בג"ץ קיבל בקשת פרקליטיו של צביקה גנדלמן ודחו הדיון לינואר 2023. במרכז הדיון עתירת המדינה נגד החלטת הוועדה להשעיית ראשי רשויות שכנגדם הוגש כתב אישום
חוסר הבהירות הפוליטית בשאלה האם ראש עיריית חדרה המושעה, צביקה גנדלמן, יחזור לתפקידו או שלא ואם כן מתי, נמשכת. בית המשפט העליון כיושבו כבג"ץ קיבל בקשת פרקליטי גנדלמן לדחות את הדיון בעתירת המדינה. הדיון צפוי להתקיים בתאריך 22.01.23. המשמעות היא, שבשלב זה החלטת שופט בית משפט העליון, חאלד כאבוב, האוסר באמצעות צו ארעי על גנדלמן לשוב לתפקידו, בתוקף. עם זאת, יתכן בשל הזמן הרב שעבר, כי יוגש ערעור על-כך.
היועמ"שית לממשלה נגד גנדלמן
חודש וחצי לאחר ששופט בית משפט העליון, חאלד כאבוב, קיבל את עתירת תושבי חדרה נגד חזרתו של ראש עיריית חדרה המושעה, צביקה גנדלמן, לתפקידו ואף פסק על צו ארעי האוסר על גנדלמן לחזור לתפקידו, ובעקבות זאת הגישה המדינה עתירה בנושא, בג"ץ אמור היה להתכנס ביום חמישי הקרוב כדי לדון בנושא. אלא, שכעת נענה בג"צ לבקשת פרקליטי גנדלמן ודחה הדיון, כיוון שהתאריך שנקבע התנגש עם דיון אחר שנקבע מראש לפרקליטים.
הסיפור המשפטי מורכב. בתחילת חודש ספטמבר עתרה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ. בעתירתה ביקשה להאריך השעייתו של גנדלמן. כנגד גנדלמן מתנהל בימים אלה משפט לו מייחסת המדינה שלל עבירות. בין השאר עבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט ועבירה לפי חוק המחשבים.
הדרמה הפוליטית סביב חזרתו או אי חזרתו של גנדלמן לתפקידו נמשכת מזה חודשים רבים. בחודש יולי אמור היה גנדלמן לחזור לתפקידו. זאת, לאחר, שהוועדה לבחינת ראשי רשויות בשל הגשת כתב אישום השעתה אותו לשישה חודשים. ההשעיה נכנסה לתוקפה בחודש ינואר השנה ואמורה הייתה להסתיים ב-23 ליולי. מספר ימים לפני מועד פקיעת ההשעיה, הגישה היועמ"שית בקשה לוועדה להאריך מחדש את השעייתו.
הוועדה התכנסה ובאמצע חודש אוגוסט קיבלה החלטה לדחות את בקשת היועמ"שית. נציגי הפרקליטות באותו הדיון ביקשו הארכה בת שבוע כדי לבחון את החלטת הוועדה. בתום שבוע הגישה היועמ"שית בקשה להארכה נוספת. בין השאר ציינה, כי ההארכה הנוספת נועדה לבחון אם הפרקליטות תעתור לבג"צ נגד החלטת הוועדה.
דרמה פוליטית וחוסר יציבות במשילות
בתום דיון שקיימה הוועדה החליטו חבריה להקפיא את חזרת גנדלמן לתפקידו עד ליום שלישי (06.09). שלושה ימים לפני תום פקיעת הזמן, הגישה קבוצת תושבים מחדרה עתירה לביהמ"ש העליון בדרישה לבטל חזרתו של גנדלמן. בדיון דחוף שקיים שופט בית משפט העליון, חאלד כאבוב, אישר השופט צו ארעי. צו האוסר על גנדלמן לחזור לתפקידו עד לדיון בעתירה עצמה. שלושה ימים לאחר מכן, כאמור, עתרה המדינה נגד החלטת הוועדה. לטענת הפרקליטות, החלטת הוועדה הייתה שגויה, וכי ההליך הפלילי נגד גנדלמן תלוי ועומד.
בעתירה התייחסה המדינה להשפעת החלטת הוועדה. "סיום ההשעיה וחזרתו של גנדלמן לכהונתו כראש העיר חדרה, יפגעו בצורה קשה באמון הציבור. כמו גם בערכים של טוהר המידות ושלטון החוק".
בעתירה לבית המשפט העליון פירטה הפרקליטות את עיקרי טענותיה. "תכליתה של השעיית ראש רשות שנמצא כי מפאת חומרת האישומים נגדו הוא אינו ראוי לכהן כראש רשות מקומית, היא שמירה על עקרון שלטון החוק. ולא רק, אלא גם טוהר המידות ואמון הציבור בנבחריו ובמערכות השלטון בראשן הם עומדים. ברור וגלוי שלא מדובר בתכלית ענישתית".
באשר להחלטת הוועדה ציינו בפרקליטות, כי "בניגוד לעולה מהחלטת הוועדה, משך תקופת ההשעיה אינו בגדר 'תג מחיר' על מעשיו של גנדלמן – כפי שמיוחסים לו בכתב האישום".
בלבול פוליטי במיטבו
דחיית הדיון בעתירת המדינה לחודש ינואר 2023, עמוק בתוך שנת הבחירות לרשויות המקומיות (אוקטובר 2023), יצרה בלבול פוליטי. מצד אחד, מ"מ ראש העירייה בפועל, ניר בן חיים, ימשיך בתפקידו כל עוד לא הוחלט אחרת. מה שמעניק שקט תעשייתי למערכת העירונית עצמה. מנגד, במידה וביהמ"ש העליון ידחה ערעור ועתירת הפרקליטות ויורה על חזרתו לאלתר של גנדלמן לתפקידו, לא בטוח שיצליח להרכיב רוב קואליציוני במבנה הפוליטי הקיים. הסיבה לכך, שנת בחירות בפועל וקיימות מגבלות רבות במינוי סגני ראש עיר בשכר. בנוסף, ואינטרסים שונים של חברי הסיעות השונות, חלקם כיום באופוזיציה, וחזרה לקואליציה, בעיקר אלה השוקלים התמודדות על ראשות עיר, עלולה לפגוע בהם ציבורית. כך גם בהרכב הקואליציוני הנוכחי, שגם אם חלק מהחברים שקלו חבירה חוזרת לגנדלמן באם הוא יחזור לתפקידו, כעת, בשנת בחירות, יתכן והשיקולים הציבוריים ישתנו.