סיפורה של רופאה שהצילה חיים על האספלט
לרגל יום הרופא הבינלאומי, ד”ר שרית כהן, מומחית ברפואה פנימית ורופאה ראשית במרחב חיפה וגליל מערבי במאוחדת, מספרת על הרגע שבו הצילה חיי אדם ועל המשמעות של המקצוע
עבור ד”ר שרית כהן, מומחית ברפואה פנימית ורופאה ראשית במרחב חיפה גליל מערבי במאוחדת, רפואה מעולם לא הייתה רק מקצוע טכני של אבחנות ופרוטוקולים. כבר בשלב מוקדם בחייה היא הבינה שמדובר במפגש אנושי עמוק, כזה שמתקיים דווקא ברגעים של פחד, חוסר אונים ואי ודאות. חוויה רפואית שעברה כילדה בת שש, בעת ניתוח אוזניים, הותירה בה חותם משמעותי לא בשל ההליך עצמו, אלא בזכות היחס האנושי שסבב אותה. בדיעבד, היא מספרת, “החוויה הזו בנתה בי יסוד עמוק של הבנה שרפואה אינה רק טיפול בגוף, אלא גם היכולת להרגיע, להכיל ולתמוך באדם ברגעים של פחד וחוסר אונים. שם, באופן כמעט לא מודע, התקבלה ההחלטה לבחור ברפואה כדרך חיים”.
רגע שמשנה חיים
תפיסת העולם הזו קיבלה ביטוי מוחשי במיוחד מחוץ לקירות בית החולים. במהלך מרתון תל אביב בעוד מאות רצים נאבקים בעייפות ובשמש הקופחת. נתקלה ד”ר כהן בגבר כבן 45 ששכב מחוסר הכרה על האספלט, ללא דופק וללא נשימה. “בלי חדר מיון, בלי ציוד מתקדם ובלי צוות מסודר הייתה רק החלטה אחת נכונה עבורי . להתחיל החייאה”, היא מספרת.
בדקות הראשונות הייתה לבדה, והזמן הפך לגורם הקריטי ביותר. “הייתי צריכה להתמקד בעיסויים, בקצב ובהתמדה, מול קהל גדול וחוסר ודאות מוחלט. כל דקה הייתה קריטית”. בהמשך הצטרפו אנשי צוות רפואי וקטנוע של מד”א עם דפיברילטור. מכת חשמל אחת, המשך עיסויים ואז השינוי הנשימה חזרה, הגוף הגיב וההכרה שבה בהדרגה.
“כאשר ניידת טיפול נמרץ הגיעה למקום, האיש כבר היה בהכרה. יומיים לאחר מכן הוא שוחרר לביתו. רק בדיעבד התברר שמדובר בספורטאי מנוסה שהתחרה גם בתחרויות איש ברזל. אבל על האספלט, באותו רגע, הוא לא היה ספורטאי, הוא היה אדם, והרפואה פגשה אותו בדיוק בזמן”, היא מסבירה.
מילים שהן חלק מהטיפול
גם במסגרת עבודתה היומיומית מדגישה ד”ר כהן, למילים יש תפקיד מרכזי לא פחות מהבדיקות והנתונים. “לא אחת אני נדרשת לבשר למטופלים על ממצאים מדאיגים. אלה רגעים שבהם הרפואה אינה מתבטאת רק בפרוצדורות, אלא בעיקר במילים”.
לדבריה, “השיחה הראשונה היא רגע מכונן. המילים שנבחרות משפיעות לא רק על הבנת המצב הרפואי, אלא גם על היכולת של המטופל להתמודד. האבחנה עצמה לא משתנה באותה שיחה, אבל הדרך שבה היא מתקבלת כן. מילים יכולות להחריף חרדה, ומילים יכולות גם לאפשר תקווה”.
רפואה כשותפות בעולם משתנה
הקשר בין רופא למטופל השתנה משמעותית בשנים האחרונות. המטופלים מגיעים עם יותר מידע, יותר שאלות ולעיתים גם יותר חששות, בעוד העומס על המערכת הולך וגדל והזמן המוקדש לכל מפגש מתקצר. בתוך המציאות הזו, מסבירה ד”ר כהן, האתגר המרכזי הוא לשמר אנושיות, הקשבה ואמון.
“רפואה טובה אינה תהליך חד צדדי אלא שותפות”, היא אומרת. “כאשר המטופל מבין את מצבו ואת אפשרויות הטיפול, הוא הופך לשותף פעיל בתהליך ההחלמה”. לדבריה, חשוב לזכור שאין להשוות בין מטופלים. “גם כאשר האבחנה זהה, האדם שמאחוריה שונה. טיפול איכותי מחייב התאמה אישית לא רק למחלה אלא לאדם כולו”.
היכולת לראות את האדם שמאחורי המחלה
בסופו של דבר, רפואה אינה נמדדת רק בבדיקות, בפרוטוקולים או בטכנולוגיה מתקדמת. היא נבחנת ברגעים שבהם אדם פוגש אדם, ברגעים של חולשה, פחד או אי ודאות. בין אם במסדרון בית חולים, בחדר מיון עמוס או על אספלט באמצע מרתון, הרפואה האמיתית מתקיימת כאשר מקצועיות פוגשת אחריות אנושית.
כפי שד”ר כהן מסכמת, “ההקשבה, הבחירה במילים והיכולת לראות את האדם שמאחורי המחלה הם אלו שמעצבים את הרפואה האמיתית. זה מה שנותן משמעות לעבודה שלנו, בכל מקום שבו אנחנו נמצאים”.
