כ-50 תושבים נענו לקריאת העירייה, והציגו את עמדותיהם במסגרת מהלך חדשני של העירייה לשינוי פני ההוראה בחריש; התהליך נוהל על ידי מכון שמיר למחקר
לראשונה בישראל הזמינה רשות מקומית את התושבים לקחת חלק בעיצוב יעדי הלמידה בבתי הספר. זאת במסגרת תהליך ייחודי שמלווה על ידי צוות מקצועי מהמכללה האקדמית תל-חי, מכון שמיר למחקר וחברת EDI.
עיריית חריש הובילה את המהלך החדשני ופורץ הדרך לשינוי פני ההוראה בבתי הספר בעיר ביחד עם ההורים והתלמידים.
כ-50 תושבים, נענו לקריאת העירייה, השקיעו מזמנם וממרצם ולקחו חלק בתהליך במטרה להשפיע על החינוך בעיר. התהליך הייחודי נוהל על ידי מכון שמיר למחקר.
מעיריית חריש נמסר, כי מניתוח השאלונים שעליהם ענו המשתתפים עלו הבדלים בין תושבים שהגדירו את עצמם כחילונים לבין אלה שהגדירו עצמם כדתיים.
בעקבות זאת המשתתפים במפגש הראשון חולקו לשתי קבוצות חשיבה מרכזיות: קבוצת תושבים חילונים, וקבוצת תושבים דתיים, מסורתיים וחרדים.
במשך מספר מפגשים נערכו דיוני עומק על עמדותיהם של המשתתפים בדבר המיומנויות שעל בתי הספר בחריש להעניק לתלמידים. ביום שלישי האחרון נערך המפגש המסכם בהשתתפות ראש העירייה, יצחק קשת.
עוד נמסר, כי מכון שמיר ניתח את עמדות המשתתפים ומצא ארבע קטגוריות מרכזיות של מיומנויות שיש להקנות לתלמידים: מיומנויות למידה, כישורים חברתיים (למשל יכולת עבודה בצוות, פיתוח כושר הביטוי), היבטים פסיכולוגיים (למשל, תחושת מסוגלות עצמית, סקרנות ומוטיבציה) וערכים (שלא היו זהים, כמובן, בין שתי הקבוצות).
חגית הרן ואסנת אבידן, מצוות “סינפסה, המרכז החינוכי לפיתוח ולמחקר שהקימה העירייה, הסבירו: “ביקשנו מהמשתתפים לדרג את מה שחשוב להם מבין כל הנושאים שהועלו, ובמפגש המסכם הצגנו את התוצאות. המשתתפים היו מעורבים, ובאו עם רצון לתרום ולהשפיע. היה לנו חשוב לזהות את המיומנויות שכולנו בחריש מסכימים ומעוניינים שתלמידי העיר יקבלו ממערכת החינוך ללא תלות בשיוך המגזרי. לצד זאת, אנחנו רואים חשיבות בהכרה בייחודיות של כל מגזר ומתן מענה מותאם. השלב הבא יהיה הקמת צוות מקצועי מצומצם יותר שתפקידו יהיה לפתח כלי הערכה עבור המיומנויות והערכים שייבחרו. בהמשך יערכו מנהלי בתי הספר מפגשי חשיבה ותכנון להטמעת מודל ההערכה לקראת שנת תשפ”ב”.
בנוסף מסרו, כי “זהו תהליך מרתק, וקיבלנו תגובות מאוד יפות מתושבים ששמחו לקחת חלק, להיות מעורבים ולהשפיע על יעדי הלמידה בחריש”.