הוא נחשב למאמן כדורגל הנשים המבוקש בענף, והיכולת שלו לקחת קבוצה ולהפוך אותה לאטרקטיבית עם משחק חיובי, מהלכים מבריקים ושערים מרהיבים היא פנומנלית. דוד (דדה) בר כליפה בריאיון בלעדי על כדורגל בכלל וכדורגל נשים בפרט
שחקן העבר, דוד (דדה) בר כליפה הוא, אולי, מאמן כדורגל הנשים הטוב והמבוקש בענף. אחרי ההישגים המרשימים אליהם הגיע יחד עם אס”א תל אביב ובראשם שתי אליפויות המדינה ופעם אחת גביע המדינה, הגיע בר כליפה למכבי כשרונות
חדרה.
אס”א תל אביב היא לא הקבוצה היחידה בה אימן. בהיסטוריה שלו מופיעות גם פ”ת, בנות נתניה, רמת השרון, מכבי חולון ו… נכון… גם מכבי כשרונות חדרה.
ואכן, לא מדובר בקדנציה הראשונה שלו בחדרה. למעשה, דוד בר כליפה (51) אימן את בנות חדרה בעונת 2017-2018. העונה הנוכחית שלו היא סוג של קאמבק. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, ניתן להגדיר אותו כמתוק במיוחד.
בראיון בלעדי לעיתון העיר News משתף בר כליפה במטרות שלו כמאמן בעונה הנוכחית. הוא גם לא מסתיר את דעתו על כדורגל הנשים בארץ והשאיפות האישיות שלו בפן המקצועי.
איך בכלל הגעת לכדורגל נשים?
“בעונת 2005-2006 חבר טוב הציע לי לאמן את אסא תל אביב. אני חייב להודות שבשלב זה הייתי נורא סקפטי, אבל החלטתי בכל זאת להגיע לאימון אחד. מאז מדובר בסיפור אהבה אמיתי עם הענף, שנכון להיום חוגג 16 עונות.
אני מאחל לעצמי עוד הרבה שנים קדימה”.
נראה שענף כדורגל נשים עשה קפיצת מדרגה לאחרונה. בעיקר, בכל הקשור בחשיפה ובהכרה בארץ – אבל יותר בזירה הבינלאומית. אתה, כמאמן קבוצת נשים, מרגיש את זה?
“לצד לא מעט פעולות שנעשות על מנת לחשוף את הענף לקהל הרחב ולתת לו את הבמה שמגיעה לו, שחקניות כדורגל הנשים בפרט והענף בכלל נתקלים בקשיים אינסופיים שמערימים כל הזמן גורמים שונים. החל מעיריות וכלה בקבוצות גברים שמשום מה בשנת 2023 עדיין זוכות להעדפה. שוויון נראה, בשלב זה, כמו חלום רחוק. אתמול, לדוגמא, כשאנחנו קובעים אימונים למהלך השבוע, אנחנו תמיד נתקלים בקשיים מצד אגודות הבנים, שתמיד יהיו עדיפים על פני הבנות. בסוף, יתנו את המגרש לקבוצת הבנים ולא לבנות. התחושה באוויר היא שקבוצת הנשים צריכה להילחם על כל צעד ושעל וזה לא צריך להיות כך. עם ועל אף כל הקשיים האלה, צריכים וחייבים להעריך את ההתמדה והעקשנות של הבנות לעסוק בתחום שהן אוהבות. הן לא מוותרות. אני, באופן אישי, חושב שמגיעה להן מדליה על כך”.
נחזור למכבי כשרונות חדרה. מה המטרות שהצבת לעצמך כמאמן בעונה הנוכחית ואיפה זה עומד מבחינת ביצוע בשלב זה של העונה?
