יום המוזיאונים הבינלאומי צוין במוזיאון “החאן” חדרה בסדרת סיורים מרתקת
לרגל יום המוזיאונים הבינלאומי, פתח (18.5.2026) מוזיאון “החאן” חדרה את שעריו לקהל הרחב והציע חוויה תרבותית ייחודית, אמיצה ומעוררת מחשבה. תחת הקונספט של יצירת מרחב בטוח לדיאלוג וחיבור, אירח המוזיאון סיורים והדרכות ללא תשלום, אשר משכו אליהם מבקרים רבים שביקשו לגלות כיצד ההיסטוריה המקומית משתקפת במציאות הישראלית המורכבת של ימינו. המפגשים הייחודיים הציעו שני צירים מרכזיים שחיברו בין חומרי הארכיון לבין אמנות עכשווית וכלי חינוך אקטיביים:
דיאלוג עם העבר: בין ארכיון היסטורי לאמנות עכשווית
הסיור הראשון, שנערך בהובלת עינבר דרור לקס (מנכ”לית המוזיאון והאוצרת הראשית) ורנית ירדן (מנהלת הארכיון ועוזרת האוצרת), לקח את המשתתפים למסע בתוך התערוכה “כנגד כל הסיכויים”. הסיור חשף כיצד בין המסמכים המצהיבים והפרוטוקולים הדרמטיים של השנים 1891–1896, מסתתרים פחדים, תקוות ומאבקים אנושיים המשותפים לכולנו – אז והיום.
רנית ירדן, מנהלת הארכיון, חשפה בפני המבקרים את עבודת התחקיר המעמיקה ואת סיפורי המשפחות שהיוו נקודות מפנה בבניית המושבה, ועד לאלו שקולם כמעט ולא נשמע עד היום. דרור לקס הציגה כיצד שבעה מבכירי אמני האיור, הקריקטורה והקומיקס בישראל (ביניהם אורי פינק, שי צ’רקה ונעמה בנזימן) הפכו את התחקיר ההיסטורי היבש ליצירות אמנות צבעוניות ונוגעות ללב. דרך היצירתיות הזו, הוכח כיצד זיכרון העבר יכול להפוך ממקור למחלוקת, למקור של כוח, חוסן ותחושת שייכות עמוקה לקהילה, תוך יצירת מרחב בטוח לקולות שונים ומגוונים.
בין המחלוקת לחיבור: סיור בעקבות השברים והתיקון
בהמשך היום, הובילה תרצה יפת שלום, מנהלת מחלקת החינוך במוזיאון, סיור רפלקטיבי ויוצא דופן שצולל אל תוך נקודות החיכוך המלוות את החברה היהודית והישראלית מראשיתה ועד ימינו.
במקום שבו נראה לעיתים שיש רק “צד צודק אחד”, הזמין הסיור את המשתתפים לעצור, להקשיב ולדבר על מה שכואב. המבקרים עצרו בנקודות זמן שבהן הקהילה בעבר התמודדה עם פערים חברתיים, דתיים ואידאולוגיים, וגילו שגם בעבר – הקיטוב לא תמיד הוביל לפירוק. בעזרת תרגילי הקשבה ודיאלוג מול המוצגים, הפך המוזיאון למרחב שבו מותר לא להסכים, אך חובה להבין, מתוך שאיפה לאחות את השברים לכדי פסיפס ישראלי אחד ומלוכד.
רון שגן, יו”ר המוזיאון:
״מוזיאון איננו רק מקום ששומר חפצים, מסמכים וזיכרונות – הוא מקום שפוגש אנשים. לכן, האחריות שלנו היא לא רק להציג את ההיסטוריה, אלא לפתוח אותה לציבור הרחב, לאפשר שיח חי, לשמוע קולות מגוונים וללמוד יחד כיצד לספר את הסיפור ההיסטורי באופן שמחבר אליו עוד ועוד אנשים.
פתיחת שערי המוזיאון לקהל הרחב היא עבורנו בחירה ערכית. אנו מאמינים שההיסטוריה איננה שייכת רק לאנשי מקצוע או לחוקרים, אלא לכל אדם המבקש להבין את המקום שממנו באנו ואת הדרך המשותפת שאנו ממשיכים לעצב יחד. לכן חשוב לנו לחשוף תכנים, לעודד מעורבות ציבורית ולקבל פידבק אמיתי מהמבקרים – כדי לדייק, לטייב ולהנגיש את הסיפור ההיסטורי לדורות שונים ולקהלים מגוונים.
דווקא בתקופה של קיטוב חברתי ומחלוקות עמוקות, למוזיאון יש תפקיד נוסף: להיות מרחב שמאפשר להקשיב. לא מקום שמוחק מחלוקות, אלא מקום שמאפשר לנהל אותן מתוך כבוד, סקרנות ואחריות משותפת. אחדות איננה אחידות. היא היכולת להחזיק בדעות שונות, בזיכרונות שונים ובקולות שונים – ועדיין לזכור שאנחנו חלק מסיפור אחד רחב ומשותף.
הסיורים, התערוכות והמפגשים במוזיאון מבקשים לבנות גשר בין עבר להווה, בין קהילות ובין אנשים. מתוך ההיכרות עם השברים של העבר, אפשר גם ללמוד על כוחו של תיקון, על חוסן קהילתי ועל היכולת להמשיך ולבנות יחד חברה ישראלית מחוברת יותר.״
עינבר דרור לקס, מנכ”לית ואוצרת ראשית של מוזיאון “החאן” חדרה: “ דווקא היום, כשהמתח מורגש בכל פינה, מוזיאון היסטורי לא יכול להישאר מנותק. הסיורים הראו למבקרים שהוויכוחים והפערים החברתיים תמיד היו פה, הם חלק מהדי-אן-איי שלנו – אבל הם מעולם לא פירקו אותנו. התפקיד שלנו הוא לא רק לשמר את העבר ולהציגו, אלא לפתוח את המגירות, לתת מקום לכל הקולות, ולהזכיר לכולנו שגם כשאנחנו לא מסכימים, אנחנו עדיין חלק מאותו סיפור.”
קרדיט צילום: גליה זלצמן, צילום באדיבות המוזיאון































