• צוות מרפאת שיניים דר עלאא סלטי
  • מטבחי יוקרה
  • מיטות וספות למכירה של רשת בננה שופ
בצילום, ששת ותיקי יריד "אמנות במושבה". צילום אלה פאוסט

יריד “אמנות במושבה” ממשיך ליצור היסטוריה

בעוד פחות משבוע, כמיטב המסורת, ייפתח האירוע ששם את פרדס חנה – כרכור על מפת האמנות הישראלית. ששת ותיקי "אמנות במושבה", חוזרים אחורה בזמן ומשחזרים את ההיסטוריה

בעוד פחות משבוע, כמיטב המסורת, ייפתח האירוע ששם את פרדס חנה – כרכור על מפת האמנות הישראלית. ששת ותיקי “אמנות במושבה”, חוזרים אחורה בזמן ומשחזרים את ההיסטוריה

זה קרה, לראשונה, לפני 24 שנים. בשנת 1999 יזמה האמנית אסנת דן, אז חדשה בפרדס חנה כרכור, אירוע אמנים ביישוב. אסנת דן, שבאה מטבעון, הביאה משם את הרעיון לאירוע בו פותחים האמנים, פעם בשנה, את בתיהם ואת הסטודיו שלהם בפני הקהל שבא להתרשם ולקנות מהיצירות לקראת פסח. היא שכנעה מעל 20 אמנים להשתתף באירוע בשנתו הראשונה בפרדס חנה כרכור, והוא הוכתר כהצלחה.

אסנת דן ז”ל, היוזמת, נפטרה השנה. האירוע שיזמה הפך כיום לאירוע ענק בו משתתפים כ-120 אמנים ומשמש דוגמא לאירועים דומים ברחבי הארץ. עם השנים האירוע שינה את שמו מספר פעמים. בתחילה קראו לו “בית פתוח”. אחר כך “דרך האמן” וגם “אמנים במושבה”. השנה הוא נקרא “אמנות במושבה”.

שישה אמנים המשתתפים באירוע משנותיו הראשונות, יוכתרו השנה לוותיקי “אמנות במושבה”. כשהאירוע ממש מעבר לפינה (23-25.3) האמנים נזכרים בשנותיו הראשונות ומתארים את הקסם שגורם להם להתמיד בו.

 

שלומית חפר, אמנית קרמיקה המציגה בסטודיו שלה במרכז פרדס חנה מול הוואדי, ברחוב אורנים 40, היא מהוותיקים המתמידים. לעיתון העיר News היא נזכרת בשנים הראשונות.  “בשנים הראשונות אנשים עברו מסטודיו לסטודיו ומאוד נהנו. אבל, כשזה גדל ועוד עשרות אמנים הצטרפו, היינו צריכים להתרכז במתחמים, שלאנשים יהיה נוח. אנחנו, שישה אמנים שמשתתפים בעקביות ובהתמדה ב’אמנות במושבה’. קראנו לעצמנו ‘בוגרי אמנות במושבה’. אנחנו רואים בזה חלק של השייכות שלנו לפרדס חנה כרכור. קהילת האמנים בפרדס חנה ידועה בכל הארץ, אבל האמנים באים והולכים. אני באמת חושבת שאנחנו תורמים לקהילה של היישוב”.

אחת הסיבות למה אמנים בוחרים לגור בפרדס חנה

חפר הציגה בתחילה מוצרי עץ. “במשך כמה שנים הצגתי במתחם הראשון בתבורי עם עוד כמה אמנים. זה הפך למתחם גדול עד ששמו בכניסה שומר שישמור עליו, כי באו המון אנשים. אחרי כמה שנים עברתי לעסוק בקרמיקה. היריד התפתח מאוד ואמנים באים לגור בפרדס חנה, כי רוצים להשתתף באמנות במושבה. מדברים על זה בכל הארץ. בתחילת האירוע היה דף אחד של אמנים. עם השנים הוא הפך לחוברת ענקית. בשנים האחרונות יש אתר מאוד מכובד לאמנים”.

מרק יודל, קרמיקאי וקדר, גר בפרדס חנה בערך 30 שנה. הוא פותח את ביתו ברחוב הדרים 77א’. לפני שהתחיל להתקיים האירוע ביישוב, היה לו כבר ניסיון בהפקת אירועים מוצלחים לעצמו.

עד כמה אירועי “אמנות במושבה” מיצבו את פרדס חנה – כרכור כבית לאמנים?

