המאבק נגד הניסיון לספח את אליכין לחדרה או עמק חפר עולה מדרגה. בדיון שהתקיים בוועדה הגיאוגרפית התנגדו ראשי הרשויות למהלך, ציינו שאין לו היתכנות כלכלית והזהירו מהשלכותיו ההרסניות
המאבק נגד סיפוח אליכין נמשך. בדיון שנערך השבוע בוועדה הגיאוגרפית לבחינת גבולות, הציגו ראש מועצת אליכין, עזורי שרוני, ראש עיריית חדרה, ניר בן חיים, וראשת מועצת עמק חפר, ד"ר גלית שאול, עמדה אחידה וברורה. שלוש הרשויות מתנגדות למהלך. ניתוחים כלכליים שהוצגו בדיון ואשר בוצעו באופן עצמאי על-ידי כל אחת מהרשויות הוכיחו, כי במידה והוועדה הגיאוגרפית תאשר לספח את אליכין כשכונה בעיר חדרה או כיישוב במועצת עמק חפר, המהלך יוביל לגירעון כספי. במקביל, פגיעה משמעותית באיכות השירותים לתושבי הרשויות.
"זהו מהלך שאין בו היגיון כלכלי, תכנוני או קהילתי", הצהיר עזורי שרוני. "נאבקנו שנים לפתח את אליכין כיישוב עצמאי. זאת, למרות ועל-אף מדיניות מפלה שנמשכת עשרות שנים. במקום לפעול בהיגיון כלכלי ולאפשר לנו לפתח מרכזי תעסוקה וחלוקה תקציבית הוגנת. אם המהלך ייצא אל הפועל כולם ייפגעו כלכלית".
במהלך הדיון, שנמשך כארבע שעות, פירט שרוני את השלכות המהלך. במקרה של סיפוח ייפגעו באופן ישיר תחומי החינוך, הרווחה ואיכות החיים של תושבי אליכין. מנכ"ל המועצה והגזבר הציגו את תוכניות הפיתוח הכלכליות של היישוב. התוכניות כוללות יוזמות להגדלת הכנסות והבטחת יציבות כלכלית. נתונים שהוצגו הוכיחו, כי אם המהלך ייצא אל הפועל, אליכין תיפגע אנושות.
במהלך הדיון, שנמשך כארבע שעות, פירט שרוני את השלכות המהלך. בין השאר, הפגיעה בחינוך, ברווחה ובאיכות החיים של תושבי אליכין
גם ניר בן חיים וגלית שאול הביעו התנגדות נחרצת. השניים הציגו נתונים המוכיחים, כי הסיפוח יכביד על תקציבי הרשויות שלהם. המשמעות בפועל, כך על-פי ראשי הרשויות שהציגו נתונים מספריים: פגיעה ישירה באיכות ובהיקף השירותים הניתנים לתושבי הרשויות."המהלך הזה יכניס אותנו לגירעון תקציבי משמעותי".
ראש עיריית חדרה, ניר בן חיים, חיזק את הדברים. הוא אף הדגיש, כי מבחינת חדרה, המהלך אינו בר קיימא. "אחרי שבדקנו את כלל הפרמטרים, הגענו למסקנה ברורה – אין שום היתכנות כלכלית לסיפוח אליכין לחדרה", אמר. "מדובר במעמסה תקציבית כבדה שתפגע בתושבי חדרה ותדרוש גריעת משאבים מהתושבים". הערכות הכלכליות הן, כי הגירעון השנתי יכפיל עצו עם הגידול הצפוי במספר תושבי אליכין.
ההתנגדות למהלך אינה מסתכמת רק בפן הכלכלי, אלא גם בפערים משמעותיים בניהול הרשויות והשירותים הניתנים לתושבים. "מדובר בשלוש רשויות שונות לחלוטין, עם אופי שונה, סדרי עדיפויות שונים וצרכים ייחודיים", הסבירו ד"ר שאול ושרוני. "ניסיון לאחד בין מערכות שונות כל כך, לא רק שייצור בלבול, אלא יפגע ישירות בתושבים שלנו, שיקבלו שירותים ברמה נמוכה יותר".
שרוני הדגיש כי המאבק עוד לא הסתיים. "אנחנו לא מתכוונים לוותר. נפעל מול כל הגורמים הרלוונטיים, במישור המנהלי והפוליטי, כדי למנוע את המהלך הזה",