טרנדים נגד מקדמי הגנה ואינדקס הקרינה שוטפים את ה- Tiktok
לא מדובר בתופעה חדשה, אלא בטרנד מסוכן שחוזר מדי קיץ לטיקטוק. צעירים שקוראים לוותר על מסנני קרינה ומנצלים את מדד הUV- הגבוה כדי להשתזף. ד”ר פארס סלאמה, מומחה לרפואת עור ומין במאוחדת מחוז צפון, מזהיר מפני הנזקים המצטברים ומבהיר. “אחד הגורמים המסרטנים הוא קרינה אולטרה סגולה. לכן חשוב להשתמש במקדמי הגנה, ובשום אופן לא להיחשף לשמש ללא הגנה “
עולם הרשתות החברתיות מכיל מגוון רחב של טרנדים. חלקם תמימים וחלקם עלולים להוות סכנה של ממש. בין הטרנדים הרבים עלה טרנד אותו מובילים מספר משפיעני Tiktok שמכנים את עצמם ‘התנועה ב-Tiktok שיוצאת נגד שימוש במקדמי הגנה’. המשפיענים טוענים לכאורה כי מקדמי ההגנה מכילים כימיקלים רעילים שמזיקים לבריאות בכלל ולעור בפרט. וכי שימוש במקדמי הגנה עלול אף לגרום למחסור בוויטמין D. כך, הם מעודדים למעשה את העוקבים שלהם להיחשף לשמש ללא כל הגנה. “חשוב להבין כי אחד הגורמים המסרטנים הוודאיים הוא קרינה אולטרה סגולה מסוג UVA שנובעת מהשמש. לכן, חשוב להשתמש במקדמי הגנה כאשר נחשפים לשמש ובשום אופן לא להיחשף לשמש ללא כל הגנה”, מזהיר ד”ר פארס סלאמה, מומחה לרפואת עור ומין במאוחדת מחוז צפון
“קרם הגנה אינו גורם לסרטן העור. למעשה הוא מומלץ על ידי רופאים כאמצעי הגנה מפני סרטן העור. כולל מלנומה, קרצינומה של תאי קשקש וקרצינומה של תאי בסיס”, מסביר ד”ר סלאמה. “החומרים הפעילים במקדמי הגנה כמו תחמוצת אבץ, טיטניום דו חמצני, אבובנזון ואחרים, נוצרו כדי לחסום או לספוג קרינה אולטרה סגולה המהווה גורם סיכון מרכזי לסרטן העור”.
עם זאת, ד”ר סלאמה מציין כי הועלו חששות לגבי מרכיבים כימיים מסוימים במקדמי הגנה ספציפיים שעלולים להיות בעלי השפעות מזיקות: “מרכיבים כמו אוקסיבנזון ואוקטינוקסט נחקרו על השפעותיהם הפוטנציאליות המפריעות למערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית שהיא למעשה אוסף של בלוטות אנדוקריניות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם), אך אין ראיות חותכות הקושרות כימיקלים אלו לסרטן בבני אדם. גופים רגולטוריים, כולל ה-FDA, ממשיכים לפקח ולהעריך את בטיחותם של מרכיבי מקדמי ההגנה”.
בהתייחס לטענת המשפיענים על הסכנה במחסור בוויטמין D כתוצאה משימוש במקדמי הגנה. ד”ר סלאמה טוען כי “נכון שתיתכן ירידה בייצור ויטמין D בעור, שכן קרינת UVB הכרחית לסינתזה של ויטמין D בעור. אך הסיכון הטמון בכך משמעותית קטן יותר מאשר הסיכון בלחלות בסרטן העור”. כמו כן, הוא מציין בדבריו כי המידה שבה שימוש בקרם הגנה משפיע על רמות וויטמין D היא עדיין נושא למחקר. כמו כן מספיק חשיפה קצרה מאוד לשמש של 10-15 דקות של אמות וכמות ידיים על מנת ולייצר את הכמות היומית המספיקה של VIT D . אין צורך בחשיפה ממושכת ורחבה למטרה זו .
לאנשים המודאגים ממחסור בוויטמין D בעור, ממליץ ד”ר סלאמה לשמור על תזונה מאוזנת. הכוללת מזונות עשירים בוויטמין D, כמו דגים שומניים, מוצרי חלב מועשרים וחלמונים. במידת הצורך יש לשקול שימוש בתוסף ויטמין D.
טרנד נוסף ולא פחות מדאיג שגם מככב בימים אלו ברשתות החברתיות נקרא אינדקס קרינה. כחלק מהטרנד, צעירים בודקים מדי יום את רמת אינדקס הקרינה. ברגע שמדד הקרינה גבוה מספיק, הם מחליטים כי זהו יום ללכת לים ולהשתזף.
“חשוב לדעת כי ככל שמדד אינדקס הקרינה גבוה יותר כך יש יותר קרינת UV. מה שמהווה סיכון מוגבר לכוויות ובעיקר לסרטן עור בעתיד. אם יוצאים לשמש יש לצאת רק בשעות הבטוחות ולא בין השעות 10:00-16:00. יש לחפש צל, להצטייד בביגוד ארוך ומגן, כובע, משקפי שמש, מקדם הגנה וכמובן שתייה מרובה”, מסביר ד”ר סלאמה. עוד הוא מוסיף כי “אם בכל זאת אתם תוהים כמה זמן מומלץ באמת להיחשף לשמש. ובכן קשה לומר, זה תלוי בגוון העור, היסטוריה משפחתית או אישית של סרטן העור. באופן כללי ההמלצה היא כ-20 דקות בשעות הבטוחות, וכמובן להיות חכמים בשמש – כי כל שיזוף זה עוד נזק מצטבר ל DNA שלנו שנשלם עליו בגיל מבוגר יותר “.