“מטרת העל שהצבנו לעצמנו העונה, אני כמאמן יחד עם הנהלת המועדון, היא לקדם שחקניות צעירות ומוכשרות במועדון שלנו. יחד עם זאת, מכבי כשרונות חדרה זה מועדון עם מסורת ארוכת שנים ושאיפות גבוהות. אנחנו תמיד נתבונן ובעיקר נכוון קדימה ומעלה. עד כה הצעירות שלנו עושות עבודה נהדרת ומשתלבות יפה במרקם המקצועי והחברתי בקבוצה. אני סמוך ובטוח שנקטוף את פירות העמל שלנו בעונות הבאות. בזה, אין לי ספק”.
מה דעתך על ההתייחסות לכדורגל נשים בכלל ובארץ בכלל?
“אין ספק שבעולם ההתייחסות התקדמה מאוד. הרבה יותר ממדינת ישראל. פה, בארץ, לצערי, אין חדש תחת השמש. אנחנו פחות או יותר עומדים במקום. אם נדייק, דברים אומנם זזים, אבל לאט מידי ומעט מידי. זה לא מספיק בכדי לדחוף את הענף קדימה”.
מה ההבדלים שאתה כמאמן עדין רואה בין כדורגל נשים לכדורגל גברים, אם בכלל?
“ההבדל הגדול הוא בעיקר בפן המנטלי. הבנות הרבה יותר חכמות ומבינות את המשחק. מבחינה פיזית, כמובן, שיש יתרון ברור לבנים”.
איפה אתה חושב שבנות מכבי כשרונות חדרה יסיימו את העונה?
“מכבי כשרונות חדרה מכוונת לפלייאוף העליון. אני מאמין שכך יהיה. הדרך אמנם עוד ארוכה ואנחנו רק במחצית העונה, אבל אני מאמין גדול בבנות שלנו, הן מוכשרות מאוד”.
לאורך הקריירה שלך כמאמן חווית מן הסתם הצלחות רבות וסביר להניח גם כשלונות. מהי, בעיניך, ההצלחה הגדולה מכולן ומהי אכזבה שאתה מקטלג ככישלון?
“אתחיל ברשותך בחיובי. ההצלחה הכי גדולה שלי עד כה היא העונה בבנות נתניה לפני שנתיים. לקחנו שם קבוצה צעירה מאוד, עם המון אמביציה מצד אחד, אבל אם להיות כנים, לא הכי מוכשרת מהצד השני. סיימנו את העונה במקום השני. מעבר להישג הגדול, זה סיפוק מקצועי שלי כמאמן אין דרך באמת להסביר במילים. עקפנו קבוצות חזקות כמו חדרה, רמת השרון, אס”א ועמק חפר. בנתניה הרגשתי שאני מצליח להשפיע ואני שמח על כך. גם העונה בחדרה אמנם הכישרון גבוה אני מקווה להצליח באותו אופן גם על המגרש מבחינת התוצאות”.
“האכזבה הכי גדולה שלי, הייתה דווקא בעונה שעברה בה אני כמאמן כשלתי במשימה לייצר קבוצה תחרותית ומאוחדת ברמת השרון. זאת, למרות העובדה, שקיבלתי תקציב גבוה. אני כמו כל אדם לומד מהכישלון שחוויתי ומנסה להשתפר כמאמן כל הזמן.
קריירת אימון בחו”ל. האם זה משהו שמדבר אליך?
“השאיפות המקצועיות שלי הן תמיד להרגיש שאני מצליח להעביר את ‘אני מאמין’ שלי לקבוצה שלי. לראות שיש כדורגל על המגרש כמו שאני רואה אותו בראש. בנות מכבי כשרונות חדרה אמנם לא ממוקמות בראש הטבלה, אבל זו קבוצה שמציגה כדורגל חיובי וטוב. עם המון שיתוף פעולה מהנה על המגרש ושערים יפים.
לגבי קריירת חו”ל, הייתה לי הצעה לאמן נשים בחו”ל, אבל זו לא הייתה הצעה אטרקטיבית. הצעה כזו שבאמת שווה עבורה להתנתק מהמשפחה ולהעתיק את מקום המגורים. אני מאוד מחובר לילדים שלי – כך שקשה לי לראות את עצמי מתרחק מהם. טוב לי מאוד בחדרה ואני מקווה לשיתוף פעולה ארוך”.
