הרב ישראל יאיר אביטן בריאיון
לאחר שנים של עשייה חינוכית וקהילתית, שירות מילואים בו נפצע במהלך מלחמת “חרבות ברזל” והוכר כנכה צה”ל, החל הרב ישראל יאיר אביטן בפעילותו, הפעם כחבר מועצת העיר חדרה.
הרב ישראל יאיר אביטן (40), תושב שכונת גבעת אולגה, נשוי ואב לשלושה, החל לאחרונה את דרכו כחבר מועצת עיריית חדרה מטעם סיעת “המחנה המאמין”. מאחוריו עשור של עשייה חינוכית, ניהול תוכניות מנהיגות, פעילות קהילתית והובלת מיזמי חסד בעיר. במקביל הוא משמש רב קהילה ומוביל פרויקטים חברתיים המסייעים למאות משפחות.
את כניסתו לחיים הציבוריים הוא עושה לאחר שירות מילואים משמעותי במלחמת “חרבות ברזל”, שבמהלכו נפצע וכיום הוא מוכר כנכה צה”ל. בריאיון ראשון מאז כניסתו למועצה הוא מספר על הדרך שהובילה אותו לפוליטיקה המקומית, על גבעת אולגה ועל היעדים שהציב לעצמו.
מה הוביל אותך להיכנס דווקא עכשיו למועצת העיר?
“האהבה שלי לחדרה היא המנוע שמוביל אותי. השנה האחרונה הייתה מטלטלת עבור כולנו. השירות במילואים, הפציעה והאובדן של חברים חידדו אצלי את ההבנה שהכוח האמיתי של העיר נמצא באנשים שלה. רציתי להיות כתובת לתושבים, להקשיב למי שמרגיש שלא תמיד שומעים אותו, ולפעול מתוך שותפות, כבוד ודיאלוג.”
איזו תפיסת עולם אתה מביא איתך לשולחן המועצה?
“אני מגיע מעולם החינוך ושם למדתי שהכול מתחיל בהקשבה. כשמקשיבים באמת, אפשר להבין את הצרכים ולמצוא פתרונות. אני מביא איתי ניסיון בניהול פרויקטים, עבודה עם צעירים והמון אהבת אדם. מבחינתי, חבר מועצה צריך להיות נגיש, זמין ולפעול בגובה העיניים.”
אתה מרבה לעסוק בעשייה חברתית בגבעת אולגה. מה חשוב לך לקדם?
“העשייה הקהילתית באולגה היא מקור לגאווה. יש כאן אנשים מדהימים שמקדישים מזמנם לטובת אחרים, החל מחלוקת מזון למשפחות ועד ביקורי חולים ויוזמות קהילתיות. אני רוצה שהעיר תעניק גב אמיתי לעשייה הזו. יש מוסדות שפועלים שנים ללא תנאים ראויים, וחלקם עדיין מתמודדים עם קשיים בסיסיים. אלה נושאים שחייבים לקבל מענה.”
כחבר מועצה, מהם הנושאים המרכזיים שתקדם?
“חשוב לי לחזק את השכונות, לשפר את השירותים הקהילתיים, להעניק מענה טוב יותר למשפחות ולוודא שכל תושב מרגיש שיש לו כתובת בעירייה. חדרה היא עיר עם הון אנושי אדיר, והתפקיד שלנו הוא לתת לכל קהילה את הכלים לצמוח.”
בנאום הכניסה שלך, כחבר מועצה מן המניין, דיברת על ‘מעגל’. למה התכוונת?
“בריקוד במעגל אין ראשון ואין אחרון. כולם רואים אחד את השני, ולכולם יש מקום. זו גם התפיסה שלי לגבי חדרה. יש כאן ציבור מגוון מאוד, עם דעות שונות, אבל אפשר לעבוד יחד מתוך כבוד הדדי. אני רוצה להיות חלק ממועצה שיודעת לחבר בין אנשים ולאחד סביב המטרות המשותפות.”
איך אתה מסכם את טבילת האש הראשונה – הפעם כחבר מועצה?
“אני נכנס לתפקיד בענווה ועם הרבה אחריות. יש לי רצון ללמוד, לעבוד קשה ולהיות שליח נאמן של התושבים. אם אצליח לגרום לעוד אנשים להרגיש שמקשיבים להם ושיש מי שפועל למענם, אדע שאני בדרך הנכונה.”
