בעתירתה של היועצת המשפטית לממשלה באמצעות הפרקליטות נכתב: “ההליך הפלילי מתנהל בקצב סביר ביותר, חזרתו תפגע קשות בשלטון החוק”
שלושה ימים לאחר ששופט בית משפט העליון, חאלד כאבוב, קיבל את עתירת תושבי חדרה נגד חזרתו של ראש עיריית חדרה המושעה, צביקה גנדלמן, לתפקידו ואף פסק על צו ארעי האוסר על גנדלמן לחזור לתפקידו, הגישה המדינה עתירה בנושא.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עתרה לבית המשפט העליון ביושבו כבג”ץ בעתירתה ביקשה להאריך השעייתו של גנדלמן. כזכור כנגד גנדלמן מתנהל בימים אלה משפט לו מייחסת המדינה עבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט ועבירה לפי חוק המחשבים.
דרמה וחשש לחוסר משילות
הדרמה סביב חזרתו או אי חזרתו של גנדלמן לתפקידו נמשכת מזה חודשים רבים. בחודש יולי אמור היה גנדלמן לחזור לתפקידו, זאת לאחר שהוועדה לבחינת ראשי רשויות בשל הגשת כתב אישום השעתה אותו לששה חודשים. השעייה שנכנסה לתוקפה בחודש ינואר השנה ואמורה הייתה להסתיים ב-23 ליולי.
מספר ימים לפני מועד פקיעת ההשעיה, הגישה היועמ”שית בקשה לוועדה להאריך מחדש את השעייתו.
הוועדה התכנסה ובאמצע חודש אוגוסט קיבלה החלטה לדחות את בקשת היועמ”שית. נציגי הפרקליטות באותו הדיון ביקשו הארכה בת שבוע כדי לבחון את החלטת הוועדה. בתום שבוע הגישה היועמ”שית בקשה להארכה נוספת. בין השאר ציינה, כי ההארכה הנוספת נועדה לבחון אם הפרקליטות תעתור לבג”צ נגד החלטת הוועדה.
בתום דיון שקיימה הוועדה החליטו חבריה להקפיא את חזרת גנדלמן לתפקידו עד ליום שלישי (06.09). ביום ראשון הגישה קבוצת תושבים מחדרה עתירה לביהמ”ש העליון בדרישה לבטל חזרתו של גנדלמן. בדיון דחוף שקיים שופט בית משפט העליון, חאלד כאבוב, אישר השופט צו ארעי. צו האוסר על גנדלמן לחזור לתפקידו עד לדיון בעתירה עצמה.
המדינה נגד הוועדה להשעיית אישים שנגדם הוגש כתב אישום
ביום שלישי, כאמור, עתרה המדינה נגד החלטת הוועדה. לטענת הפרקליטות, החלטת הוועדה הייתה שגויה, וכי ההליך הפלילי נגד גנדלמן תלוי ועומד.
בעתירה התייחסה המדינה להשפעת החלטת הוועדה. “סיום ההשעיה וחזרתו של גנדלמן לכהונתו כראש העיר חדרה, יפגעו בצורה קשה באמון הציבור. כמו גם בערכים של טוהר המידות ושלטון החוק”. עוד הדגישו בעתירה את מהות העבירות. “בפרט נוכח מהות העבירות בהן הוא מואשם. עבירות הנוגדות בבירור את טוהר המידות המצופה ממי שמכהן במשרה ציבורית. העובדה שבוצעו, לכאורה, במהלך כהונתו ותוך זיקה לסמכויותיו ותפקידיו, וניצול מובהק של מעמדו ותפקידו הציבורי”.
בעתירה לבית המשפט העליון פירטה הפרקליטות את עיקרי טענותיה. “תכליתה של השעיית ראש רשות שנמצא כי מפאת חומרת האישומים נגדו הוא אינו ראוי לכהן כראש רשות מקומית, היא שמירה על עקרון שלטון החוק. ולא רק, אלא גם טוהר המידות ואמון הציבור בנבחריו ובמערכות השלטון בראשן הם עומדים. ברור וגלוי שלא מדובר בתכלית ענישתית”.
באשר להחלטת הוועדה ציינו בפרקליטות, כי “בניגוד לעולה מהחלטת הוועדה, משך תקופת ההשעיה אינו בגדר ‘תג מחיר’ על מעשיו של גנדלמן – כפי שמיוחסים לו בכתב האישום”.
“בשים לב לנקודת המוצא המשפטית בענייננו שהיא קביעתה המהותית-נורמטיבית של הוועדה, כי גנדלמן אינו ראוי לכהן כראש העיר חדרה. בהיעדר שינוי נסיבות משמעותי רלוונטי שחל בזמן הלא ארוך שחלף מאז החלטה זו. בשים לב לכך שההליך הפלילי בעניינו מתנהל בקצב סביר ביותר, היה על הוועדה להורות על הארכת השעייתו לתקופה נוספת. ההחלטה שהתקבלה חורגת ממתחם הסבירות באופן קיצוני, המצדיק התערבות בית המשפט”.
