עוד קבע הרכב בג”צ, כי החלטת הוועדה להשעיית ראשי ערים שנגדם הוגש כתב אישום שלא להאריך השעייתו של גנדלמן, תבוטל.
דרמה בבית המשפט העליון ביושבו בבג”צ. בית המשפט העליון קבע פה אחד, כי יש לבטל את החלטת הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות
בשל הגשת כתבי אישום בעניינו של ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן. ההחלטה, שניתנה בחודש אוגוסט, קבעה שלא להאריך לתקופה נוספת את
השעייתו של גנדלמן מתפקידו כראש עיריית חדרה. זאת, חרף כתב האישום אשר תלוי ועומד נגדו. העליון קבע, בנוסף, כי ההשעיה תעמוד בעינה עד להחלטה חדשה של הוועדה.
פרשת גנדלמן, החזית המשפטית
בחודש אוקטובר 2021 הגישה המדינה כתב אישום נגד גנדלמן, שמייחס לו שורה של עבירות. בין השאר: מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, מידע כוזב או פלט כוזב. כמו כן, שיבוש מהלכי משפט והכל במהלך כהונתו כראש עיריית חדרה. בין היתר, כתב האישום מייחס לו שורה של פעולות בניגוד עניינים חריף.
בחודש ינואר 2022 הורתה הוועדה לבחינת ראשי רשויות שכנגדם הוגש כתב אישום, על השעייתו של גנדלמן מתפקידו כראש העירייה לתקופה של חצי שנה. החלטה זו ניתנה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 19 א(ה) לחוק הרשויות המקומיות. הוועדה מצאה, כי לאור חומרת האישומים המיוחסים לו, אין הוא ראוי לכהן בתפקידו.
לקראת תום תקופת ההשעיה הגישה היועצת המשפטית לממשלה בקשה להאריך את ההשעיה. בחודש אוגוסט דחתה הוועדה את בקשת היועמ”שית. הוועדה קבעה, כי שיקול דעתה בהפעלת סמכותה להאריך את תקופת ההשעיה לתקופה נוספת הוא רחב. כמו כן קבעה, כי עליה לאזן בין הזכות לבחור ולהיבחר לבין האינטרס הציבורי בשמירה על טוהר המידות ואמון הציבור ברשויות השלטון.
על החלטה זו הוגשו ארבע עתירות, ביניהן, עתירתה של היועצת המשפטית לממשלה, עתירתן של שתי עמותות ועתירה של תושבי חדרה באמצעות עורך הדין, ד”ר מתן גוטמן. לאחר הגשת העתירות ניתן צו זמני שהותיר את ההשעיה על כנה עד להחלטה אחרת.
בג”צ על גנדלמן: לא ניתן להשלים עם מצב בו כהונתו של ראש הרשות המקומית נמשכת כסדרה – כאשר אישומים פליליים חמורים תלויים ועומדים נגדו.
בית המשפט העליון עמד על כך, שמנגנון ההשעיה שנקבע בסעיף 19 א לחוק, עיגן בחקיקה את התפיסה הנורמטיבית שמצאה ביטויה בבג”ץ “ראשי הערים”. לפיה, לא ניתן להשלים עם מצב בו כהונתו של ראש הרשות המקומית נמשכת כסדרה – כאשר אישומים פליליים חמורים תלויים ועומדים נגדו. זאת, מפאת הפגיעה החמורה, לדברי שופטי העליון, שנגרמת לטוהר המידות ולאמון הציבור בשירות הציבורי.
בית המשפט העליון פסק, כי ההסדר מתווה הליך דו שלבי, כאשר מרכז הכובד הנורמטיבי נעוץ בשלב הראשון המעוגן בסעיף 19 א(ה) לחוק. סעיף העוסק בשאלה אם חומרת האישומים שמיוחסים לראש הרשות מוליכה למסקנה, כי אין זה ראוי שימשיך לכהן.
עוד הדגיש הרכב העליון, כי ההשעיה אינה סנקציה עונשית כלפי ראש הרשות אשר עומדת לו זכות החפות, אלא, כך ציינו, נועדה לרפא את הפגיעה שנגרמת כתוצאה מהמשך כהונתו “בצלו” של כתב האישום. בהתייחסם לשלב השני, ציינו שופטי בג”ץ, כי על הוועדה לבחון אם השתנו הנסיבות באופן שיש בו כדי לשנות מקביעתה העקרונית בשלב הראשון. כמו כן, את התמשכות ההליך הפלילי והנסיבות שהובילו לכך.
בהתאם לאמור, קבע בית המשפט העליון, כי בנסיבות עניינו של גנדלמן, לא היה מקום לדחות את הבקשה להאריך את תקופת ההשעיה בתקופה נוספת. עוד קבעו, כי לא חל שינוי נסיבות רלוונטי מאז החלטת הוועדה הראשונה שאינו ראוי לכהן בתפקידו. עוד הדגישו, כי ההליך בעניינו מתנהל באופן
סביר.
בג”צ קבע, כי הצו הזמני המורה על השעייתו יעמוד בעינו בשלב זה. עוד קבע, כי במידה והיועצת המשפטית לממשלה תגיש בקשה להארכת תקופת ההשעיה תוך עשרה ימים מיום מתן פסק דין זה, ההשעיה תעמוד בעינה עד להחלטת הוועדה לאחר שתדון בבקשה הנוספת.
ד״ר מתן גוטמן, שייצג את תושבי חדרה שעתרו לבג״צ אמר, כי “אני מברך על החלטת בית המשפט העליון. החלטת העליון ביטלה את החלטה הוועדה להשעית ראשי ערים להשיב את גנדלמן לתפקידו. בית המשפט העליון קבע, שההחלטה להשיב את גנדלמן לתפקידו היתה שגויה ולא נתנה משקל מספיק לחומרת המעשים. כמו גם לעובדה שההליך הפלילי נגדו מתנהל באופן תקין. בית המשפט העליון הוכיח פעם נוספת, שהוא המעוז לשמירה על טוהר המידות ושלטון החוק”.
