נושא הצטרפות או אי הצטרפות לתאגיד המים מעסיקה, שוב, את הפוליטיקה המקומית בפרדס חנה – כרכור. מ"מ ראש המועצה הודיע, כי במידה והנושא יעלה (שוב) לדיון הוא יתנגד.
על רקע הודעת משרד הפנים וחתימת שרת הפנים, איילת שקד, על מתן אישור מיוחד למועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה להמשיך ולנהל את נושא המים והביוב באופן עצמאי, זאת לאחר שניהלו מאבק מול משרד הפנים במשך למעלה מעשור והוכיחו כי התנהלותם סבירה, מאשרים גורמים במועצה כי נושא הצטרפות או אי הצטרפות מועצת פרדס חנה – כרכור לתאגיד מים כפי שמחייב החוק, נבחן שוב. מועצת פרדס חנה – כרכור היא אחת מתוך 22 רשויות שהתנגדו באופן מובהק להצטרפות. בעניין אף קיימת החלטת בג"צ מלפני מספר חודשים.
בעקבות זאת הודיע מ"מ ראש המועצה, יואב קעטבי, כי במידה ונושא זה יגיע לשולחן המועצה – הוא צפוי להתנגד. אם, כמובן, ההמלצה תהיה על הצטרפות.
לטענת קעטבי, הראשון שהוביל את ההתנגדות לכך היה ראש המועצה לשעבר, פינקי זוארץ ז"ל. לדברי קעטבי, החסרונות עולים על היתרונות. "הוצאת האחריות על נושא המים, יהיו בכיה לדורות". עוד הוסיף כי האחריות כוללת הקמת תשתיות, תחזוקה שוטפת וכן ביוב. כל אלה עלולים לסרבל ולייקר". עוד הוא מציין, כי אומנם חסר כוח אדם במחלקת המים, אך זהו דבר שניתן לשפרו.
מנגד, התומכים במהלך טוענים, כי מעבר לעובדה שמדובר בחוק מחייב, הצטרפות לתאגיד עשויה רק לשפר. "בישראל חוק הקובע את מחיר המים והוא זהה לכולם. בעוד שברשות מקומית מחיר המים בנפרד ומחיר הביוב בנפרד, בתאגיד המחיר משולב. עובדתית, אף רשות בישראל שהצטרפת לתאגיד לא עזבה. בין השאר, כי המדינה מעניקה מענק גבוה, כל הכנסות התאגיד מושקעות אך ורק בהקמת ובניית תשתיות מים וביוב ואינן "נבלעות" בתקציב. הסיבה המרכזית שהקימו תאגידים הייתה, כי במשך עשרות שנים רשויות לא השקיעו בתשתיות מתחת לקרקע, כי זה לא משהו שהציבור יכול לראות. יתרה מכך, בערים בהן תאגידי המים רווחיים כדוגמת מי נתניה, הפרשי הכספים שניגבו חוזרים לקופת הרשות ומושקעים בתחומים שקובעים חברי המועצה".
1תגובה