חולי סרטן ובני משפחתם מכל רחבי הארץ מכנים את קרן גרינבלט בתואר ”מלאכית“.
יחד עם 1500 מתנדבים ומתנדבות שאספה קרן גרינבלט, הם מבשלים בכל שבוע למאות חולי וחולות סרטן מכל רחבי הארץ – גם מפרדס חנה, חדרה והסביבה, תבשילים ביתיים מכל הלב.
כשגלי (שם בדוי), אם חד הורית לשניים מפרדס חנה, קיבלה את הבשורה הקשה שאובחנה עם סרטן לפני שנה, היא החלה ברצף של טיפולים מתישים פיזית ונפשית. כימותרפיה, ניתוח והקרנות.
במהרה נחשפה לטוב לבם של תושבי היישוב, ששמעו על מחלתה והחלו להביא לה ארוחות מבושלות. כעבור מספר שבועות, לקחה את העניין לניהולה העמותה ”נולדת לנצח“, המפעילה ומרכזת בישול לחולי סרטן בהתנדבות, והחלה לרכז את הבישולים עבור גלי.
בעקבות הסיפור של גלי החלה העמותה לפעול באופן קבוע ביישוב ובסביבתו, והתחילה כבר לעזור גם לעשרה חולים נוספים בפרדס חנה כרכור והסביבה. המתנדבים שמבשלים לגלי ולחולים אחרים, מגיעים מכל הסביבה. החל מחריש, דרך בנימינה, זכרון יעקב ועד חדרה, קיסריה, אור עקיבא וקיבוץ משמרות.
מלאכית ושמה קרן
קרן גרינבלט, תושבת הוד השרון, הקימה את ”נולדת לנצח“ במקום מגוריה לפני שלוש שנים ופעילותה התפשטה מאז לערים נוספות. כיום העמותה פועלת בכ-50 יישובים ותחתיה פועלים כ-500,1 מתנדבים.
”העמותה החלה כמיזם קהילתי מקומי בהוד השרון, וגם אז זה היה בעקבות מקרה של אישה שחלתה בהוד השרון, אם לשלושה ילדים קטנים שהתחלנו לבשל לה לאורך הטיפולים. היא נפטרה. אחר כך אמרתי ’עשינו פה משהו מאוד מיוחד, אני רואה שיש פה צורך שאין לו מענה ברמה ארגונית בכלל‘.
אומנם, לעתים קרובות יש לחולה משפחה או חברים שנותנים מענה באותו רגע, אבל זה לא מחזיק לאורך זמן. משם הפעילות התפשטה לתל אביב, רמת גן, ראשון לציון. היום היא פועלת ביישובים מעמק הירדן וחיפה בצפון ועד קרית גת בדרום. אנחנו רק בתחילת הדרך. המנטרה היא לייצר קהילות כאלה בכל עיר במדינת ישראל. עוד לא סיימנו“.
את בעצם מקימה קהילות של מתנדבים ומתנדבות המסייעים באמצעות בישולים לחולי וחולות סרטן. איך זה בעצם עובד?
”פונים אלי ואני מקימה קהילות“, היא מתארת. ”דיברו איתי מפרדס חנה כרכור על גלי. זה נפלא שהחליטו לבשל עבורה, אבל צריך לעשות זאת בצורה ארגונית נכונה. צריך לברר מה החולה ובני ביתו אוהבים לאכול. למשל, האם יש להם אילוצים בנושא אוכל. כמובן, להקפיד על בישול הגייני. נושא שהוא חשוב, במיוחד כשמדובר בחולי סרטן, שלחלקם מערכת חיסונית חלשה. זו אופרציה שלמה שמנוהלת. כל מתנדב שמצטרף אלינו חייב להיות רשום בעמותה ומבוטח. אנחנו נותנים הנחיות לגבי היגיינה, ולא מקבלים תרומות של אוכל ממסעדות וקייטרינג. המהות שלנו היא לבשל אוכל של בית, וגם צריך לדעת כמה זמן האוכל עמד ומתי בושל. לאט- לאט הצלחנו לגייס עוד מתנדבים, הקבוצה גדלה והיום יש המון משפחות שמבשלים להן. זה דינמי. חלק מהחולים מסיימים טיפולים ומצטרפים אלינו, וחלק מסיימים וממשיכים בשגרת חייהם“.
מעבר להקפדה יתרה על איכות התבשילים הביתיים והשמירה על היגיינה בשל המערכת החיסונית החלשה של חולי סרטן בזמן טיפול, כיצד אתם בוחרים למי לבשל עבורו?
”חשוב לי לציין, כי אין לבישול קשר עם מצבו הכלכלי של החולה שמבשלים עבורו. חולה הסרטן המתקשה לבשל בשל מצבו הפיזי, לא חייב להיות אדם נזקק כלכלית לפי מדד כלשהו. מתן אוכל מתקשר לנזקקות כלכלית, כשאין מה לאכול כי אין כסף. זה לא אנחנו“, מסבירה גרינבלט.
”זה בא להעניק את החיבוק, החום והאהבה, ולגרום לך להחלים כמה שיותר מהר. אוכל הוא הכלי שלנו לעשות זאת. המטרה היא גם לייצר מעגל הדדי של נתינה וקבלה. מי שהיה בצד המקבל מחלים ומתחזק והופך לצד הנותן“.
