מחקר חדש שנערך במרכז רפואי הלל יפה פינוי עצמאי לביה”ח במקרה של התקף לב משפיע על שיעור התמותה – בעיקר בקרב נשים
מחקר חדש שערך פרופ’ שמחה מיזל, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי הלל יפה, מפתיע בתוצאותיו. המחקר בדק האם למגדר יש השפעה על שיעור התמותה והסיבוכים לאחר אוטם שריר הלב. בנוסף בדק המחקר האם הצוות הרפואי בבתי החולים מתייחס בצורה שונה לשני המינים. המסקנה הפתיעה: אופן ההגעה לבית החולים הוא הגורם המכריע ולא המין או היחס של הצוות הרפואי. פרופסור מיזל ביצע את המחקר בשיתוף עם מכון נויפלד והסטטיסטיקאית טל עבדת-כהן.
המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי American Journal of Cardiology, בדק האם ישנו הבדל בשיעור התמותה והסיבוכים בקרב נשים לאחר אוטם שריר הלב מסוג עליות ST. זאת, בהשוואה לגברים. כמו כן, כן האם קיים הבדל ביחס הרופאים בבית החולים לנשים לעומת גברים באשר לתלונות על כאבים בחזה.
אוכלוסיית המחקר כללה 2740 מטופלים שאושפזו בשנים 2004-2018 בכל המחלקות הקרדיולוגיות בארץ. מתוכם 464 נשים ו- 2276 גברים, שהגיעו לבתי החולים בשל אוטם שריר הלב מסוג עליות ST וצונתרו מידית. במסגרת המחקר נבדק מצבם של המטופלים כעבור שנה וכעבור חמש שנים מאז אירוע האוטם. אם מסתכלים על התוצאה בצורה פשטנית, שיעור התמותה בקרב הנשים היה גבוה יותר בהשוואה לגברים כעבור חמש שנים. אולם, אם בוחנים את התוצאות. דהיינו, לוקחים בחשבון את הגיל, מחלות רקע ועוד, לא נצפה הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בין גברים לנשים.
גם ההשערה כי נשים מקופחות יותר לעומת גברים אינה נכונה. לא נמצא הבדל מהותי בין המינים באופן ההתייחסות והטיפול בבית החולים. לא היה הבדל בזמני הטיפול במהלך האשפוז עד לביצוע צנתור טיפולי בין גברים לנשים. נצפו הבדלים בצורת הגעתם לבית החולים- בין אם באופן עצמאי, באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ. במילים אחרות, מרגע הגעת המטופל לדלת בית החולים, התייחסות הצוות הרפואי לתלונות הנשים הייתה שווה לזו של הגברים מבחינת זמן האבחנה והטיפול.
במחקר נמצא, כי הגורם המכריע הוא אופן הגעת המטופל לבית החולים. בקרב מטופלים אשר הגיעו בניידת טיפול נמרץ ישירות לחדר הצנתורים, נמצאו התוצאות הטובות יותר מבחינת הנזק לשריר הלב/ תמותה. הסיבה לכך היא זמן ההגעה הקצר ביותר עד לפעולת הצנתור הנדרשת במקרים אלה. מטופלים שהגיעו בניידת טיפול נמרץ לחדר המיון, גם כן התאפיינו בשיעור הישרדות טובים. לעומתם, בפער משמעותי, מטופלים שהגיעו באמבולנס רגיל או ברכב פרטי לחדר המיון היו בסיכון גבוה הרבה יותר ביחס לסיבוכים ולתמותה.
יש לציין כי במקרה של הגעה עצמאית ברכב פרטי או באמבולנס נמצא לאורך זמן הבדל בשיעור התמותה בין גברים לנשים. זמן ההגעה עד לבית החולים בקרב נשים היה ארוך יותר לעומת גברים. כלומר, נשים “משכו את הזמן” עד שפנו לקבלת טיפול בבית החולים. עם זאת, מרגע הגעתן כאמור, היחס והטיפול בהן היה זהה לשל הגברים.
המסקנה העיקרית של המחקר היא שאופן הגעת המטופל לבית החולים הוא שמשפיע על התחזית והתמותה לאחר אירוע של אוטם שריר הלב מסוג עליות ST. מרכיב הזמן הוא קריטי. אנשים שחווים אוטם שריר הלב חייבים להגיע כמה שיותר מהר לצנתור בבית החולים. כל דקה שעוברת בנוכחות עורק כלילי חסום גוררת נזק נוסף לשריר הלב ולפגיעה בתפקודו התקין. לכן, במידה שמופיעים כאבים חזקים בחזה, בפרט בקרב נשים, יש להזעיק מיד ניידת טיפול נמרץ על מנת להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים.