בית משפט השלום בתל אביב קבע, כי בית חולים הלל יפה בחדרה יפצה יולדת, אשר עברה לידה בניתוח קיסרי, לטענתה ללא צורך; בית החולים: נשקול הגשת ערעור
לפני כשש שנים עברה אישה לידה בניתוח קיסרי בבית חולים הלל יפה בחדרה, אולם לטענתה גילתה, שלא היה צורך בניתוח קיסרי. כתוצאה מכך הגישה האישה באמצעות עורכי דינה, דוד פייל וגל מרקוביץ תביעה נגד בית החולים.
בתביעה טענה האישה, כי לפני כשש שנים, כשהיתה בשבוע ה-35 להריונה, עברה בדיקת אולטרסאונד בקופת חולים. בבדיקה התברר, כי העובר נמצא במצג עכוז.
במהלך הבדיקה הוצגו בפניה שתי אפשרויות – לעבור הליך של היפוך העובר בעודו ברחם, או ללדת בניתוח קיסריה. האישה בחרה באפשרות השניה.
בבדיקת אולטרסאונד נוספת שבוצעה כשבוע לאחר מכן, בבית חולים הלל יפה, נאמר לה שוב שהעובר במצג עכוז. במועד זה נקבע לה תור לניתוח קיסרי כ-10 ימים לאחר מכן. אולם שלושה ימים לפני מועד הניתוח חוותה האישה ירידת מי שפיר ופונה לבית החולים.
בתביעתה טענה האישה, כי לאחר שהועברה ממיון למחלקת יולדות נבדקה על ידי רופא, שלטענתה נראה עייף ומבולבל.
עוד לטענתה הבדיקה של הרופא ארכה כדקה ולא בוצעה בדיקת אולטרסאונד. בנוסף נטען, כי בגיליון הקבלה למחלקת יולדות, לאחר בדיקת הרופא, נרשם שהעובר במצג ראש. למרות זאת הועברה האישה לחדר ניתוח לביצוע ניתוח קיסרי בהתוויה של מצג עכוז.
הניתוח הקיסרי בוצע ובדו”ח המסכם של הניתוח נרשם : “חילוץ תינוק במצג ראש ללא קושי”. כך גם נרשם בסיכום האשפוז.
פרקליטיה, עורכי הדין מרקוביץ ופייל, טענו, כי למעשה לא היה כלל צורך בביצוע הניתוח.
עוד טענו, כי התאוששותה של האישה מהניתוח הייתה קשה. היא נאלצה לקבל מנות דם רבות וחוותה קשיים בחיבור לתינוק ובהנקה. לדבריהם בלידה זו היולדת לא הייתה מודעת כי בוצע בה ניתוח קיסרי מיותר, אלא רק במהלך מעקב ההיריון השני.
בנוסף טענה האישה, באמצעות פרקליטיה, כי בית החולים התרשל בכך שלא ביצע בדיקת אולטרסאונד פשוטה, בדיקה שיכלה למנוע את הניתוח הקיסרי, ובכך לחסוך ממנה סבל רב.
נציגי בית החולים טענו, כי בוצעה בדיקת אולטרסאונד וכי אמנם בדוח מחלקת המיון נרשם בממצאי הבדיקה הווגינלית מצג ראש, אך זאת כתוצאה מטעות סופר ולחילופין מדובר בטעות באבחנה בבדיקה הידנית בשל הקושי באבחון במצב בו שלפוחית מי השפיר מפריעה לביצוע הבדיקה.
בדוח הניתוח מופיעה פעם נוספת האבחנה כי מדובר במצג ראש, אלא שגם כאן טענו נציגי בית החולים, כי במילוי שגוי של טופס השבלונה.
בנוסף הסבירו, שבאותה עת הוכנסה מערכת דיווח חדשה שפעלה כתבנית, גרמה לטעויות ויצאה משימוש לפני למעלה משנתיים.
זאת ועוד טענו נציגי בית החולים, כי עדויות התובעת ובעלה אינן עולות בקנה אחד עם הרשומות הרפואיות ונובעות משכחה שכן
אם במהלך הניתוח היה מתברר שהוולד במצג ראש ולא במצג עכוז היה על הצוות לדווח על העניין כאירוע חריג ומשלא נעשה כך ניתן ללמוד שהוולד לא היה במצג ראש.
שופט בית המשפט השלום בתל אביב, ד”ר מנחם (מריו) קליין, לא השתכנע מגרסאות בית החולים. בפסק דינו מתח השופט ביקורת על התנהלותו של בית החולים, כפי שעלתה מהמסמכים, שבהם נמחק מצג העובר ברישול בכתב יד ללא חתימה ושעה, “בניגוד לתקנות בתי החולים הדורשים מחיקה ב’קו'”.
באשר לטענת בית החולים, לפיה האישה הביעה את הסכמתה לניתוח הקיסרי, קבע השופט: “אין ספק שהסכמתה של התובעת לניתוח נבעה מהמחשבה כי הוולד נמצא במצג עכוז, ואילו הייתה יודעת כי התינוק במצג ראש וכי ניתן לבצע לידה רגילה, הרי שהייתה מעדיפה זאת”.
השופט פסק, כי על בית החולים לשלם לה פיצויים בסך 180 אלף שקלים בגין כאב, סבל ופגיעה באוטונומיה וכן 25 אלף שקלים נוספים בגין הוצאות חריגות שנגרמו לה. בנוסף קבע השופט, כי בית החולים יישא בהוצאות המשפט וכן בשכר טרחת עורך דין.
מבית חולים “הלל יפה” נמסר, כי “בית החולים מדגיש, כי מדובר ביולדת שתינוקה נולד בריא וכי יצאה בבריאות שלמה מהבית החולים, דהיינו מטרת הצוות הושגה במלואה- אם ועובר שלמים ובריאים. פסק הדין התקבל בימים אלו בבית החולים, אנו למדים אותו ונשקול הגשת ערעור”.
