביל פועלת להצלת חיים”.
