הוא הגיע בתקופה המקצועית הגרועה ביותר שידעה הפועל חדרה, והוביל למהפך שהפך את האדומים להפתעת הליגה.
המאמן, מנחם קורצקי, בראיון ראשון לעונה החדשה – אותה התחילו שחקניו ברגל ימין
הוא נולד לפני 47 שנים בתל אביב וכדורגל תמיד היה חלק בלתי נפרד ממנו. כדורגלן העבר ומאמנה של הפועל חדרה בהווה, מנחם קורצקי, הגיע בעונה שעברה להפועל חדרה שהייתה בתקופה רעה, אפילו רעה מאוד.
עד כדי כך במצב רע, שאף פרשן המכבד את עצמו לא חשב שתצליח לשרוד את העונה בליגת העל.
הגעתו של קורצקי לקבוצה באדום, הפיחה רוח חדשה במועדון שעד אז דשדש. בדיעבד, מדובר בצעד הכי חכם שעשתה הנהלת המועדון שכן התוצאות לא איחרו להגיע. חדרה בניצוחו של קורצקי חזרה להבקיע, אבל בעיקר להציג כדורגל טוב. חדר ההלבשה חזר להיות מאוחד והלחץ והמתח פינו את מקומם לאנרגיה הטובה ששבה הביתה.
בשיחה שקיימתי עם קורצקי השבוע, ניסיתי לברר מה המטרות שהציב לו ולקבוצתו העונה, ההופעה הפחות מוצלחת בגביע הטוטו והפתיחה המצויינת בליגת העל, עד כמה הלחץ כמאמן משפיע עליו, העבודה מול מחלקת הנוער ושילוב השחקנים
בבוגרים ועוד כמה שאלות שרציתי לשאול אז כדאי שנתחיל:
איך אתה מתרשם מההופעה שלכם בגביע הטוטו והאם ייחסת לכך חשיבות רבה? בכל זאת, הליגה היא הקובעת.
“הייתה לנו ציפייה לעשות תוצאות טובות יותר בגביע הטוטו ולצערי לא הצלחנו להגיע לתוצאות שרצינו. היו לכך מספר סיבות, ביניהן, פציעות של שחקנים ודברים שלא התחברו לנו כמו שרצינו. סך הכל זו הייתה הכנה לדבר האמיתי שזו ליגת
העל. אני חושב שבעניין הליגה, למרות שעוד מוקדם, זה כן צלח.
הצלחנו להכניס שחקנים לכושר ולחבר את הקבוצה. מבחינתנו, גביע הטוטו הוא כבר היסטוריה”.
בניגוד להופעה בגביע הטוטו, את ליגת העל פתחתם בצורה מצוינת: תיקו 0:0 שהוא כולו ניצחון מול האלופה מכבי חיפה. האם הופתעתם?
“מבחינתנו, אנחנו מאוד מאמינים בקבוצה, אז זו לא הייתה כל כך הפתעה. לפני המשחק דיברנו עם השחקנים, הכנו אותם כמו שצריך ואחרי התיקו אפילו הרגשנו תחושה של פספוס שלא ניצחנו את המשחק אבל סך הכל הרגשנו טוב וזה מה שחשוב.
עם יד על הלב, בטרם שריקת הפתיחה, באמת האמנת שתצליחו להוציא נקודות במפגש מול חיפה?
“כן, חד משמעית. עלינו באמונה שלמה שאנחנו סומכים על השחקנים ומאמינים בהם וביכולת שלהם. כדורגל הוא לא משחק שמתקיים על הנייר, אלא עם אין ספור מצבים וסיטואציות ורוח לחימה על הדשא”.
מהן הציפיות שלך כמאמן בעונה הקרובה? מה המטרה שהצבת לעצמך והאם היא ריאלית?
“אנחנו שמנו לעצמנו כמטרה מובהקת, לעשות עונה יותר רגועה ושקטה. הכוונה היא להבטיח כמה שיותר מוקדם את ביסוסנו בליגה. כמובן, לשחק כדורגל אטרקטיבי, איכותי וטוב. מטרה נוספת שהצבנו, אבל לא רק לעונה הזו אלא בכלל, היא קידום של שחקנים צעירים. זה נושא מאוד חשוב עבור המועדון ואחד הדגלים המרכזיים שלו. לקחת ילדים בגיל צעיר, ללמד אותם את עיקרי המשחק, לצפות בהם גדלים ולהעניק להם את ההמשכיות בקבוצת הבוגרים”.
הזכרת שחקנים צעירים. איזה מקום אתה מייעד לשחקנים שעלו השנה ממחלקת הנוער, כמה אתה מתכנן להסתמך עליהם בעונה הקרובה?
“באופן טבעי שחקנים שעולים ממחלקת הנוער, הם שחקנים שהעונה הראשונה שלהם בבוגרים קשה יותר. אז כן, אנחנו שואפים לעשות להם את המעבר קל יותר עד כמה שאפשר. בלי לחץ ובלי מתח והרבה יותר בהדרגה. אני כן חושב, שיש לא מעט שחקנים שעלו מהנוער ויש להם כישרון ויכולות שאני מאמין, כי במהלך השנה, יבואו לידי ביטוי. ממרום ניסיוני, אני מאמין, שדווקא לאט, בדרך חכמה, בריאה ונכונה, נעזור להם להתקדם יחד עם הקבוצה”.