“כשהגעתי לכאן כמעט שלא היו פה אמנים. היו ממש בודדים. לא הייתה פעילות בין אמנים. כשגרתי בכרכור עשיתי אירועים באופן עצמאי והייתה לי רשימות תפוצה שהייתי שולח בדואר, עם מעטפות ובולים וכתובות בדואר. 300 הזמנות בדואר כל פעם. זה היה מוצלח, אירוע שגם בכסף של היום משתלם. בעקבות היוזמה של אירוע האמנים התחילו להגיע אנשים לפרדס חנה מתל אביב, ירושלים וכל האזורים. לאט לאט זה יצר עוד ועוד. בהתחלה הייתה תמיכה מהמתנ”ס ומהמועצה. זה הגיע למה זה היום אחרי שעבר מטמורפוזות. בהתחלה לא היו מתחמים. כל אחד היה עם הסטודיו שלו. הייתה מפה פיזית ואנשים היו הולכים עם המפה ביד. אז התחילו להכניס דברים חדשים. מתחמים, אוכל, סדנאות, הופעות. וזה התנפח במשך כל השנים. אני הייתי מארח גם אמנים אצלי בעבר, היום כבר לא. שנה אחת אירחתי 13 אמנים בחצר שלי, עם אוכל והופעה, והיה מאוד מוצלח”.

כמו אמנים אחרים, יודל למד עם השנים לנהל את ההכנות לאירוע בצורה רגועה ולא להשתגע. “בעבר הייתי משקיע באירוע הזה יום ולילה. לפני אירוע הכל היה ממש מאורגן. היום אני לוקח את זה יותר בקלות. יכול להיות שלמתחמים מגיעים יותר אנשים. זה אירוע מאוד גדול ואנחנו לא יודעים כמה אנשים יבואו. אני עושה את זה היום בצנוע יותר. הייתי עושה, למשל, הדגמת שריפה של ראקו בתנור בחצר. היה טוב מאוד, באו בהתחלה הרבה אנשים. היום אני בוחר להציג דברים שאנשים קונים הכי הרבה ומה כדאי לעשות, וזהו”.

בחלק מהשנים בעבר, עשו אירוע נוסף לפני חגי תשרי, אבל פסח הוא המועד שהתמיד. “הקניות לחג היו פעם ממש היסטריה בארץ, היום פחות”, מתרשם יודל. “גם האינטרנט הכניס שינויים בשיטת המכירות בארץ. היום, הבת שלי גם יוצרת ואמנית, והכל אצלה דרך האינטרנט”.

ממש מהתחלה

אילנה פלדה ובן זוגה הנס פלדה העוסקים יחד בעיצוב מוצר, השתתפו כבר בקבוצה הראשונה של האמנים, לפני 24 שנים. ” הרגשנו שאנחנו קבוצת אמנים פה שיש לנו מה להראות ולהיראות. אסנת דן באה עם הרעיון הזה. המשכנו כשהאירוע עבר כל מיני תקופות וידיים”, מתארת אילנה.

“עד 2009 השתתפנו כל השנים. אז הפסקנו, כי לא הייתה לנו חנות פה יותר. רק בשנה שעברה חזרנו שוב להציג בדוכן בחצר הידית. אני שמחה שזה אירוע שהולך ומתפתח ומביא תיירות כיפית ליישוב. זה חשוב. זה מלכד סביב נושא חשוב: אמנות ואומנות. בהתחלה היה מפוצץ. היינו 20 אנשים. אבל עכשיו אנחנו 120 אנשים. אחרינו נפתחו בהרבה מקומות בארץ בתים פתוחים, אבל פרדס חנה כרכור מחזיקה על הגובה, זה עדיין אירוע גדול עם הפקה טובה ומקצועית ומלא אמנים ואנשים. באים המון אורחים. זה אחד האירועים השווים של המקום”.

אילנה שמחה לספר על מוצריה הפעם: “עשינו רק שניים שלושה מוצרים, אבל הם נראים מיליון דולר. יש לנו אהיל חדש. נחמד שפתאום יש לנו גם אירוע ואנחנו צריכים לחשוב על מוצר חדש. וכמובן נמכור כמה דברים קלאסיים. ביתי לנו במתחם הידית, יש חברים ושמח”.

