היא הייתה בטוחה שבעלה בוגד בה ואני נשלחתי לתעד אותו. מה שהפתיע גם אותי הייתה הדרך בה העבירה אותו, בשיא האלגנטיות, שיעור לבוגד הסדרתי
היא הייתה אישה בשנות השלושים המוקדמות לחייה, פקידה בבנק גדול, מלאת שמחת חיים. בעלה היה נהג מונית, שככל הנראה החליט לתפוס איזו צעירה ולהתרפק עליה מידי פעם, ואפילו באופן גלוי, מה שגרם לאישה מפח נפש גדול מאוד.
כשסיימנו את זמן הייעוץ שהקדשתי לה, עברנו על תכנית שני ימי המעקב עליהם המלצתי, הסברתי לה כי הסיפור לא יהיה פשוט מאחר ומדובר בנהג מונית.
מי מאתנו אינו מכיר כנהג בכביש את נהג המונית שעוצר בפתאומיות לכל יד שמושטת במדרכה בפתאומיות, מילא זה, מכירים את הנתיבים לתחבורה ציבורית בלבד בהם רק לאלו מותר לנהוג, נו, אז תגידו אתם איך עוקבים אחר נהג
מונית?
אכן, לא פשוט, אבל פתרונות תמיד היו לי. למחרת בבוקר חיכה לי לקוח מהעבר מתחת לביתי, הלקוח היה נהג מונית ששמח להשכיר לי את שרותיו כנהג מונית ואת מכוניתו כרכב מעקב לעיתים קרובות.
בשעה ארבע לפנות בוקר המתנו לנהג מתחת לביתו, אני, ”הנהג מונית“ שלי ואסי העוקבת הצעירה שלי. כשיצא מביתו שעה אח“כ, נכנס למונית והחל בנסיעה, השחר טרם עלה, ואנו החלטנו לתפוס מרחק ממנו. תחילה נסע לתחנת
המוניות שלו, שם שתה קפה שחור ולאחריו החל בנסיעה.
אז החליט על עצירה יזומה להפסקת בוקר נוספת…
את הנוסע הראשון אסף כעבור מספר דקות, זה ירד במבואות ר“ג. את הנוסע השני אסף ממבואות ר“ג וזה ירד במתחם בורסת היהלומים. אז החליט על עצירה יזומה להפסקת בוקר נוספת. לפני שהבנו מה קורה, דילג למכוון
ליווי שבחזיתו שלט זוהר ומאיר עיניים שלא מסביר מה באמת קורה מאחורי דלתות. המצלמות הבזיקו ותעדו אותו נכנס למכון.
עברה שעה והוא יצא מהמכון. מחויך וסיגריה בידו,. במהלך יום העבודה לא חזר לשם ולא נפגש עם אף בחורה. בשעה 16:00 לערך, נכנס לביתו והשאיר את הרכב לנהג השכיר שעבד במשמרת שנייה.
בשעה שישן את שנת הישרים שלו שוחחתי עם הלקוחה והסברתי לה, כי בעלה מבקר במכון ליווי וכי בזה הסתכמה הבגידה. יחדיו החלטנו שאמשיך במעקב.
כך גם היה ביום המעקב השני. הבעל נסע מהבית לתחנה ואז לכיוון ר“ג. השארתי את העוקב מיכאל שהצטרף ברכבי. אני ו“הנהג“ שלי מיהרנו למכון הליווי של אתמול. עברה חצי שעה נוספת ומיכאל דיווח כי הבעל מתקרב למתחם הבורסה.
ה-“נהג“ הצטייד בציוד הסמוי שהכנתי לו ונכנס למכון. כמובן, לא לפני שקיבל ממני שטרות כסף.
עברו שלוש דקות והבעל הגיע למכון. אני תיעדתי אותו נכנס פנימה. כשנכנס פנימה קיבלו את פניו שלוש עלמות צעירות. אחת מהן ”הדביקה“ לו נשיקה מצלצלת. הבעל לא התבייש ונישק בחזרה. הכל, כמובן, מתועד במצלמה
נסתרת.
כשהברונטיות קפצו לעברי אמרתי, רגע, מה עם קפה…
כשהבעל יצא מהמכון כעבור שעה תעדנו אותו נכנס לרכבו להמשך עבודתו. לא טעינו בהערכות, הבעל עבד כרגיל עד לשעה 16:30 ואח“כ לביתו, אכל וישן. כשעדכנתי בטלפון את האישה הגענו יחד להחלטה כי בעלה פשוט
צריך את ”מנת הבוקר“ שלו. למרות זאת, האישה התעקשה על יום מעקבים נוסף – הפעם ביקשה שאני אכנס ואתעד.
למחרת, הכל היה כרגיל, עד שהגענו למכון, אז אני נכנסתי פנימה. כשהברונטיות קפצו לעברי אמרתי, רגע, מה עם קפה, ואחת מהן מייד פנתה להכין לי את הקפה. תוך דקות הגיע גם הבעל, זו מאתמול ניגשה אליו שוב בנשיקה. לאחר
החיבוק של הבוקר נכנסו שניהם לחדר צדדי.
אני ישבתי ולגמתי מהקפה שהכינו לי. התפללתי שייצא מהחדר ואני אגיד לבנות שהתחרטתי ואברח. אבל, תוך דקה, נפתחה דלת המכון ומי עמדה בפתח, נכון, הלקוחה שלי, חיוך מאוזן לאוזן. ”שלום“, אמרה, ”יש גם גברים?“, הקופאי שישב ליד הדלת ענה שלא, אבל היא לא התייאשה, ”קפה אפשר?“ אמרה והתיישבה לצדי.
”מה את עושה?“ שאלתי. ”שקט“, לחשה לי: ”אני צריכה אותך שומר עלי… ששש…“, עשתה עם האצבע…
הדקות עברו והברונטית יצאה מהחדר מסדרת את שערה. שנייה אחריה יצא הבעל. עיניו קפאו, פיו נפער. האישה הסתכלה עליו, קמה ואמרה, ”תחפש לך מקום לישון היום, טוב חמודי?!“, ויצאה, בדרך אמרה לקופאי תודה על הקפה ונשקה לו על שפתיו.
לסיפורים נוספים של הבלש
הכותב: איתי כהן, בעלים של משרד חקירות בחדרה. השמות בסיפור בדויים וחלק מהפרטים שונו למניעת זיהוי. לקבלת יעוץ מידי ודיסקרטי חייגו 053-786-5001
צילום: אילוסטרציה פיקסביי