כביש מרכזי ברחוב ההדרים מעורר דאגה בקרב נהגים והולכי רגל; “זה עניין של זמן עד שיקרה אסון” קובע יצחק שיינר
תושבי רחוב ההדרים בפרדס חנה-כרכור מתריעים כמעט שנה על מה שהם מכנים: מפגע בטיחותי חמור. הכביש, המשמש עורק תחבורה ראשי, אינו כולל סימוני נתיבים ברורים או פסי האטה. המצב הקיים מסכן נהגים, רוכבי אופניים והולכי רגל, כאשר חציית הכביש – גם במעבר חצייה – הפכה למשימה מסוכנת.
יצחק שיינר, מהנדס במקצועו שעל שמו רשומים אין ספור כבישים ברחבי הארץ אותם תכנן, זאת לצד העובדה ששימש כמזכיר וכמנכ”ל מועצות ורשויות שונות, מטיל את כל כובד האחריות על המועצה המקומית
“שלחתי מכתבים, צילומים וסרטונים לכל הגורמים האפשריים במועצה, אך לצערי לא קיבלתי מענה מספק. הכביש במצבו הנוכחי מסוכן. העובדה שאין סימונים ברורים או פסי האטה מגבירה את הסיכון לתאונות חמורות”. לדבריו, מדובר במחדל תחזוקתי חמור, שמעמיד בסכנה חיי אדם.
על-פי שיינר, במקטע שבין דרך הים לכיכר גלבוע, לא צריך להיות מומחה לתחבורה כדי ליישם את מה שקובע החוק. “המקטע עבר לפני כשנה ריבוד. לפני הריבוד היו סימנים על הכביש, כפי שרואים מתצלומי גוגל מפות. אלא, שאחרי שביצעו את הריבוד, לא חידשו סימונים. הרי אין דבר כזה בישראל, שלפני מעבר חצייה, בוודאי בצומת או בכיכר, לא צובעים את הכביש עם פס האטה. היה גם שילוט שחייבים להציב על-פי חוק, גם הוא חסר. גם הצמחייה בכיכר גבוהה וסבוכה וכך נוצר מצב שאין כלל שדה ראייה. במקטע שבין כיכר גלבוע לכיכר תרפ”ט, רכבים טסים”. לשאלת העיתון מי מדד את המהירויות, ענה שיינר, כי “במקום מד מהירות אלקטרוני. אני, שכמעט נדרסתי פעמיים, ראיתי אין ספור פעמים איך רכבים “טסים” במהירות של יותר מאשר 100 ולפעמים 120 קמ”ש – בכביש המיועד למהירות של 50 קמ”ש”.
ממועצת פרדס חנה – כרכור מסרו בתגובה, כי “הסדרי התנועה הקיימים תוכננו ע”י מהנדס תנועה ואושרו בוועדת תנועה”. על-כך בחר שיינר לענות, כי “כלל נבחרי הציבור ואנשי המקצוע מוזמנים לצאת לסיור קצר בשטח, ולבדוק את המציאות בשטח. כדי לתקן את הדרוש תיקון ניתן לבצע ביום אחד – ואולי להציל בדרך זו חיים”.
תושבים רבים הצטרפו לקריאה לפעול במהירות. תוך שהם מעלים לרשתות החברתיות תמונות וסרטונים המתעדים את הבעיה. “הכביש הזה עמוס בכל שעות היום, ואין שום סימון שמבהיר היכן הנתיבים או מעבר החציה. זה בלתי נסבל,” אומרת תושבת הרחוב.
מעבר לסכנה לנהגים, הולכי הרגל, ובפרט ילדים וקשישים, מתקשים לעבור את הכביש בצורה בטוחה. “אין פה אף פס האטה, מהירות הנסיעה גבוהה, וזה מפחיד לתת לילדים לחצות את הרחוב לבד,” אומר תושב נוסף. לדבריו, המועצה אמורה לדאוג לאמצעי בטיחות בסיסיים בכבישים מרכזיים. אך במקרה זה נראה שאין מענה אמיתי למצוקה של התושבים.
למרות הפניות החוזרות ונשנות מצד התושבים. ולמרות שהבעיה נמשכת זמן רב, טרם בוצעו בשטח עבודות לסימון נתיבים או להתקנת פסי האטה. “אנחנו רוצים לראות עבודות בשטח, לא רק דיבורים,” מסכם שיינר, שמבטיח להמשיך ולעקוב אחר הנושא עד לביצוע השינויים הנדרשים.
