תושבת פרדס חנה גילתה החודש, כי נפלה קורבן לעוקץ הניגרי. אומנם, הסכום יחסית נמוך – אך בשביל קשישה זה המון. קבלו את המדריך לעקיצות ברשת
י’, תושבת פרדס חנה, אלמנה בשנות השבעים לחייה, הופתעה לגלות הודעה שקיבלה במייל. בהודעה דיווח לה “עורך דין” כי יש לה קרוב משפחה מעבר לים. שם המשפחה היה זהה לשם משפחתה, וכך גם השם הפרטי של “קרוב המשפחה” היה דומה. בהודעה הוסיפו פרטים על ירושה שתועבר לה. בכל זאת, היא קרובת המשפחה היחידה…
היא רצתה להפתיע את בני משפחתה, יצרה קשר באמצעות הפרטים שהשאירו במייל. היא אפילו שוחחה טלפונית בשיחה יקרה מאוד למספר הטלפון. מילאה פרטים, ביצעה העברה של כ-5,000 שקלים שאין לה. רק אז היא גילתה שנפלה קורבן לעוקץ.
לדברי עורך דין גיא סרוסי, ממשרד עורכי הדין סרוסי, בכל שבוע נעקצים ישראליים. הדרך שתבטיח לכם לא ליפול קורבן לתרגיל עוקץ, כך לדברי עו”ד סרוסי, היא להיות חשדנים. סופר חשדניים. “כאשר מישהו שאתם לא מכירים פונה אליכם באימייל, בפייסבוק ובמסרון. אם הוא מבטיח לכם סכום כסף גדול, תזכרו שבעולמנו כיום אין מתנות חינם”.
מהו העוקץ האינטרנטי הנפוץ ביותר?
“העוקץ השכיח ביותר הוא ‘העוקץ הניגרי’. זה, למעשה שם כולל לשורה של תרגילי עוקץ. הם מתקבלים, בדרך כלל, בתיבת הדואר האלקטרוני. ‘העוקץ הניגרי’ הוא סוג הונאה כספית הדומה להונאת ‘האסיר הספרדי’. הונאה שהופיעה לראשונה בשנות ה-20 של המאה הקודמת. בעבר הרחוק פנו הנוכלים בעיקר לאנשי עסקים. כיום כל אחד ואחד מאתנו הוא קורבן בפוטנציה. הנוכל, בעזרת סיפורי כיסוי שונים, ינסה לשכנע אתכם, כי בתמורה לסכום כסף מסוים אותו תעבירו לו, תקבלו בהמשך סכום כסף גדול פי כמה וכמה”.
“העוקץ השכיח ביותר בז’אנר ‘העוקץ הניגרי’ הוא ‘עוקץ הירושה’. לתיבת האימייל שלכם יגיע מייל מאדם המתחזה לעורך דין ממדינה זרה, שיספר לכם כי זכיתם בירושה, ומאחר שכל יורשיו של המנוח נפטרו, אתם היורשים היחידים. המייל יהיה מפורט, עם תעודת פטירה, כשהמנוח נושא שם משפחה זהה לשם המשפחה שלכם, כשסכום הירושה שיהיה נקוב בו הוא לא פחות מכמה מיליוני דולרים. במקרים רבים נוסחי המיילים הללו יהיו עילגים, ויעידו על כותב שלא מצוי בשפה העברית. כמו כן, שם משפחה של ישראלים רבים עלול להיות מעוברת. בני המשפחה המורישים ודאי נושאים שם משפחה גלותי יותר. אך במקרים שבהם השגיאות הפשוטות הללו לא נעשו – יהיו כמה פתיים שעלולים בכל זאת לאכול את הלוקש, ולשתף פעולה עם תרגיל העוקץ|.
“במקרים אלה המתחזה יסביר לכם שכדי לקבל את הירושה, עליכם לשלם לו מס “פעוט”, או מקדמה של כמה עשרות או מאות אלפי דולרים. שילמתם? הנוכל ייקח את כספכם ויתאדה במרחב הווירטואלי”.
“עוקץ נוסף בסדרה הוא ‘עוקץ המצוקה’. לתיבת הדואר האלקטרוני שלכם יגיע מייל מאדם הנמצא כביכול במצוקה; או שהוא בכלא, או שנחטף, או שהוא חולה מאוד וחייו קרסו. בתמורה לסיוע כספי שתעבירו לו, כך מבטיח הנוכל, הוא יחזיר לכם סכום גדול בהרבה ממקור כספי שממש בקרוב אמור להשתחרר. גם במקרה הזה, תגידו יפה שלום לכסף שלכם”.
באלה מקרים כן ניתן לתבוע – הרי שבמרבית המקרים מדובר בנוכלים מעבר לים וללא הסכמים משפטיים עם ישראל?
“דוגמה למקרה עוקץ בו לבנק קיימת אחריות, קשורה לצ’קים שמופקדים כשעליהם מתנוססת חתימה מזויפת. על פי פסיקה רחבה בעניין, אם התעורר אצל בעל תפקיד בבנק חשד, כי הצ’קים מזויפים, וחרף כך הוא המשיך ואישר את הפקדתם, הבנק נושא באחריות להונאה. תרגיל עוקץ זה נפוץ בעיקר בקרב מטפלים של קשישים, שגונבים מהם פנקסי שיקים ומזייפים את חתימתם”.
