מהעבודה הבטוחה בהייטק אל סיוע וליווי ילדים בעלי מוגבלויות; הזמר אמיר שוהר חולם וחי מוזיקה
אמיר שוהר שר וחולם מוזיקה בילדותו. הפריצה הגדולה לתודעה הציבורית הגיעה קצת לפני הקורונה – אבל אז הכל התהפך. בימים אלה ממש הוא עובד על איסוף החומרים לאלבום הבכורה, עליו החל לעבוד באותם ימים. אמיר שוהר נולד בעיר חדרה להוריו מזל ואלי. את אמיר ומשפחתו אני מכירה עוד כשהיה צעיר מאד בתחילת דרכו. הוא מגיע לביתי עם מטרייה רטוב מהגשם. ביישן וצנוע, אבל יותר מכל נרגש. נרגש
לשתף את הקוראים על עשייתו המוזיקלית והאמנותית. בכל זאת, הזמר שהופיע בחו”ל ועל במות רבות בישראל טרום קורונה, בדרך עכשיו להוצאת אלבום בכורה.
“גדלתי בשכונת נווה חיים שבחדרה. במקביל ללימודיי בבית הספר היסודי “מוריה”, שלחו אותי הוריי ללמוד גם אצל “המורי” (מורה תימני המלמד תורה).היינו קבוצה של עשרה ילדים קטנטנים בני שש, שנפגשים אצל “המורי” פעמיים בשבוע בכדי ללמוד את קריאת התורה. שם הוא חידד לנו את ההגייה הנכונה, הטעמים והסלסולים של המילים. רכשנו אצלו חינוך וערכים. כל נושא המוזיקה חילחל לתוכי בעצם מהשנים האלה של לימוד התורה אצל המורי”.
מתחבר לשורשים
בגיל 13 הצטרף שוהר ללהקת ” פרחי ירושלים” עם המנהל המוסיקלי משה ערוסי, שלימד את הזמרים הצעירים את כל שירי ספרה”דיוואן” – ספר השירים של גדול משוררי תימן רבי שלום שבזי. “מהלהקה הזו ינקתי את כל השירה הראשונית שלי. היא גם עיצבה את סגנוני המוסיקלי נכון לאותם ימים. מה שגרם לי ללמוד ולהאזין למוסיקה של גדולי הזמר התימני. הוריי גם קנו לי דרבוקה כדי שאו תאמן בבית על שירה ותיפוף”.
נדמה כי כבר בצעירותך כיוונת לעולם המוזיקה. מה עם הלימודים?
בתיכון למדתי בישיבת “בית שמואל” בחדרה. תמיד קיבלתי הערות מהמורים שאני פחות לומד ויותר שר. בזמן שכולם למדו בכיתה, אני הייתי תופס איזושהי פינה, שר ומנגן לעצמי. המוסיקה הייתה חלק נכבד מסדר היום שלי. המורים היו מזמינים את ההורים שלי על תקן קבוע לבית הספר. מספרים להם שאני לא לומד ושאני צריך לקחת את נושא הלימודים יותר ברצינות. מנהל הישיבה בעצמו הבין שאין הרבה מה לעשות איתי, אז בצעד חכם החליט לחזק אותי בתחום שאני הכי טוב: המוזיקה והפך אותי לזמיר של הפנימייה .ככה הופעתי בכל הטקסים והאירועים של בית הספר. מעבר לזה, היה לי גם חוש טכני מטורף. הייתי יוצר ובונה כל מיני דברים מאלקטרוניקה וחשמל. ואכן, שסיימתי את התיכון שלחו אותי הוריי, כעתודאי במכללת צבי סיטרין בחיפה ללמוד לתואר הנדסאי אלקטרוניקה. ההורים התעקשו שיהיה לי מקצוע לחיים. על-כך אני מודה להם עד היום”
מתי בחרת להפוך את המוזיקה והשירה בפני קהל לחלק בלתי נפרד ממך?
“במהלך השנתיים בהם למדתי בחיפה והוצאתי תעודת דיפלומה של הנדסאי אלקטרוניקה. יצאנו לסוף שבוע, רק אחת לשבועיים. היה לי קשה להיות במקום סגור. תמיד מצאתי לי את הזמן הזה בערב לצאת בשקט משער בית הספר, יחד עם עוד חברים לפאבים בחיפה. הייתי מבקש מבעלי המקום לעלות לבמה ולשיר. הבעלים של “הפיבר” ושל ה”פרזידנט” במרכז הכרמל, נתנו לי את ההזדמנות הראשונה. בימי חמישי ובמוצאי שבת עליתי לשיר בפני הקהל. הכל היה חדש ומאד בוסרי. אני בעצמי הייתי מאד ביישן ומופנם, אבל השירה שבערה בתוכי יותר מהכל, הביאה אותי להתגבר על הביישנות”.
