התערוכה בשיתוף המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה, מפעל הפיס ומיזם התיעוד "האוטוגרפרס", מציגה סיפורי חיים של ותיקי בנימינהֿ
"כשהעבירו את הארון של הברון רוטשילד בדרך לקבר, עמדנו הילדים בשתי שורות על השביל". כך סיפרה שרה גפני על זיכרונות ילדותה, בתערוכה התיעודית ״זיכרונות בנימינה״ שהושקה השבוע. בתערוכה, אותה הפיקה המועצה בסיוע מפעל הפיס וצוות "האוטוגרפרס", תועדו סיפורי חיים של ותיקי בנימינה. בין היתר, תועד גם סיפורו של עמנואל קאופשטיין, יליד 1940, שגדל בשוני ותל צור. לעיתון סיפר, כי ״אני זוכר היטב את המשחקים וההשתוללויות בחצר המבנה העתיק. טיפסנו על חומות המבצר והלכנו לאורך החומה, מתגברים על הפחד. רחצנו בנחל תנינים, טיילנו בהר וקטפנו פרחים. כילדים היינו כיסוי טוב לפעילות הורינו באצ"ל״.
גם סיפורה של זיסל (זושקה) הלפמן, ניצולת שואה שחגגה השנה 102, עורר עניין רב. זושקה היטלטלה מגטו בעיר סוסנוביץ'. דרך רכבת המיועדת להובלת בעלי חיים, עברה למחנה העבודה גברסדורף. מהמחנה נלקחה לעבודה במפעל לטוויית חוטי כותנה ופשתן. שם שהתה למעלה משלושה חורפים קפואים וארוכים. את הנערה מניה, אחותו של מי שלימים יהפוך להיות בעלה, אורי הלפמן, היא הכירה שם.
מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, ענת קציר, הרחיבה לעיתון העיר News. "שנת ה- 100 למושבה הייתה ההזדמנות המתאימה להביא לכאן את הפרויקט. דרכם של ותיקי המושבה אנו מספרים את סיפורה של המושבה. הסיפורים שלהם ייחודיים ומעוררי ההשראה. סיפורים מימי המנדט הבריטי, ילדות בצל מלחמות, מחתרות והקמת המדינה. עבודת האדמה והטבע. מעל לכל אהבת האדם והקהילה שיצרו". עוד הוסיפה קציר, כי "המיזם איפשר מפגש בין מתעדים מתנדבים מבני ובנות המושבה, לבין עדים למאורעות היסטוריים. הוא חיבר בין הדורות, הקהילות והתרבויות השונות בבנימינה".
"האוטוגרפרס" הינו מיזם חברתי בינלאומי. מטרתו המרכזית: חיבור הקהילה להיסטוריה הייחודית שלה. המיזם מפגיש בין אנשים שחוו מאורעות היסטוריים לבין אמנים מקומיים המתעדים את הסיפורים מנקודת מבטם האישית. התוצרים מצטרפים לתערוכה נודדת המנגישה לציבור הרחב את ההוויה התרבותית ביישוב ואת הסיפור המקומי.לינק לתערוכה הדיגיטלית: https://www.t-a.org.il/binyamina
- התערוכה ימי בנימינה. צילום באדיבות: מוריה סטופל, עמותת האוטוגראפרס