איך מהנדסת מזון הפכה לרופאת משפחה
בגיל 32 היא עזבה את תעשיית המזון וחזרה לספסלי הלימודים. היום, אחרי מסלול לא שגרתי ועלייה מורכבת מאוקראינה, ד”ר רוזנה מלנקוביץ, מומחית לרפואת משפחה במחוז צפון במאוחדת, ממחישה שרפואת משפחה היא הרבה יותר מהפניות ומרשמים
“רציתי שמה שאני עושה ישפיע באמת על אנשים”, אומרת ד”ר רוזנה מלנקוביץ, מומחית לרופאת משפחה במחוז צפון במאוחדת. המשפט הזה מסכם החלטה אמיצה שקיבלה בגיל 32 – לעזוב קריירה מבוססת בתעשיית המזון ולהתחיל מחדש כסטודנטית לרפואה. אולם הדרך שלה לרפואה התחילה הרבה לפני, בגיל 13, כשעלתה לבדה מאוקראינה לישראל.
ד”ר מלנקוביץ לא הגיעה לעולם הרפואה במסלול השגרתי. את דרכה האקדמית החלה בלימודי הנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון במסגרת עתודה אקדמית. לאחר סיום הלימודים שירתה בצה”ל כקצינה בתחום המזון והתזונה, ובהמשך עבדה כחמש שנים בתעשיית המזון כמנהלת אבטחת איכות.

עם הזמן החלה לחוש חוסר סיפוק מקצועי. לדבריה, בתעשייה נדרשה לא פעם לאזן בין איכות לרווח, ותחושת המשמעות הלכה ונשחקה. החיפוש אחר עומק והשפעה הוביל אותה לקבל החלטה מכוננת לפנות ללימודי רפואה.
בגיל 32 החלה ללמוד רפואה במסלול הארבע שנתי בצפת, במחזור הראשון של התוכנית. תהליך הקבלה היה מאתגר ודרש השלמות, מבחנים תחרותיים ושיפור רמת האנגלית, אך ההתמדה השתלמה. את הסטאז’ סיימה בשנת 2018.
בתחילת דרכה הקלינית שקלה להתמחות בגינקולוגיה, אך כאם לילדה קטנה הבינה שהעומס הכבד של ההתמחות, הכולל משמרות ארוכות ומתישות, אינו מתיישב עם חיי המשפחה. הבחירה ברפואת משפחה החלה כברירת מחדל. אך מהר מאוד הפכה לבחירה מדויקת שעליה היא לא מתחרטת.
רפואת משפחה – מקצוע עם עומק
עם השנים גילתה כי רפואת המשפחה היא תחום רחב, מגוון ודינמי. “זה מקצוע עם עומק אדיר. רופא המשפחה הוא לא פקיד שמנפיק הפניות, אלא רופא עם ראייה רחבה. שמטפל ברוב הבעיות הרפואיות השכיחות ומהווה כתובת ראשונה למטופל”, היא מסבירה. במקרים מורכבים מופנים המטופלים להמשך בירור אצל מומחה, אך במרבית המצבים רופא המשפחה מעניק טיפול מלא ומקצועי בעצמו.
לאורך השנים הרחיבה את סל הכלים בתחומים שונים. בהם היפנוזה רפואית, דיקור יבש וטיפול בקנאביס רפואי. הרקע שלה בהנדסת מזון ותפקידה כתזונאית בצבא מעניקים לה ידע מעמיק גם בתחום התזונה, אותו היא משלבת בעבודתה הקלינית. בנוסף, היא מגלה עניין ברפואה משלימה ומשלבת ייעוץ והכוונה בהתאם לצורכי המטופלים. עבורה, למידה מתמשכת היא דרך חיים.
בין טכנולוגיה לאנושיות
ד”ר מלנקוביץ רואה ברפואת המשפחה נקודת מפגש בין רפואה לאנושיות ובין ידע קליני רחב להתקדמות טכנולוגית. היא מדגישה כי לרופאי משפחה עומדת כיום גישה למאגרי מידע רפואיים מתקדמים המאפשרים בדיקה מעמיקה של תרופות, תופעות לוואי ותסמינים בזמן אמת, כחלק מתהליך קבלת ההחלטות.
לצד זאת, היא מאמינה שהעתיד טמון בהמשך פיתוח כלים טכנולוגיים שיקלו על עבודת הרופא ויפנו זמן למפגש האנושי עם המטופל. “הטכנולוגיה יכולה וצריכה לשרת את הרפואה, אבל הלב של המקצוע יישאר תמיד הקשר עם האדם” היא מסכמת.
עלייה שעיצבה תפיסת עולם
את תפיסת העולם האנושית שלה מעצבת גם חוויית עלייה לא פשוטה. בגיל 13 עלתה לבדה מאוקראינה לישראל במסגרת תכנית של כפר חב”ד. ללא הוריה, שהצטרפו אליה רק כחצי שנה לאחר מכן. “זו הייתה חוויה טראומטית”, היא משתפת. חוויה שחיזקה את הרגישות והאמפתיה שהיא מביאה איתה אל חדר הטיפולים.
מעבר לעשייה הרפואית, היא מקפידה לשמור על תחביבים אישיים. אוהבת לרקוד ולומדת פיתוח קול. הוכחה נוספת לכך שמאחורי כל רופא יש אדם שלם עם סיפור משלו.</span>
שליחות, לא רק מקצוע
סיפורה של ד”ר רוזנה מלנקוביץ מזכיר יותר מהכל כי רפואת המשפחה היא הרבה מעבר לרפואה שגרתית. זהו מקצוע של שליחות, אחריות וקשר אנושי עמוק. כזה שמתחיל בהקשבה וממשיך בליווי ארוך טווח של האדם שמאחורי התסמין. בעיניה, זה בדיוק המקום שבו נמצאת המשמעות שחיפשה.

