כשהתגייס לאחר לימודי העתודה לחיל האוויר, במקצוע אותו למד, הוריו של אמיר היו מאושרים עד השמיים. מהר מאוד הבין סמ”ר שוהר, שכמו כל מי שבחר במסלול לימודי עתודה היה חתום קבע, שחסר בו משהו. המוזיקה והשירה. “בלילות, אחרי העבודה בבסיס, יצאתי להופעות פרטיות מבלי שאף אחד ידע – רק בשביל למלא את עצמי מחדש. עד שיום אחד נתפסתי ונשפטתי ל 28- ימי ריתוק בבסיס. מהר מאוד משכו אותי ללהקת הבסיס כסולן ראשי. כשהיו מגיעים אומנים גדולים לשיר אצלנו בבסיס, החברים לא ויתרו לי ומשכו אותי לבמה. כך זכיתי לשיר לצידם של שלומי שבת ומרגול הענקיים. הרגשתי בשמיים. קצת מבויש מהמעמד, אבל גם הבנתי שאני צריך להיות בבמה של הגדולים. עבורי, השירות הצבאי, ההוויה, הישיבה ביחד עם החברים, השירה והתיפוף על פח הם חוויות שלא אשכח”.
הביישנות שלך גרמה לך גם עיכוב מסוים בקריירה. ספר לי על כך?
“בהופעות הראשונות שלי כנער, שרתי את רפרטואר השירים של זוהר ארגוב. כנער, נסעתי עם חברים לפסטיבל התימניאדה שהתקיים באילת. באחד הערבים, בזמן שישבנו בפאב, ניגש אלי אמרגן ידוע ששמע אותי שר את “מה לך ילדה”. הוא הזמין אותי להגיע לאולפן של יהודה קיסר ולהקליט. אני קיבלתי פיק ברכיים ובחרתי שלא להגיע. לימים, אותו אמרגן שחיפש לקדם אמן, הגיע לצו עיר בשם משה פרץ שהפך מאז להצלחה מסחררת.
תמיד שואלים אותי אם אני מרגיש פספוס? אז מצד אחד כן, מנגד אני מאמין שהכל לטובה. יכול להיות שהייתי צעיר מדי. זה היה לפני 15 שנים. מאז קבלתי כלים, יצרתי רפרטואר, בניתי מופע והתחלתי לצאת עם הקלידן המוכשר, מושיקו בן ברוך, להופעות בבתים פרטיים בתחילת דרכי. כל החברים איתם גדלתי, כמו אלירן צור מהפרויקט של רביבו, פאר טסי ועוד התפתחו. כל אחד בכיוון שבחר. אט-אט החלו להתקבל הזמנות להופעות גדולות יותר. במשך עשר שנים שרתי וחרשתי את הארץ. תוך כדי הכרתי את זוגתי לחיים, לינור, לה נישאתי. יחד הקמנו משפחה – שלושה בנים ובת. תמיד האמנתי בעבודה קשה. בלי קיצורי דרך. זכיתי לרכוש לעצמי קהל גדול, שהולך איתי יד ביד לכל אורך הדרך”.
תעשיית המוזיקה נחשבת לתעשייה אכזרית במיוחד בהיבט הכלכלי. איך באותה עת התפרנסת?
“באותה עת לא הייתה עדיין פרנסה רצינית מהמוזיקה, אז עבדתי – במקביל – בחברת הייטק גדולה. התחלתי כטכנאי וסיימתי כמנהל שירות ארצי עם משכורת טובה וכל ההטבות הנלוות לכך .לאחר עשר שנות עבודה בחברה, הרגיש לי שאני לא מממש את עצמי ואת החלום שלי בתחום המוזיקה. התייעצתי עם רעייתי לינור, שנתנה לי את ברכת הדרך והתמקדתי אך ורק בעולם המוזיקה – הפעם באופן מקצועי יותר. זה החל עם הופעות קבועות מול מאות אנשים במועדונים ברחובות, בהרצליה ובראשון לציון. זה נמשך בהופעות בכנסים של ועדי עובדים וכמובן חשיפה גבוהה, כמוזמן, לתוכניתו של ירון אילן “שישי שמח” בערוץ 24 .
מתי התחלת להקליט שירים שלך – כאלה המזוהים רק איתך?
“לפני כשנתיים קיבלתי מהיוצר, אושר כהן, מילים לשיר “כמה אהבנו”. נפגשתי עם אושר בביתו, ובאותו מעמד איחל לי בהצלחה. ואכן, השיר הזה הפך להצלחה והוא קיבל המון השמעות ופירגון בתקשורת”.
השקת השיר, שגרמה לאמיר לאושר רב, התקיימה במסיבת ענק בה השתתפו חבריו למקצוע, בהם זמרים רבים מהם הושפע בעבר – החל מאבנר גדסי וציון גולן ועד ליאור פרחי, שימי רון, לירן טל ועוד.
“מאד ריגש אותי שזמרים ותיקים שעל שיריהם גדלתי, הגיעו לחלוק לי כבוד ואף עלו איתי לבמה, בירכו ושרו. זה לא מובן מאליו. אחרי השיר הזה הוצאתי דואט עם הזמר רובי לוי “אנא אלי” למילים ולחן של אביאל אלגמס המוכשר. הייתה הזדהות גדולה של הקהל עם מילות השיר, כי השיר יצא בדיוק בתחילת תקופת הקורונה וזכה גם הוא להשמעות רבות. המילים כל כך התחברו ונגעו לתקופה שבה אנו מבקשים מבורא עולם שייתן לנו את הכוח להמשיך”.
