המשלחת הישראלית בוועידת אמנת המגוון הביולוגי ב-16COP בקאלי שבקולומביה, בהובלת המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הגיעו ליישום התוכנית השאפתנית לשמירה על המגוון הביולוגי. “משבר המגוון הביולוגי, לצד משבר האקלים וזיהום הפלסטיק, מאיימים בצורה חמורה על כדור הארץ ורווחת האדם”.
הוועידה ה-16 של אמנת המגוון הביולוגי (COP16) מתקיימת בקאלי, קולומביה – המדינה המדורגת שנייה בעולם מבחינת המגוון הביולוגי שלה. השבוע נפתח רשמית החלק רם-הדרג של הוועידה. במסגרת זו, הוזמנו ראשי המשלחות של 196 המדינות החתומות על האמנה לדווח על התקדמות מדינותיהם להשגת היעדים השאפתנים שנקבעו בתוכנית האסטרטגית החדשה של אמנת ב-COP15 במונטריאל לפני שנתיים, לקחת חלק פעיל בדיונים במסגרת המשא ומתן על יישום התוכנית.
בראש המשלחת הישראלית בקאלי עומד רני עמיר, סמנכ”ל בכיר למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, ויחד איתו מייצגים את ישראל ד”ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה וד”ר סימון נמצוב, מנהל יחסים בינלאומיים ברשות הטבע והגנים – שניהם מהווים מוקד לאמנה והשתתפו בהכנת התוכנית החדשה. את ביקור המשלחת הישראלית ליווה קובי ולר, סגן השגריר בקולומביה, אשר גם ייצג את ישראל באירוע הפתיחה של הוועידה בשבוע שעבר.
הדיונים בוועידה התמקדו בכלים הנדרשים ליישום התוכנית החדשה של האמנה, ובראשם – גיוס תקציבים, בעיקר תקציבים בינלאומיים לטובת מדינות מתפתחות וסגירה סופית של תוכנית ניטור עם מדדים אחידים לבחינת העמידה של כל המדינות ביעדים. לאור העובדה שנותרו רק 6 שנים ליישום התוכנית האסטרטגית, בהתבטאויות הנציגים רמי הדרג עלה שוב ושוב גודל האתגר שאיתו מתמודדת הקהילה הבינלאומית, לצד החשיבות העצומה של שמירה על המערכות האקולוגיות לשמירת יציבותה ורווחתה של החברה האנושית.
לשמור ולשקם
באוגוסט האחרון, ישראל הגישה לאמנה כנדרש את יעדיה החדשים, ובהם שמירה על 30% משטח המערכות האקולוגיות היבשתיות והימיות, שמירה על קישוריות של השטחים הפתוחים, והתחלת שיקום אקולוגי של לפחות 30% מהשטחים הפתוחים הפגועים עד 2030. יעדים אלה הם חלק מתוכנית הפעולה הלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי שיזם המשרד להגנת הסביבה שתפורסם בשבועות הקרובים.
אתמול (ד’), במסגרת הדיונים רמי הדרג במליאה של האו”ם, נשא רני עמיר הצהרה שבמסגרתה שיקף את עמדת ישראל, שהמשברים הפלנטריים, בעיקר משבר המגוון הביולוגי ומשבר האקלים, כרוכים זה בזה, וכי נדרשת פעולה בינלאומית דחופה ורחבה לטיפול במשברים אלו. את אותה עמדה הוא הציג בפגישה של נציגי קבוצת המדינות WEOG (מערב אירופה ואחרות) עם מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גואטרש.
במסגרת ההצהרה, ציין עמיר כמה מהפעולות העיקריות של מדינת ישראל בשנה האחרונה בתחום המגוון הביולוגי: תוכנית לאומית לשיקום נחל ציפורי, אימוץ על ידי המשרד להגנת הסביבה של תוכנית האב לשטחים מוגנים בים העמוק באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, וקידום תמ”א למסדרונות אקולוגיים (תיקון 26 לתמ”א 1) על ידי מנהל התכנון.
בדברים במליאת הוועידה הדגיש, כי ישראל מחויבת להרחיב משמעותית את ההגנה על המערכות האקולוגיות הימיות, כולל באזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, כדי לעמוד ביעד של 30% שטחים מוגנים עד 2030. כמו כן, הדגיש כי עומדים לרשותנו כלים כלכליים יעילים לשיקום מערכות אקולוגיות, ובראשם הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של בניהול רשות מקרקעי ישראל.
במסגרת שבוע הדיונים, השתתפו נציגי המשלחת במשא ומתן בנושאים שונים ובכלל זה תוכנית הניטור ליישום התוכנית האסטרטגית, מינים פולשים, השפעות של שיטות מתקדמות של הנדסה גנטית (ביולוגיה סינתטית) על מגוון ביולוגי, ועוד.
ד”ר סימון נמצוב, מנהל יחסים בינלאומיים ברשות הטבע והגנים: ״הישג חשוב נוסף של הוועידה היא החלטה על הכנת תוכנית להכרזה על אתרים בעלי חשיבות בינלאומית להגנה במרחב הימי. המשמעות היא שישראל תוכל להכריז על שמורות טבע ימיות בישראל כגון שמורת האלמוגים באילת ושמורת הטבע הימית אכזיב-ראש הנקרה כאתרים בעלי חשיבות בינלאומית שכל מדינות העולם רואות בחשיבות בהגנה עליהם. זה דומה למגנון ההכרזה על אתרי מורשת עולמית של אונסק”ו. ב-8 השנים האחרונות הייתי שותף במאמצים להסדרת המנגנון הזה, ואני שמח שבוועידה זו התהליך סוף סוף הושלם”.
ד”ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה מסכמת: “ביומיים הקרובים, צפוי סיכום דיוני המשא ומתן וקבלת סדרת החלטות בקונצנזוס התורמות ליישום האמנה, ובכלל זה: הכנת תוכנית ייעודית לשמירה על מיני צמחים, החלטה המקשרת בין מגוון ביולוגי לבריאות האדם, החלטה על הקשר בין משבר האקלים למשבר המגוון הביולוגי, והצורך בהימנעות מפגיעה במגוון ביולוגי בעת ביצוע פעולות שמטרתן התמודדות עם שינוי אקלים (מיטיגציה ואדפטציה), החלטה בנושא מינים פולשים כולל הנחיות להימנעות מהחדרת מינים פולשים דרך מסחר אינטרנטי ועוד רבות. זאת כאמור בנוסף למיקוד על גיוס משאבים משמעותי למדינות מתפתחות. כל אלו פעולות שייסייעו גם לישראל ביישום התוכנית”.
לצד האירועים הרשמיים של האמנה, נפגשה המשלחת עם נציגי הקהילה היהודית בקאלי, ושמעו על פעילות המשרד להגנת הסביבה בדגש על תחום שמירת הטבע.
צילום – המשרד להגנת הסביבה. בתמונה: חברי המשלחת הישראלית עם סמל הוועידה – פרח אנדמי קולומביאני, אשר בוית בצורה מקיימת
