“אובדן דרך והתפרקות מכללי מצפון ומוסר”, כך קבעו השופטים שצפו בסרטונים המזעזעים. “הנאשמים היו ערים למצב הנערה, ותיארו אותה כ’גופה, פסל וחפץ'”.
בית משפט המחוזי בבאר שבע, בהרכז שלושה שופטים, הרשיע את עשרת הנאשמים בפרשת האונס באילת, שזעזעה מדינה שלמה. במוקד הפרשה, נערה בת 16 באותה עת, ששתתה לשוכרה עד כדי ערפול חושים ונאנסה על ידי צעירים ובני נוער.בפרשה הוגשו כתבי אישום נגד 11 נערים וצעירים.
ארבעה מבין הנאשמים, שני צעירים שהיו אז בני 26 ו-27 ושני נערים שהיו בני 17, נמצאו אשמים באונס בנסיבות מחמירות, של מי שהייתה אז נערה. הנאשמים הנוספים, שלא קיימו עם המתלוננות מגע מיני ישיר אך צפו במתרחש ואף עודדו את חבריהם, נמצאו אשמים בעבירות של סיוע לאינוס, מעשים מגונים ושידול לאינוס. בין המורשעים, שאת שמם מותר לפרסם, שני תושבי חדרה, איסי רפאילוב ואיליאזיר מאירוב. הנאשם הנוסף, שהיה באותה עת קטין, הגיע עם הפרקליטות להסדר טיעון בו הורשע בביצוע מעשים מגונים.
כתב האישום נגד הנאשמים הוגש בחודש ספטמבר 2020, פחות מחודש לאחר האונס עצמו. בהמשך החמירה הפרקליטות את כתבי האישום וייחסה לנאשמים המרכזיים אונס בנסיבות מחמירות בצוותא, וליתר המעורבים ייחסה עבירות סיוע לאינוס בדרגות חומרה שונות.
הימים היו ימי קורונה ויציאה מסבב סגרים. מכתב האישום עלה, כי הנערה שתתה לשוכרה בחדר של מכריה, עד כדי כך שחושיה התערפלו והיא לא הייתה מסוגלת לשלוט במעשיה וברצונותיה. בשלב מסוים נכנסו לחדר רפאילוב ומאירוב, שניהם אז בני 27. הם הבחינו בה קודם לבבריכת המלון.על-פי כתב האישום ניצלו השניים את מצבה ואנסו אותה. לאחר מכן הצטרפו לאקט המיני שני תאומים ואנסו אותה בזה אחר זה. הראיות בפרשה זו התבססו בעיקר על שרידי DNA, ממצאים דיגיטליים הכוללים סרטונים, איכון ניידים ומצלמות אבטחה, וכן הודאות הנאשמים. הנערה עצמה, שהיתה במצב עילפון מלא, כמעט ולא זכרה דבר בחקירתה.
שופטי בית המשפט דחו על הסף את טענות הנאשמים, כאילו מדובר במה שכינו “אווירת אילת”. בהתייחסם לקטעי הוידאו מהמתחולל במסדרונות כתבו: “לא קל היה לצפות בסרטוני מצלמות האבטחה שתיעדו את המתרחש במסדרון שליד חדר 216 לאורך כל האירוע. סרטוני מצלמות האבטחה אמנם נעדרי פסקול, אך העדות העולה מהם אינה עדות שותקת, כי אם זועקת ומטלטלת. הנאשמים נראים בסרטונים מתרוצצים במסדרון, קוראים זה לזה, מתגודדים ליד דלת החדר, מציצים לתוכו וכל זאת כשהם צוחקים ונלהבים. אותה התגודדות של נערים רבים ליד פתח הדלת, משל הם צופים נלהבים, ותגובותיהם המשועשעות, תוך צחוקים, תנועות גסות, כשהם מתקבלים האחד על ידי האחר בתגובה אוהדת של אחווה גברית, והערכה למי שהצליחו ב”כיבוש”, הדירו שינה מעינינו”.
עוד ציינו השופטים בהכרעת הדין, כי “התנהגות הנאשמים, כפי שנראית במצלמות, עומדת בסתירה בלתי נתפסת לדברים שהתרחשו ממש באותם רגעים לנגד עיניהם של הנאשמים. נערה צעירה, אשר זמן קצר לפני כן בילתה איתם או עם חבריהם בחדר סמוך, המוטלת עירומה, שיכורה, חסרת אונים וללא ניע על המיטה, ונאנסת על-ידי מספר גברים בזה אחר זה, כמו כלי שנועד אך ורק למילוי יצריהם. העולה מצפיה בסרטונים המתעדים את המתרחש במסדרון בדקות אלו מטריד ועצוב, ומשקף אובדן דרך של נערים צעירים, והתפרקות מכללי מצפון ומוסר בסיסיים. ההתלהבות, הצחוקים וגילויי ה”כבוד” וההערכה שקיבלו הנאשמים 6 ו-7 בעת ולאחר שאנסו את המתלוננת, מלמדים על האווירה הרעילה של ביזוי, זלזול והחפצת המתלוננת, ששררה בחדר ובסביבתו”.
את הכרעת הדין סיימו במילים קשות. “עצוב לחשוב כשרואים את התמונה בכללותה, שאם רק אחד מהנאשמים היה אותו צדיק בסדום, ניתן היה למנוע את המעשים או לפחות לקטוע אותם באיבם. תחת זאת, הנאשמים בחרו להצטופף מחוץ לחדר, להציץ או להכנס לתוכו, כשהם צוחקים זה עם זה, נותנים “כיפים”, עושים תנועות מגונות בצורה בוטה משפילה ומחפיצה, כל זאת כשבחדר מתרחשים מעשי אינוס קשים במתלוננת תוך ניצול גס של מצבה, מצב בו לא יכלה להגן על עצמה, ואין מושיע”
בפרקליטות הביעו סיפוק על הכרעת הדין. עו”ד רותם יוחנני הר ציון, מטעם פרקליטות מחוז דרום אמרה: “בת 16 מצאה עצמה שיכורה ועירומה בלי יכולת להסכים או להתנגד. לא היה נאשם אחד שסייע לה או העלה בדעתו לשאול אם היא מסכימה למה שמעוללים לה. הורים, מורים ומורות קחו את פסק הדין הזה ותדברו עם הילדים על מה זו הסכמה. מה אלכוהול עושה להסכמה ועל הכוח המסוכן של חבורה. דברו איתם על החובה להושטת יד למישהי או מישהו במצוקה – ולא בגלל שהמשפט הפלילי יבוא אתכם לדין”.
