עובדים עד מאוחר? ייתכן שזה משפיע על המשקל שלכם יותר ממה שחשבתם
שעות נוספות, לחץ מתמשך ומחסור בזמן הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת העבודה של רבים. מחקר חדש מצא קשר בין עבודה ממושכת לעלייה בשיעורי ההשמנה, ומעלה שאלות על המחיר הבריאותי של אורח החיים המודרני. “זמן הוא משאב בריאותי לכל דבר, כשהוא נעלם גם הבריאות נפגעת”
שעות נוספות, עומס מתמשך ומחסור בזמן הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי העבודה של רבים מאיתנו. מחקר חדש שפורסם ב”גרדיאן” מצביע על קשר בין שעות עבודה ארוכות לבין שיעורי השמנה גבוהים יותר במדינות שונות לאורך עשרות שנים. ומעלה מחדש את השאלה עד כמה סביבת העבודה משפיעה על הבריאות שלנו.
לדברי דר’ רון גולדמן, רופאת משפחה במרפאת פסגות ים ובמרפאת “שוקלים מחדש” במאוחדת מחוז צפון. הממצאים משקפים מציאות שהיא פוגשת מדי יום במרפאה. “המחקר מחזק את ההבנה שהשמנה אינה רק תוצאה של בחירות אישיות. אלא מושפעת גם מהאופן שבו אנחנו חיים ועובדים”, היא אומרת.
לדבריה, אחת הסיבות המרכזיות לקשר בין שעות עבודה ארוכות לעלייה במשקל היא מה שהיא מכנה “עוני בזמן”. כאשר רוב שעות היום מוקדשות לעבודה ולניהול השגרה. נותר פחות זמן להכנת ארוחות ביתיות, לפעילות גופנית, למנוחה ולשינה מספקת.
כפי שהיא מדגישה, “זמן הוא משאב בריאותי לכל דבר. כדי לשמור על משקל תקין אנשים זקוקים לזמן לבישול, לפעילות גופנית, לשינה ולמנוחה. כשהזמן הזה נעלם, גם היכולת לשמור על אורח חיים בריא נפגעת”.
לצד המחסור בזמן, גם לסטרס יש תפקיד משמעותי. עומס ולחץ מתמשכים מעלים את רמות הקורטיזול בגוף. הורמון הקשור להגברת התיאבון ולאגירת שומן, בעיקר באזור הבטן. במקביל, חוסר שינה וישיבה ממושכת פוגעים במנגנונים האחראים על ויסות הרעב והשובע ומגבירים את הסיכון לעלייה במשקל.
במרפאה, מספרת ד”ר גולדמן, רבים מהמטופלים מתארים בדיוק את אותה מציאות. הרצון לשמור על אורח חיים בריא קיים, אך העומס היומיומי מקשה על יישומו בפועל. לדבריה, “אחת הטענות השכיחות ביותר שאני שומעת היא שאין זמן. בין אם זה להתאמן, או אפילו להכין אוכל מסודר ובטח לא זמן לנוח”.
ד”ר גולדמן מדגישה כי המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי ישיר בין שעות עבודה ארוכות להשמנה, וכי לא כל מי שעובד שעות רבות יפתח עודף משקל. עם זאת, היא מציינת כי תנאי החיים הנלווים לכך יוצרים קרקע שמגבירה את הסיכון.
היא מוסיפה כי יש גם היבט חברתי שאינו תמיד מדובר, “אנשים עם אמצעים יכולים לעיתים לקנות לעצמם בריאות טובה יותר, אם זה אוכל איכותי, זמן לפעילות גופנית או עזרה בניהול הבית. אצל אחרים, עומס הזמן הופך להיות גורם שמכתיב את אורח החיים כולו”.
הממצאים, לדבריה, מחזקים את התפיסה הרפואית העדכנית שלפיה השמנה היא מחלה מורכבת המושפעת משילוב של גורמים ביולוגיים, סביבתיים, חברתיים והתנהגותיים. לכן האחריות אינה מוטלת רק על הפרט, אלא גם על סביבת העבודה ועל מקבלי ההחלטות. “אם תנאי העבודה משפיעים על הבריאות, פתרונות כמו גמישות תעסוקתית או קיצור שבוע העבודה יכולים להיות כלי לקידום בריאות הציבור, ולא רק הטבה לעובדים”, היא מסבירה.
לצד השינויים המערכתיים, ד”ר גולדמן ממליצה לאמץ הרגלים קטנים שניתן לשלב גם בימים עמוסים. הקפדה על שעות שינה, הפסקות תנועה קצרות במהלך יום העבודה והיערכות מראש עם מזון זמין ובריא עשויות לסייע בשמירה על הבריאות לאורך זמן.
“המטרה היא לא שלמות”, מסכמת ד”ר גולדמן. “גם צעדים קטנים ועקביים יכולים לעשות הבדל משמעותי לבריאות שלנו לאורך השנים”.
