מאות תלמידי בתי ספר, תושבים וחניכי תנועות הנוער ציינו ביום שישי, בבית העלמין הוותיק של זכרון יעקב, 105 שנים לפטירתה של שרה אהרונסון.
ביום שישי התכנסו מאות מתושבי זכרון יעקב, בהם תלמידי בתי הספר, תושבים וחניכי תנועות הנוער, בבית העלמין הוותיק. סביב קברה של שרה אהרונסון, קיימו המשתתפים אזכרה והעלו על נס את תרומתה ליישוב היהודי. שרה אהרונסון ז”ל, הידועה גם בכינוייה העממי “שרה גיבורת ניל”י”, נולדה בשנת 1890 במושבה זכרון יעקב. היא הייתה אחת מתוך שישה ילדים. כציונית הייתה מראשי מחתרת ניל”י (נצח ישראל לא ישקר א.ש). רשת הריגול פעלה במהלך מלחמת העולם הראשונה נגד השלטון העותמאני ולמען הצבא הבריטי. מטרת המחתרת הייתה לקדם הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.
בשנת 1917 לכדו הטורקים יונת דואר ששלחה אהרונסון עם מסר לבריטים. בחג הסוכות אותה שנה, עצרו אותה השלטונות הטורקיים וכלאו אותה. במשך מספר ימים עינו אותה, אך היא סירבה לדבר. היא ניסתה להתאבד, היא נפצעה קשה אך לא מתה.. מד”ר הלל יפה שטיפל בה ביקשה שיזרז את מותה. שלושה ימים לאחר מכן נפטרה.
בטקס, כאמור, השתתפו מאות תלמידים מבתי הספר, שהגיעו יחד עם הצוותים החינוכיים. נציגי כל תנועות הנוער במושבה השתתפו. שרת החינוך ד”ר יפעת שאשא ביטון, אמרה, כי זכרה ותרומתה ליישוב היהודי איתנו תמיד.
אישים רבים חלקו כבוד לשרה אהרונסון, שיחד עם חברי המחתרת, הפכה לסמל לאומי. סמל המייצג את המלחמה על קוממיות ארצנו. בהם, ראש המועצה זיו דשא, רב המושבה הרב אברומסקי וכל הנהלת בית אהרונסון ומוזיאון ניל”י.
את ארגון הטקס לקחו על עצמם תלמידי כיתה ח’ מבית הספר נילי. יחד עם הצוות החינוכי והמורה עדי מימרן, חברו התלמידים ליאיר בן שלום, מנהל אתר ההנצחה הממלכתי. בטרם התקיים הטקס עצמו, קיבלו את פני הבאים ילדי מקהלת נילי, ומיד לאחר מכן העלו המשתתפים על נס את פועלה ועוז רוחה של שרה אהרונסון, ואת המחיר הכבד ששילמו חברי המחתרת ובני משפחותיהם למען הגשמת החלום הציוני.
“שנים חלמתי להחזיר את העלייה היישובית לקבר שרה אהרנסון, כפי שהיה בילדותי שנהגנו לעלות לקברה של שרה בכל שנה לאחר שמחת תורה”, סיכמה בהתרגשות נירה אפרתי מצוות בית אהרונסון.