ואז הקורונה מגיעה, בדיוק כאשר שני שירים שלך הופכים ללהיטים ואתה כבר מוזמן להופעות בחו”ל. איך ממשיכים?
“למזלי, קצת לפני הקורונה חיפשתי עבודה קלה יותר כדי ליצור לעצמי מסגרת נורמטיבית. התחלתי לעבוד בעיריית חדרה בליווי של ילדים בעלי מוגבלויות. העבודה הזו עם הילדים נותנת לי סיפוק אדיר ופרופורציות לחיים בפן המשפחתי והמקצועי כאחד. אחרי שהוצאתי שירים משלי ותוך כדי הופעות התקבלו הזמנות מארצות הברית. עבורי זו הייתה הגשמת חלום. פעם ראשונה שנסעתי לארה”ב, ועבורי זו תחושת סיפוק אדירה והערכה גדולה מאנשים שכל כך רוצים לשמוע אותי שר. איך שחזרנו מחו”ל, ממש לפני כשנה, הגענו לתקופת הקורונה. זה היה יום לפני שהכריזו על בידוד לכל החוזרים. מבחינתי זו תקופה חשוכה. הכל נעצר. הגעתי לאיזושהי נקודת שיא ופתאום, ברגע, ללא התראה, נסגר עלינו מסך שחור – מסך אשר כיבה את האור על כל ענף התרבות בארץ ובעולם. היומן שלי, שהיה מלא בהופעות לקראת פורים, פסח וקיץ, התרוקן. כל ההזמנות בוטלו. ענף שלם ישב בבית כמעט שנה שלמה.
איך דאגת לשמר את הקשר עם הקהל בתקופת הקורונה ואיך מתקבל השיר החדש שלך שזוכה להשמעות רבות ברדיו?
“אני מקיים לקהל שלי שידורים חיים בפייסבוק, באינסטגרם וביוטיוב. זה מדהים אותי לראות בכל פעם את כולם מצטרפים, נהנים מהשידור ומבקשים שירים מיוחדים, לראות את האינטרקציה ואת הפירגון. זה המעט, אבל זה מחמם את הלב. במקביל אני עובד על שירים חדשים. לפני חודש יצא שיר חדש “קחי נשימה” שכתב לי היוצר גל שריג ללחן של נתנאל דידה. זהו שיר פופ קצבי שמושמע יפה מאד ברדיו.
כרגע זה מה שיש. לשמור על הקהל, לתחזק את העסק ולצאת להופעות בית או חצר על פי ההנחיות. מה שחשוב לי באמת, זה להגיע הכי קרוב לאנשים כמובן על פי ההנחיות. לדעתי הפגיעה הכי גדולה של משבר הקורונה, זו הבדידות של האנשים. לכן, אני מנצל את התקופה הזו להתנדב במוסדות כמו אקי”ם וכמו ארגון שבי”ם (ילדים בעלי מוגבלויות). אין סיפוק גדול מזה לראות אותם שמחים ומאושרים”.
חיים של זמר, מבחינת סדר יום, אינם שגרתיים. כיצד מעצימים ומחזקים את הזוגיות?
“זה מתחיל עם הבנה, הכלה, התחשבות הדדית וסבלנות בין בני זוג. לדעת להכיל אותי כזמר וזה יאמר לזכותה של לינור אשתי. יחד עם זאת, אני עושה הרבה למען הבית. אם זה להתעורר בבוקר עם הילדים ולהכין אותם לבתי הספר והגנים, להכין כריכים ולהכין ארוחת צהריים כשהם חוזרים. כמובן, לקחת חלק בהכנה לשינה מקלחות. אני מאד דומיננטי בחיים בבית, קודם כל בעל ואבא לילדיי ורק אחר כך זמר.
חשוב לי החינוך והערכים בדיוק כמו שספגתי וחונכתי בבית הוריי. אני שותף מלא גם בקטע החינוכי: מגיע לאספות הורים ולמפגשים בגנים ובבית הספר. נכון שיש פעמים שאני נעדר מהבית בעקבות הזמנה של הופעות באילת, ים המלח, חו”ל ואני נאלץ ללון בבתי מלון, אבל עדיין זה לא משנה את העובדה שאני נוכח בחייהם באופן פעיל ושוטף”.
איפה תהיה בעוד שנה?
“כבר בימים אלה אני עובד על חומרים חדשים בדרך לאלבום הבכורה שבעזרת השם יצא בקרוב. כמובן שגם בו יהיו שיתופי פעולה עם זמרים מוכרים ויש למה לצפות. עם פתיחת המועדונים והאירועים אחזור לשיר ולשמח את הקהל. אני שואף להגיע הכי רחוק שאפשר ובעוד שנה בעזרת השם אני רואה את עצמי כבר בדרך להצלחה”
צילום: ערן חן
