זה התחיל בגרפיקה על פלאייר והפך לאוטובוס הקסמים במציאות, שמטרתו ברורה: חינוך, ערכים, ספורט עממי ומקצועי
ג’ודי בנר,מנהלת מחלקת הנוער בפרדס חנה, בראיון על חינוך וספורט.
כמו רעיונות מבריקים רבים, כאלה הדורשים חזון מצד אחד ופתרון פרקטי מצד שני, הפך פרויקט “אוטובוס הקסמים” של מחלקת הנוער במועצת פרדס חנה – כרכור, מרעיון למציאות על ארבעה גלגלים. השבוע, די בהפתעה, נחשף האוטובוס אשר ישמש להסעת בני הנוער של פרדס-חנה לאין ספור פעילויות שונות. היות שאנו עוסקים במדור זה בספורט, אז נתמקד בפעילות ספורטיבית – הן בהיבט של ספורט עממי והן בהיבטים אפשריים של תחרויות ומשחקים רשמיים של קבוצות שונות הרעיון עצמו נולד במהלך שיחה בין דובר המועצה לבין ג’ודי בנר, מנהלת מחלקת הנוער. כך הפכה גרפיקה על פלאייר לרעיון מיתוגי וכלי שימושי לקידום הנוער בהיבטים שונים. בראיון לעיתון, הרחיבה ג’ודי בנר על תפקידו של האוטובוס בפועל ואיך הוא יתרום לקידום ערכים בכלל.
מהו תפקידה של מחלקת הנוער?
“תפקידה של מחלקת הנוער הוא לדאוג לשכבת הגיל הזו בשעות שמחוץ למסגרת הלימודית. אנחנו נקראים החינוך הבלתי פורמאלי. אבל אני, באופן אישי, חושבת שחינוך זה חינוך. אותי לא באמת מעניין איך מתייגים אותנו במשרדי הממשלה. עם כל הכבוד, מבחינתי אני רואה את החינוך של לפני הצהריים באותה עין שאני מתייחסת לחינוך של אחר הצהרים, שזו הפעילות שלנו בעצם. אני עשיתי את החיבור בין הפורמאלי לבלתי פורמאלי”.
איך זה בא לידי ביטוי בשטח?
“למשל, נכנסתי לתוך בית ספר והקמתי מרכז בתוך שטח בית הספר, כמובן, בשיתוף ההנהלה. הרציונל העומד מאחורי הרעיון הזה הוא, שאותם בני נוער שרואים אותנו שם בבוקר, מגיעים אלינו אחר הצהריים לפעילויות שונות. המרכז פועל מהשעה 9:00 בבוקר ועד 16:00 . אז אנחנו מתפנים למרכזים שלנו. אנחנו עושים תוכניות מעשירות לבני הנוער, כמו גלישה באמצעות סיירת ימית, פילאטיס, רכיבה על אופניים ועוד אינספור פעילויות שהיריעה קצרה מלהכיל”.
בואי נתמקד בעשייה שלכם בספורט בכלל ובעידוד בני נוער לפעילות ספורטיבית עממית. מה אתם עושים?
“יש לי שני רכזים בצוות שהם בוגרי וינגייט, אחד מהם מורה לחינוך גופני. בשנה האחרונה, בעקבות הקורונה, הפעלנו אותם הרבה מעבר לרגיל כי היה חשוב לנו מאוד להפעיל את בני הנוער באוויר הפתוח. יש לי רכז שהוא רוכב אופניים ודאג להוציא את בני הנוער לטיולי רכיבה, יש פילאטיס ולא חסר – למרות שאם תשאלי אותי הייתי שמחה אם היה אפילו יותר. אומנם, בגדול, תחום הספורט שייך יותר לתחום האחריות של המתנ”סים ולמועדונים המקצועיים, אבל ישנם שיתופי פעולה בראייה ההוליסטית”.
נחזור ליוזמת האוטובוס, איך נולד הרעיון?
“האוטובוס הזה נוצר אחרי שבשנה האחרונה הוצאנו אינספור פעמים אוטובוסים שייקחו
את בני הנוער לפעילויות שונות, בהן, התנדבויות כאלה ואחרות בעיקר בשטחים חקלאים. כמובן, שבמהלך הפעילות או בסיומה תמיד הייתה פעילות ספורטיבית לילדים ולבני נוער – פעילות שלעתים היה קושי לבצעה בשל מגבלות הקורונה. לכן, חיפשנו דרך איך לשלב בין כל הדברים ובהתאם לאתגרים”.
הרעיון עצמו, כאמור, התפתח מפלאייר שהוצא בו נכתב: “מחלקת הנוער בדרך לעוד התנדבות”. על הפלאייר עצמו הופיע אוטובוס כחלק מהרעיון הגרפי. דובר המועצה אבי בלומברג, שבתפקידיו הקודמים שימש כדובר מועצה אחרת, סיפר על מיתוג אוטובוס שישמש את המועצה, ג’ודי בנר מיקדה את הרעיון. הרי במועצה עצמה מזמינים לכל פעילות חוץ אוטובוס, מדוע שלא למקד אחד. “אחרי כמה ימים בהם הפלאייר נמצא לי מול העיניים חשבתי לעצמי, למה שלא יהיה לנו אוטובוס כזה באמת. משם זה התגלגל. ראש המועצה נתנה אור ירוק והיום הבייבי נולד והאוטובוס הגיע לחניה”.
בואי נדבר קצת על העיצוב של הלוגו. מעבר לצבעים הבולטים והיפים, מה הרעיון מאחוריו כי בטוח יש כזה?
“הלוגו שלנו הוא בית עם חלקי פאזל. הרציונל מאחורי העיצוב הוא בעצם שחשפנו את מה שיש בתוך הבית הזה. בעזרת המעצב הגרפי, משה דיפרין המוכשר, הגדלנו ופיזרנו את חלקי הפאזל מהלוגו ובכל חלק הראינו חלק מהעשייה שלנו; אם זה סייבר, מנהיגות, תנועה וגוף, הכנה לצה”ל, מרכזי למידה וכו’. נתנו לעשייה שלנו גם שפה גרפית”.
האוטובוס עכשיו נותן תחושה של שייכות,תקני אותי אם אני טועה?
“זה בהחלט זה. אתן לך דוגמא, לא מזמן הבאנו לפה מתקני נינג’ה. בני הנוער התאמנו במסלולי נינג’ה, היינו צריכים לארגן אוטובוסים שייקחו אותם לשם. בפעם הבאה שתהיה פעילות לבני הנוער, בין אם כדורגל או כדורסל, יש לנו את האוטובוס החדש שלנו, שקיבלנו מאסיה טורס. ברשותך אנצל את הבמה להודות לבעלים חאסן אעלמין, שפינה מזמנו היקר והגיע לכבד אותנו בהשקה של האוטובוס. האדם נמצא רוב הזמן באיטליה, וזה בכלל לא מובן מאליו ומעבר לכך הוא קנה לנו אוטובוס חדש מודל 2021 . האוטובוס מהווה עבורנו כלי עבודה, שיאפשר הרחבת הפעילויות, בדגש על ספורטיביות וחברתיות, ואשר מחייבות נסיעה. אפשר לומר, שהרגל שלנו על הגז”.
צילום: ליאור אוזמן
