מעל שבעה חודשים שג'מאל שמיה נלחם בתופעות הלוואי של הקורונה. הודות לצוות מחלקת מונשמים ב' במרכז "שהם", בקרוב הוא ישוחרר לביתו.
חצי שנה עברה מאז שג'מאל שמיה (77) חלה בקורונה. שמיה, שהיה במצב קשה, אמנם החלים מקורונה, אבל הגיע למרכז "שהם" בפרדס חנה למחלקת מונשמים ב', כשהסיכויים לגמרי לרעתו. למרות מצבו, בתמיכה משפחתית ובעזרת הטיפול המסור של הצוות הרב מקצועי של המחלקה, הוא נגמל מהנשמה. נכון לעכשיו, הוא מאושפז במחלקת סיעוד מורכב תומך, עד שמצבו יאפשר את שחרורו הביתה.
שמיה, תושב ג'ת, נשוי ואב לשישה, מספר: "אשתי חלתה בקורונה. היא הייתה בסדר והחלימה בבית. אני זוכר שלא הרגשתי טוב ואשפזו אותי בבית חולים. סיפרו לי, שבמשך חודש לא הייתי בהכרה. אני לא זוכר כלום, לא איפה הייתי ואפילו לא שהגעתי לשהם. לפני הקורונה הייתי עצמאי לחלוטין, אבל המחלה הזו פגעה בי קשה מאוד. לא הצלחתי לתקשר ולא זיהיתי אף אחד".
לאחר מספר שבועות הצליחו במחלקה לאזן את מצבו, שכל יום השתפר במעט. אז גם התקיימו מדי יום שיחות עם המשפחה בעזרת טאבלט. יונית אברהם אוחיון, העובדת הסוציאלית שליוותה אותו, מספרת: "בהתחלה בני המשפחה ראו מהצד השני תמונות מבהילות, עד שהוא הגיע לאיזון. מאותו רגע הוא ממש פרח, כאשר כל יום היה שיפור. הוא תיקשר וזיהה את בני המשפחה. כשכבר אפשר היה, בני המשפחה וחברים גם באו לבקר. בעצם היינו עדים לסיבוך של קורונה, שגרם לפגיעה בריאותית. כשראינו שהוא מתאושש, זה ממש נראה כמו נס שקורה לנגד עינינו".
היום, במחלקת סיעוד מורכב תומך, הוא מבקש להודות לצוות המחלקה על הטיפול. "אני חייב תודה גדולה לצוות במחלקת מונשמים ב'. כל הכבוד להם על איך שהם טיפלו בי. פשוט יוצא מהכלל. אני אודה להם על כך כל החיים שלי", הוא אומר.
שמיה עבר גמילה מהנשמה. בתום תהליך הדרגתי של שיקום, בשילוב פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת, היום הוא מדבר ברור ואפילו השמיעה שנפגעה, חזרה.
"עכשיו אני מתפלל ללכת הביתה. להיות עם הילדים. לראות את הים. פשוט להשתחרר ולהגיד שלום ל'שהם'", הוא אומר.
"כעבור חודש הוא הוגדר מחלים ועדיין היה מונשם. הוא הגיע אלינו באי שקט. במצב קשה ולא יציב עם חשד לזיהום בלב. לקח המון זמן לאזן אותו. אחרי חודשיים הוא חזר להכרה מלאה. בחודש מרץ התחלנו בהדרגה להוריד אותו מהמיטה ולהושיב בלובי.
ד"ר אלונה מטבייצ'וק, מנהלת מחלקת מונשמים ב', סיפרה כי שמיה התקבל למחלקה ב-18 בינואר. זה לאחר אשפוז ממושך בבית חולים, במצב של בלבול ואי שקט.
ד"ר מטבייצ'וק: "מדובר במטופל בקבוצת סיכון שהגיע למיון בבית החולים בדצמבר שנה שעברה בגלל קוצר נשימה. במהלך האשפוז הוא עבר החייאה קצרה, שלאחריה הדופק חזר והוא הונשם. בבדיקות הוא התגלה חיובי לקורונה, עם תמונה קשה של דלקת ריאות ובמצב כללי קשה ביותר".
"כעבור חודש הוא הוגדר מחלים ועדיין היה מונשם. הוא הגיע אלינו באי שקט. במצב קשה ולא יציב עם חשד לזיהום בלב. לקח המון זמן לאזן אותו. אחרי חודשיים הוא חזר להכרה מלאה. בחודש מרץ התחלנו בהדרגה להוריד אותו מהמיטה ולהושיב בלובי. במקביל התחלנו תהליך של גמילה ממכונת הנשמה ושיקום מלא. אחרי שהיה מסוגל לאכול, להפיק קול, לתקשר וללכת, הוא שוחרר מהמחלקה. היום הוא כמעט עצמאי".
"האמת היא, שג'מאל הפתיע אותי מאוד. הוא היה במצב כל כך קשה, שלא חשבתי שיחזיק מעמד. אבל אחרי שהגיע לאיזון, הוא שיתף פעולה ומצבו מאוד השתפר. להערכתי, הוא צריך להתחזק עוד קצת. כאשר הבית יהיה ערוך לקבל אותו, הוא ישתחרר".