לפני כ-23 שנים הכירו הגר ודודו במרכז ההובלה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, כיום, בתם ממשיכה את דרכם ובקרוב תצא לקצונה
לא בכדי צה"ל נחשב, עד היום, לכור ההיתוך הכי ישראלי שיש. לא רק בשוויון הזדמנויות, אלא גם בסיפורי אהבה שנרקמו. בשנת 200 הכירו הגר ודודו עמר במרכז ההובלה באגף הטכנולוגיה. דודו היה חייל של הגר ושימש כמש"ק במחלקה 13. הגר, דור שני באגף, שימשה באותה עת כקצינה. תפקיד אותו ביצעה כסרן במשך 14 שנים. לאחר שסיימה לפקד על דודו, הם החלו לצאת. שלוש שנים לאחר מכן הם התחתנו ולבני הזוג הצעיר נולדה בתם מוריה. את מגוריהם קבעה המשפחה בפרדס חנה – כרכור.
18 שנה לאחר מכן, הטוראית מוריה עמר, סיימה טירונות והתחילה את הכשרתה במסלול ייעודי לקצונה – במערך ההובלה בחטיבת הלוגיסטיקה. היום, ממשיכה מוריה את דרכי הוריה והסבא שלה, ומפקדת על חיילים בהכשרת נהגים במרכז. בקיץ הקרוב תצא לקורס קצונה ותמשיך בדרכה של אמה.
״אני שמחה על הזכות ללכת בדרכה של אמי. כבר מהימים הראשונים שלי כאן הבנתי למה המרכז מהווה בית עבורה. אני מרגישה שהגעתי למשפחה אחת גדולה", סיפרה לנו מוריה. עבור אביה ואמה זו סגירת מעגל. אמא הגר משרתת כמילואימניקית בגדוד בו בתה נמצאת. לעיתון העיר News אמרה על החוויה, כי "עבורי מרכז ההובלה זה בית. זה המקום בו הכרתי את בעלי ובניתי משפחה. אין גאווה גדולה מלשלוח את בתי לבית שלי".