חיזקי מנת, האיש שעומד מאחורי ארגון מתנדבי חדרה, רגיל לחבק ולנחם אנשים בוכים, ועדיין בכל פעם מחדש הוא נזכר באביו, המתייפח מתחת לטלית
"באים לבית הכנסת , אומרים שלום לחברים, נכנסים קצת להתפלל, ביד יש לי שקית ממתקים שאמא הביאה בכדי שלא נפריע לאבא להתפלל. ביום כיפור אבא עומד עטוף בטלית, הטלית נגררת קדימה ומכסה את הראש והפנים ואבא עומד בלי לזוז מ-05.00 בבוקר ועד 19.00 בערב. בלי לזוז פסיעה אחת. ברצף. מידי פעם יחד עם אחים שלי היינו מתכופפים ומסתכלים מתחת לטלית ורואים את אבא מתייפח בבכי. אם אנסה להסביר את הבכי הזה לא אצליח".
"לצערי, בתפקידיי אני פוגש יום יום אנשים בוכים. הבכי שלהם הוא מעצב. הבכי של אבא היה בכי של תחנונים . אבא הצדיק שלא פוגע בזבוב, בוכה ומתחנן לקב"ה עד כדי שמתחתיו הייתה נוצרת מעין שלולית של דמעות . מלראות את הפנים של אבא עם הבכי והדמעות שנוטפות מסידור התפילה היינו מבינים את משמעות היום הנורא הזה . לא לחינם ימים אלו נקראים ימים נוראים".
"היום הזה נורא היות והוא יום גורלי ומלחיץ. ביום זה בורא עולם מחליט מה יהא עלינו ואיך תראה השנה הבאה עלינו. כתוב שהעולם עומד על שלושה דברים. תודה עבודה וגמילות חסדים. בחרתי להקדיש את חיי לגמילות חסדים ותוך כדי להספיק גם תורה וגם עבודה".
"תחושת הסיפוק מהעשייה היא מטורפת. כשאעמוד מול בורא עולם ביום כיפור אבקש מחילה סליחה וכפרה על העוונות ואתחנן אליו בכל לשון של תחנונים שהוא יכניס לכף המאזניים את החסדים שהצלחנו לעשות במהלך השנה. אלוקים אומר אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך… 840 מתנדבי חדרה היקרים מפז יכולים לשמוח, כי יחד שימחנו את שלו… הילדים היתומים שאין להם אב הם שלו… חולי הסרטן שסובלים ללא הפסקה ותלויים בקביעות בין תקווה לייאוש הם שלו ושימחתם אותם ברמות הכי גבוהות שניתן. מאחל בהמון אהבה לכלל תושבי העיר שתזכו בשנה הבאה עלינו לטובה להיות בצד הנותן למקבל ולא בצד המקבל מהנותן.
- הכותב, איש החסד חיזקי מנת, עומד בראש ארגון מתנדבי חדרה – ארגון המסייע בהתנדבות למאות משפחות וילדים מדי יום.