פקק גדול של אנשים שבאים לראות אמנות

רונית כרמל, גם היא מוותיקי האמנים, היא צורפת, מעבירה סדנאות, מלמדת צורפות ונותנת הרצאות על אפריקה. “התכשיטים שאני עושה הם בהשראה אפריקאית ובקולקציה החדשה שלי אני משתמשת בחרוזים שהבאתי מטנזניה. העבודות שלי תמיד הושפעו מהטבע וכבר שנים שיש בהן השפעות אפריקאיות. צבעי אדמה, צבעי מדבר, פליז, נחושת. הכל בעבודת יד, אין שני תכשיטים זהים”.

מתי הצטרפת למיזם “אמנות במושבה”? 

“הצטרפתי לאמנות במושבה בשנה השלישית של האירוע. בראשונה עוד לא הייתי פה, בשנייה הסתכלתי מהצד ובשלישית הצטרפתי. היינו מעטים, כל אחד הציג בביתו ופרדס חנה כרכור הייתה פקק אחד גדול. הבית היה מלא אנשים שהיה צריך לומר להם ‘אין מקום, חכו בחוץ’. אחד כמעט קונה, עוד שניים שואלים המון שאלות. הייתי קצת מבולבלת. הגעתי משנקין והיה שם ריק לעומת פרדס חנה כרכור באירוע ‘אמנות במושבה’ בימיו הראשונים. אני יותר אוהבת שאנשים מקבלים ערך מוסף ומבקרים בסטודיו הביתי, אבל אנחנו כבר כל כך רבים שאין ברירה אלא לעבוד במתחמים. הפעם אציג עם עוד שני אמנים, אצל הקרמיקאית והקדרית ג’אנה שימונוב ברחוב דגניה 69 בכרכור”.

כרמל עדיין מרגישה שהאירוע רווחי ביותר. “זה מקדם המכירות הכי טוב. נותן תמריץ גדול לעשות קולקציה חדשה. כל שנה, לפני אמנות במושבה, אני יוצאת עם קולקציה חדשה. זה גם מקום נהדר לקשרים, לאנשים שחוזרים, מצטרפים לסדנאות. חזרתי מטנזניה לפני שלושה חודשים ויש לי הרצאה חדשה: ‘הכפר למרגלות הקילימנג’רו’. אבל למדתי להתכונן לא בטירוף. אני לא רואה שאפשר לשנות משהו בסיסי באירוע. בעקבות האירוע שלנו צמחו אירועים דומים לקראת פסח, אבל הדבר הייחודי אצלנו הוא שכל האמנים המשתתפים חייבים להיות תושבי פרדס חנה כרכור. אני מאמינה שהאירוע מושך אנשים. יש פה אמנים מגוונים ותמיד יש חדשים שמצטרפים למוכרים והמוצלחים”.

להכיר אמנים מקרוב

מינדה גלאון, קרמיקאית, לא הייתה בארץ כשהתחילו עם האירוע, אבל היא משתתפת בו לפחות 20 שנה. “עכשיו אני עושה קרמיקה, אבל כשהתחלתי הייתי עושה תכשיטים, והייתה תקופה שגם עשיתי ציוד ליוגה ומדיטציה. עכשיו רק עושה את הקרמיקה, כלים שימושיים. אני גם עושה כריות הנקה עם שותפה. הייתי משתתפת בבית בהתחלה, בהמשך התחלתי להבין שיותר קל לאנשים להגיע למתחמים כי ככל שיש יותר אמנים זה נורא קשה לאנשים. הם רוצים לראות הרבה אמנים, וללכת לבתים של 120 אנשים זה בלתי אפשרי”.

גלאון מוסיפה, כי “מתחמים עוזרים לאנשים להספיק יותר ויש גם אווירה נחמדה, הרבה אנשים ביחד. אני מציגה במתחם הידית. פעם שניה שאני שם. מאז הקורונה זו הפעם הראשונה שאני משתתפת. בשנה שעברה לא היו לי מספיק עבודות. אני גם סבתא וצריכה למצוא את הזמן בין העבודה שלי בלהיות סבתא והעסק השני שלי, של כריות ההנקה, מאמאסיטה. זה מאמץ גדול. הסטודיו לקרמיקה וגם מאמאסיטה, שניהם בבית שלי. הערך של האירוע הוא בכך שהוא מאחד את הקהילה פה. המשפחה שלי עלתה לפרדס חנה לפני מעל 40 שנה. זה מקום מיוחד עם אנשים מעניינים. אנשים באים לראות, להכיר אמנים מקרוב, לראות איך הם עובדים. זאת חגיגה גדולה. בידית יהיו 12 אמנים”.

