בעקבות השהייה הממושכת בבתים, קפצו הנתונים למעל שש שעות בממוצע ביום בקרב ילדים בני עשר עד 16. ד”ר חזי גור מזרחי מרחיב על התופעה.
סגר, למידה מרחוק, אי יכולת לצאת למרחבים פתוחים וצמצום משמעותי בפעילות פנאי ומפגשים חברתיים פרונטליים – הובילו לגידול חד בנתוני השימוש במסכים בקרב ילדים ובני נוער. כך קובע ד”ר חזי גור מזרחי, מהמכון לחקר הקמעונאות, בהתייחסו לבני עשר עד 16.
על מה מצביעים נתוני השימוש ומה ההבדל בין שנת 2019 לשנת 2020?
“בסקרים שבוצעו בשנת 2018 ושנת 2019 ילדים ובני נוער בגילאי 10-16 הקדישו ממוצע של 4.2 שעות יומיות לטובת צפייה במסכים. הנתון מציג זינוק משמעותית מתחילת משבר הקורונה, הזינוק מושפע מכל המגזרים והמגדרים. גם המגזר הדתי וגם הערבי הציגו שימוש גבוה יותר בזמן מסך והצטרפות לשירותי תוכן בתשלום. זמן המסך זינק מ 4.2 שעות ל 6 שעות יומיות שזה נתון בעל משמעות לא מבוטלת, אך יש לכך סיבה ברורה שכעת זמן המסך מושפע גם משינוי דפוסי הלימוד וצרכי מערכת החינוך. כאשר אמצעי הצפייה הפופולארי ביותר הוא הנייד האישי עם ממוצע צפייה של 53% מסך כלל הצפייה בכל המסכים. בנייד לבד צופה ילד בממוצע מעל 190 דקות”.
האם ניתן לראות גידול ולהצביע עליו, שהוא מגיע ישירות מצרכי לימוד למשל?
“כן, על פי נתוני המדגם אנו רואים עליה של 30% בזמן המסך בקרב ילדים ובני נוער, ישנה צמיחה משמעותית בשימוש במחשב האישי שנובע מצורך לימוד עקב המעבר ללימודים מקוונים. למרות חלל הזמן והתרבות החדשה עדיין לא הוצג נתון של צמיחה בקריאת ספרים לפנאי – אלא נתון הפוך הוצג”.
לזמן המסך ישנם חילוקי דעות בין חוקרים ומאבחנים שונים בתחום מדעי ההתנהגות. חלקם מציגים עמדה, כי המסך מעביר מסרים ומעשיר את הידע וחלקם טוען להפך, כמו ברוב מחקרי ההתנהגות, בו התמכרות למסכים והפיכת העולם הוירטואלי למציאות חיים, גוררת נזקים רבים.
ד”ר חזי גור מזרחי הוא מומחה להתנהגות צרכנים, ודרך ניתוח דפוסי ההתנהגות שהוא בוחן, שונה. לטענתו, שנת 2020 היא “שנה שונה מכל מה שהכרנו וחקרנו עד כה. לא היינו ערוכים לשנה מסוג זו ונקווה שהמשבר יהיה אוטוטו אחרינו, אף כי דפוסי ההתנהגות שרכשנו בשנת 2020 לא ייעלמו כל כך מהר מהתרבות ומהנוף הכללי בחיינו”.
מה הקשר בין זמן המסך להתנהגות הצרכנים – כאשר מדובר בילדים וכאשר מדובר בהורים?
“אנשים בוגרים מושפעים באופן ישיר מהתכנים בזמני המסך, ילדים ובני נוער מושפעים אף יותר. אע”פ שההשפעה בקרב ילדים ובני נוער גבוהה יותר, ההשפעה הצרכנית שונה מאופן ההשפעה של צרכן בוגר. צרכן בוגר אשר מושפע מהתכנים יכול לקבל החלטת קניה באופן עצמאי על פי המשתנים, סדרי עדיפויות ויכולת כספית. לעומת זאת, הצרכן הצעיר יכול להיות מושפע יותר אך לא תמיד יכול להרשות לעצמו את הרכישה כי הוא נמצא תחת חסות מבוגר ואת הרכישה המשמעותית יצטרך לקבל אישור מהמבוגר תוך שכנוע והסבר מדוע הוא זקוק לרכישה ומה היא תואיל לו. תהליך זה וחשיפת היתר, עלולה לגרום למתיחות בין הורים לילדים ועוד”.
מעבר למתיחות גוברת בין ילדים להוריהם על הצורך של הילד לרכוש מותגים ועוד, מהן ההשפעות הנוספות?
“הרשתות החברתיות הן הפלטפורמה הנפוצה ביותר כיום לצפייה. הרשת החברתית הפופולרית היא פייסבוק, אך הפייסבוק עבר להיות הפלטפורמה של הבוגרים והמבוגרים יותר. הצעירים לא מעוניינים שההורים יהיו חלק מחוויית הגלישה שלהם. הרשתות החברתיות הפופולריות כיום לגילאים אלה הן הטיק טוק ואינסטגרם. ניתן למצוא שם סרטוני הומור וידע, צהובונים, רכילות, פספוסים, בישולים והרבה מאוד פרסומות גלויות וסמויות. אופן השימוש ברשתות החברתיות זו דינמיות ללא הפסקה, מסרטון לסרטון, מפוסט לפוסט. הילדים ובני הנוער אינם משקיעים זמן ואנרגיה בקריאת תוכן אלא צפייה מהירה ומעבר מטרנד לטרנד ומאושיית רשת לאושיית רשת אחרת. כולם נמדדים בכמות העוקבים ובכמות סימני האהדה “הלייקים”. ילדים ובני נוער אינם יכולים להשכיל ולהבין שאושיות רשת אשר מציגות את תועלות המוצר בסרטון ביתי ולא בקמפיין מושקע כמו שאנו רגילים לראות במסך הטלוויזיה, זו אכן פרסומת שהמציגים מקבלים עליה תשלום. אם הצופים הצעירים רואים את הכוכבת שהם אוהדים נועלת נעליים ב 600 ₪ , אז גם הם ירצו כי העולם הווירטואלי החליף אצלם את העולם המציאותי”.
