לקראת יום הפג הבינלאומי שיצוין ב-17.11, ד”ר עמית הוכברג, מומחה ברפואת ילדים ורפואת פגים וילודים (ניאונטולוגיה) במאוחדת, ומנהל מחלקת פגים ויילודים במרכז הרפואי הלל יפה, מדגיש את הצורך בליווי רפואי ורגשי להורים, מסביר על מורכבות הטיפול בפגים ועל האתגרים של לידת פג בזמן מלחמה
כמדי שנה, ב-17 לנובמבר, מציינים את יום הפג הבינלאומי. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במדינת ישראל נרשמו 182,000 לידות חי בשנת 2022, מתוכן 7-10% מוגדרים כפגים, כלומר כ-15,000 יילודים שנולדו בטרם מלאו 37 שבועות להיריון. “הסיבה לפגות אינה ידועה וטרם פיצחנו את כלל המנגנונים שמובילים ללידת פג. פגות לא נקבעת לפי משקל היילוד, כפי שרבים חושבים”, אומר ד”ר עמית הוכברג, מומחה ברפואת ילדים ורפואת פגים וילודים (ניאונטולוגיה) במאוחדת, ומנהל מחלקת פגים ויילודים במרכז הרפואי הלל יפה, “אם כי משקל היילוד חשוב להערכת בריאותם וסיכויי החלמתם של יילודים. ככלל קבוצת הפגים נחשבת כקבוצת סיכון לבעיות התפתחותיות שונות, וככל שגיל הפגות מוקדם יותר כך הסיכוי לסיבוכים מוקדמים ומאוחרים גבוה יותר”.
שיטת “הקנגורו” – הדבר הקרוב ביותר לרחם
“הכותרת שעומדת מעל מושג הפגות היא חוסר הבשלות להתמודדות עם תנאי המחיה מחוץ לרחם”, אומר ד”ר הוכברג ומוסיף, “מזה מספר שנים קיים מרוץ טכנולוגי בניסיון ליצור רחם מלאכותי, אבל עד אז, מטרתנו העיקרית היא יצירת תנאי רחם לפג, ככל שניתן. מייד עם הגיעו לעולם מוכנס הפג לאינקובטור שתפקידו שמירה על חום גוף, מתן לחות סביבתית, והגנה מפני מזהמים, צלילים צורמים ואור חזק – כל אלה פוגעים בהתפתחותו הבריאה. אחד הפלאים שמצטרפים לכך הינה שיטת ה”קנגרו”. בשיטה זו, מוחזק התינוק על בית החזה של ההורה, כאשר גם הפג וגם ההורה ללא בגדים, ולמעשה דבר לא חוצץ ביניהם ומתקיים מגע ישיר בין עור ההורה לעורו של הפג. שיטה זו הוכחה כיעילה ביותר להתפתחות הכללית והנוירולוגית של היילודים. שיטה זו היא הדבר הקרוב ביותר לרחם. מרכיב נוסף בטיפול בפגים הינו חלב האם. רבות דובר על יתרונות חלב אם והם מקבלים משנה תוקף כשמדובר בפגים”.
להיות הורים לפגים – “זר לא יבין זאת”
“כאשר נולד תינוק, נולדים גם ההורים. חווית ההורות לפגים הינה חוויה ייחודית, שעליה נאמר ‘זר לא יבין זאת’. את מקומם של הבלונים, הדובי והמתנות, מחליפים פחדים, חרדות, צפצופי מוניטורים, רופאים ואחיות, ותינוק קטנטן ושביר שנשאר באשפוז, כאשר אימו משתחררת לביתה” מסביר ד”ר הוכברג. “חלק גדול הוא הטיפול במשפחה בכלל ובהורים בפרט. הסוד הוא מתן משמעות, שייכות ושליטה להורים ממש מרגע הלידה. הפיכתם לדמויות מטפלות, לצד הכלה, עזרה והרבה אהבה מצד הצוות המטפל. כל אלה הם מפתחות ביצירת חוסן להורים, וכפועל יוצא מכך טיפול טוב יותר בקטנטנים”.
ללדת פג בזמן מלחמה
“מעל שנה שאנחנו חיים ועובדים בשגרת חירום תחת ירי טילים ואזעקות”, אומר ד”ר הוכברג ומוסיף, “מדובר באתגר נפשי ורגשי מורכב. קרה לי שביצעתי החייאה ביילוד בזמן אזעקות וקולות יירוטים, ולא פעם נאצלנו תחת ירי טילים לפנות את היולדות והיילודים ולהעביר אותם למרחבים ממוגנים. עבור המשפחות והיילודים שפונו מיישובי קו העימות ההתמודדות היא מורכבת במיוחד, בפרט שהם נמצאים רחוק מביתם. בתקופה זו, אנו עושים הכול על מנת להעניק לקטנטנים ולהורים את הבית החם ביותר כדי שיוכלו לצלוח את התקופה המורכבת והמאתגרת בשלום”.
“את יום הפג מציינים פעם אחת בשנה, אך הפגים והוריהם הינם גיבורי-על, יום יום, שעה שעה ולפעמים דקה דקה. הם מתמודדים עם מצבים מסכני חיים עבור הרכים והיקרים להם ביותר, צוותי מחלקות הפגים והיילודים, הרופאים, האחיות והמטפלים ממקצועות הרפואה, עושים לילות כימים על מנת להעניק לקטנטנים את הטיפול הטוב ביותר כדי להציל את חייהם ולדאוג גם לאיכות חייהם העתידית כבוגרים בריאים ומאושרים”, מסכם ד”ר הוכברג.
צילום: טל זיגדון