חג של אמנים

איריס הרפז, צורפת, הצטרפה ב-2002, שלוש שנים אחרי הפעם הראשונה. “כבר גרתי בפרדס חנה, ומאוד קסם לי כל הקטע וגם נתן לי פוש להחלטה להשתקע פה. היינו זוג צעיר עם תינוק קטן וכבר היה לנו בית משלנו. אירחנו פה. אז עוד היה סטודיו קטנטן בתוך הבית. אירחנו בסלון. היום יש לי סטודיו משלי מחוץ לבית בחצר, מכולה מקסימה, ממש ממלכה. אז היום מגיעים אלי לפה, ברחוב דקלים 34, ובכלל לא נכנסים הביתה. פה אני יוצרת ועובדת, חיה, מגדלת את ילדיי שכבר גדולים. מאז השתתפתי כל שנה למעט השנה שלא היה בה אירוע בגלל הקורונה. זה החג שלנו, של האמנים. זה נורא כיף. אני בגדול מוכרת יותר לחו”ל, וזו הזדמנות לארח פה בסטודיו ולפגוש אנשים. ויש אנשים שבאים להסתכל ולהגיד מילה טובה, וחוזרים כל שנה”

 

  • בצילום, ששת ותיקי יריד “אמנות במושבה”. צילום אלה פאוסט 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את הפוסט!

עוד כותרות

ספורט

נדלן

רכילות

תרבות ופנאי

עסקים

לייף סטייל

בריאות

חוק ומשפט

אוכל

שופ דיל

דפנה צור

מאמרים נוספים

קומפרסור לרכב

קומפרסור לרכב

המדריך לרכישת קומפרסור לרכב להשגת כוח לצמיגים ושליטה ברכב אם אתם מחפשים ציוד ואביזרים

מסדרון שטוף -תשלום לועד בית

תשלום ועד בית

איך אפשר לייעל את התהליך של גביית ועד בית אין ספק כי אחד מהתפקידים

נהיגה בחורף

זהירות! נהיגה בחורף

ראות מוגבלת, כבישים רטובים וחלקים ורוחות חזקות – הם רק חלק מהסכנות הנלוות לנהיגה

חימום תת רצפתי

חימום תת רצפתי

מהו חימום תת רצפתי, מהן היתרונות ולמי זה מתאים החורף הישראלי אולי לא קר

גולף-איתי כהן

איתי כהן דור 3

הוא מסומן כדבר הגדול הבא בענף הגולף, הוא דור שלישי לשחקני גולף שצמחו באור

מבריטניה ישירות לישראל

רילוקיישן לישראל מבריטניה: חברת לוגיסטיקה הופכת את התהליך לקל ופשוט למרות שהשהות באנגליה במשך

מראש שיש חוזר ובענק

חברת אלוני משיקה את הטרנד בעולם העיצוב: אריחי גרניט פורצלן ענקיים במראה שיש בהשראת

מסיבה במועדון

מסיבת סמים ואלכוהול

המשטרה חשפה הלילה מסיבה רווית אלכוהול וסמים שאורגנה בשטח מפעל באזור התעשיה בבנימינה ורשמה

ניידות משטרה במחסום

מבצעי אכיפה בפרדס חנה

כחלק ממאמצי התפשטות הקורונה נמשכים מבצעי האכיפה כנגד הפרת תקנות הקורונה במרחב הציבורי, בימים

תמונה של חטיף משולשים

משולשים בשלושה טעמים

המותג Free  משיק לראשונה: חטיפים מלוחים מרכיבים טבעיים בלבד לנשנוש באריזות אישיות: “מושלשים” “מושלשים”

שריפה ביער

שבוע של גל שריפות

סיכום אירועי השריפות , תחנת כיבוי חדרה משעות הבוקר לוחמי האש של תחנת חדרה

ילד עם מסיכת קורונה וכפפות מביט מהחלון

חרדה ושמה קורונה

“הגל השני” של הקורונה חידד את העובדה כי הנגיף יישאר אתנו ככל הנראה, לעוד

הופכים חזון למציאות

הופכים חזון למציאות

ראש המועצה הגר פרי יגור : “הופכים חזון למציאות! מליאת המועצה דנה ואישרה נושאים

שתפו ברשתות החברתיות

דילוג לתוכן