גרינבלט עוצרת את שטף דיבורה וממשיכה. ”החזון שלנו הוא לתת תמיכה קהילתית למשפחות שמתמודדות עם הסרטן. נוצרים קשרים וקורים עוד דברים דרך זה. מי שהיה בצד המקבל, מחלים ומתחזק והופך לצד הנותן. מאוד מרגש לא מובן מאליו שאנשים רוצים לעשות את זה. חום ואהבה עוברים דרך האוכל. בין המתנדבים יש גם משנעים, שלא מבשלים אך יכולים לעזור בשינוע. גם רשת גלידות וניליה תורמת לנו באופן קבוע גלידות מגן שמואל. הרשת כולה שותפה שלנו“.
לפני שנה החלה העמותה בשיתוף פעולה עם לשכת סוכני הביטוח בישראל, שיכולים לעזור לחולים בהתנדבות מול הביטוח. גם גלי מפרדס חנה נעזרה בהם. ”חולה סרטן זקוק לדברים שונים מול הביטוח. ודווקא בתקופה שבה הוא חלש וקשה לו לפעול ולהילחם על זכויותיו“, היא מתארת לעיתון העיר News .
”יש חולים שמבקשים קצבת נכות. אני פניתי דרך סוכני הביטוח כדי לקבל מימון לתרופה שאושרה על ידי ה-FDA השנה ועוד לא נכנסה לסל התרופות הישראלי. יש לי ביטוח פרטי ואני זכאית לכך בעיקרון, אך העסק מסובך ולא לכולם מאשרים. היה לי קשה להתמודד מול חברת הביטוח לבד כשאני במצב כזה. הסוכנים עזרו לי לפנות ולקבל את המימון לתרופה, שיכולה להציל את חיי“.
מורשת של נתינה לזכרה של עמית גיל ז“ל
גם הקשרים להקמת מערך המתנדבים בפרדס חנה כרכור והסביבה נעשו בעקבות סיפורה של תושבת היישוב, עמית גיל ז“ל. עמית הייתה מורה בבית ספר ברנדיס בהרצליה, והמרכז של ”נולדת לנצח“ בהרצליה הוקם עבורה כשאובחנה כחולה בסרטן סופני לפני שנתיים וחצי, בעודה בהריון. אמה של עמית, שוש גיל, עזרה לגרינבלט ליצור את הקשרים עם המתנדבים ולהקים את הקבוצה בפרדס חנה כרכור השנה.
שוש גיל מתגוררת כיום בחריש באופן זמני ומקווה לחזור לפרדס חנה כרכור במהרה. עמית הייתה בתה הבכורה ועבדה כמורה במשך 15 שנים. בת 40 ,לא נשואה, היא החליטה להביא ילד לעולם ונכנסה להריון. שוש עברה לגור איתה בציפייה ללידה. ”בחודש החמישי להריונה היא לא הרגישה טוב“, מתארת שוש. ”לקחתי אותה לבית החולים. אחרי שפעמיים הבדיקות לא העלו דבר ואפילו אמרו לה במיון ’את מפונקת‘, בפעם השלישית התברר כי יש לה סרטן המעי הגס שלב 4 ששלח גרורות לכבד“.
עמית אובחנה באוקטובר 2019 ובדצמבר, אחרי שאפשר היה ליילד אותה, היא החלה לקבל טיפולים כימותרפיים בבית החולים תל השומר. אחת המיילדות של עמית היא גיסתה של קרן גרינבלט. הגיסה סיפרה לקרן על עמית וקרן פתחה קבוצת ’נולדת לנצח‘ בהרצליה בעקבות כך. ”עטפו אותנו בנתינה, נשים בישלו והגיעו לעזור ודאגו“, סיפרה שוש גיל.
עמית נפטרה בנובמבר 2020 ,כשבתה התינוקת הייתה בת 11 חודשים. הילדה גדלה כיום אצל הילה, אחותה של עמית, תושבת פרדס חנה. בשבעה על עמית נוכחה אמה, שוש, לדעת כמה נערצת הייתה המורה המסורה בבית הספר בחולון בו לימדה – לאחר שהוקמה לזכרה פינת הנצחה בבית הספר ותלמידים כתבו בה על אבנים מילים מרגשות הקשורות למורה האהובה. עכשיו האם העבירה את מורשת הנתינה ליישוב שלה, כשיצרה את החיבורים ועזרה בהקמת קבוצת המתנדבים.
ומה עם גלי מפרדס חנה? ובכן, גלי הודיעה השבוע כי סיימה את הטיפולים, היא חשה בטוב כעת, לא זקוקה עוד לבישולים וחוזרת לשגרת חייה. ”במהלך המחלה הרגשתי שלא נעזבתי לבד, שיש מי שדואג לי, וזה דבר שהתבטא דרך הדבר המעשי והבסיסי והחשוב ביותר – האוכל“, היא אומרת. ”למרבה השמחה עכשיו אני כבר לא זקוקה לזה. הזיכרון של העזרה, החום והדאגה שקיבלתי יישארו איתי ועם ילדיי לתמיד, וגם הידיעה שדרך הסיפור שלי התחילו בפעילות שתעזור לעוד הרבה אנשים באזור, היא זכות גדולה“.
