תחת הכותרת “מקשיבים לפג מהתחלה” מלמד את ההורים צוות הפגייה בבית חולים הלל יפה להקשיב לצרכי הפג ולחזק את הקשר הראשוני
בפגייה של המרכז הרפואי הלל יפה פועל פרויקט מיוחד. במסגרת הפרויקט “האכלה קשובה”, צוות ייעודי רב מקצועי הכולל אחות, דיאטנית ופיזיותרפיסטית, מדריכות ומלוות את הורי הפגים. הליווי מתחיל בשלב בו הפג עובר מצינור הזנה לאכול מבקבוק הנקה. “אנו מתמקדים ברצון לייצר חוויה חיובית, בדגש על הסימנים העדינים של הפגים. מתי הם מסוגלים לאכול ואיזו כמות,, ציינו.
מחקרים חדשים קובעים, כי הורים ואנשי מקצוע המטפלים בפגים לאחר שחרורם מהפגייה, דיווחו על בעיות אכילה רבות בקרב פגים. בעיות שלא תמיד קשורות לבעיות רפואיות. בנוסף, מחקרים הוכיחו כי לתקופת ההאכלה בפגיה השפעה ארוכת טווח בתחום האוכל לאורך שנים. על-פי המחקר, ילדים שהיו פגים נמצאים בסיכון גבוה לחוות קשיים תחושתיים. בין השאר, קשיי לעיסה, זמני ארוחה ממושכים, סירוב לאכול, קושי במעבר מבקבוק לאכילת מזון טחון ועוד.
“לפגים שנולדו מתחת לשבוע 34 קיימים ריפלקסים שלא הגיעו לבשלות. זה בא לידי ביטוי בחוסר תיאום במנגנון בליעה מציצה נשימה, החיוני באכילה דרך הפה. לא פעם הם מראים יכולת לאכול, אך שוכחים לעצור ולנשום”, מסבירה יסמין פרץ, אחות אחראית בפגייה.
“ברגע שהפג חווה תחושה שלילית בזמן האוכל. למשל, כשהוא לא עוצר לנשום, הוא עשוי לפרש זאת כחוויה שלילית. כשהפג גדל והופך לילד או נער, הוא, כך מראים מחקרים, עלול לפתח במקרי קיצון הפרעת אכילה. לכן, חשוב, כבר מההתנסות הראשונה, להיות קשובים לצרכיו. לספק לו את כמות המזון המתאימה עבורו. כך, לייצר אצלו חווית אכילה חיובית”, מסבירות נעמי שירזילי, ונוגה פילוסוף, המובילות את הפרויקט.
“הרעיון המרכזי הוא למנוע את כאבם של הפגים. צוות הפגייה מסייע להורים לקרוא את תינוקם ולחזק את ביטחונם בטיפול בהם.