איך שיתוף הפעולה המקצועי שלך עם הצוות במחלקת הנוער?
“קודם כל, יש לנו קשר הדוק עם מחלקת הנוער – כאשר אורן גולן הוא החוט המחבר העיקרי בין הבוגרים לנוער. הוא תמיד על הקו. נוסף על כך, יש לי עוזר מאמן שנמצא בנוער. ממנו אני
מקבל את הנתונים ואת הרשמים שאני צריך. אנו דואגים, בנוסף, באופן קבוע לצרף כל הזמן שחקנים מהנוער המתאמנים איתנו בבוגרים. האימונים הללו נועדו במטרה לקדם אותם וגם לראות אותם. כמובן, שאנחנו עוקבים
אחריהם במשחקים שלהם. אנו רואים את המשחקים ואנו בקשר טוב ורציף עם מאמן הנוער רון. זו, בעיניי, הדרך הנכונה כדי שזה יעבוד נכון”.
להיות מאמן כדורגל זה לא דבר פשוט, במיוחד בישראל ועוד בליגת העל. איך מתמודדים עם הלחץ שבא עם התפקיד? איך זה משפיע עליך?
“לחץ זה משהו שקיים בכל ענפי הספורט. אני כן חושב, שבאופן כללי, מעמד המאמן פחת בשנים האחכ רונות. אני, באופן אישי, מנסה להתעלם מהביקורות.
אני פחות צופה או מאזין לתוכניות בהן מעבירים ביקורת, כי אני חושב שזה לא מועיל לי. אני מעדיף יותר להתעסק בשאלה איך לשפר את הקבוצה ואיך לקדם את השחקנים. אני חושב שגם הניסיון שלי בא לידי ביטוי פה, כי אני יודע לנטרל את הלחצים ואת הביקורות הלא טובות. לנתק את עצמי מרעשי הרקע ולהתייחס למה שבאמת חשוב לנו. זה משהו שלומדים עם השנים, זה לא היה ככה בתחילת דרכי. האמון שאני מקבל מהמועדון הוא השקט הכי גדול”.
אפרופו אנשים במועדון, איך אתה מגדיר את החיבור שלך עם אורן גולן ובכלל עם הצוות המקצועי? עד כמה הם נותנים לך את החופש לפעול או לחילופין מגבילים אותך ומתערבים?
“אני ואורן (גולן) בקשר מאוד מאוד טוב. אורן הוא איש כדורגל, שאפשר לדבר ולהתייעץ על כל מה שקשור במשחק הכדורגל. אני יודע, שיש הרבה דברים שחשובים לאורן מעבר לכדורגל עצמו, כמו לקדם ולתת הזדמנות לשחקני בית צעירים. חשוב לאורן מאוד לדאוג למועדון כמועדון קודם כל. במיוחד לרוח וחזון המועדון, זה משהו שאורן מאוד מקפיד עליו. מעבר לזה, יש לנו קשר טוב, אנחנו מכבדים אחד את השני וזה מבורך. עוד פעם, אורן הוא איש שמגיע מתוך הכדורגל.
הוא מבין את הליגה ואת השחקנים. עשייתו בהפועל חדרה מוכיחה את עצמה בצורה בלתי רגילה.
אני שמח לשתף פעולה עם אורן, אבל לא רק עם אורן, אלא עם כל מי שנמצא המועדון. לדוגמא אלי (דגני), שאני מדבר איתו המון על כדורגל. הוא תמיד מפתיע אותי מחדש, כי הוא בדרך כלל לא אוהב לתת עצות, אבל אני לוקח ממנו הרבה עצות וטיפים כי יש לו עין מאוד טובה. לגבי שיתוף הפעולה, יש לי חופש פעולה מלא בניהול אימונים, בניהול משחקים ובבחירת שחקנים. אני באמת חושב שאצלנו, במועדון, הדברים מתנהלים כמו שצריך”.
אנו בתקופה של בין כסה לעשור, נהוג תמיד לשאול שאלה הקשורה לסליחה. אז ממי אתה היית מבקש סליחה?
“בטוח שיש שחקנים שלא קיבלו ממני מספיק קרדיט, אז הם כועסים וזו הזדמנות להבהיר שזה לא נעשה בכוונה רעה ואני מתנצל. גם שחקן שצעקתי עליו שלא במקום, זה הכל מתוך מקצועיות בלבד, מתוך כוונה טובה ולא חלילה בכוונה לפגוע, אז אני מבקש סליחה. האמת, שאין מישהו ספציפי שאוכל להצביע עליו שאני יודע שהוא פגוע ממני, כי אז אני באמת מבקש סליחה”.
מה אוכל לאחל לך לכבוד השנה החדשה?
“קודם כל בריאות, שזה הדבר הכי חשוב. למדתי את זה על בשרי לפני שנה. שנמשיך לעשות את מה שאנחנו אוהבים, להנות מכדורגל ולעשות כיף לאוהדים. בסופו של דבר, במקצוע שלי, זה מה שנותן לנו את הסיפוק האדיר”.
