על-פי דו"ח רשת ערי מצוינות העיר חדרה רשמה גידול של 11.7% באחוז הזכאים לבגרות חמש יחידות ופרדס חנה כרכור רשמה גידול של 11.6%.
רשת ערי מצוינות, ביוזמת קרן טראמפ ובניהול המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת ת"א, פרסמה את דוח המצוינות השנתי. הדו"ח בוחן את שיעור הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה בשנת הלימודים תשפ"א. הדוח מציג את נתוניהן של כל הרשויות המקומיות עבורן נרשמו נתונים, 256 בסך הכל. מהדוח עולה, כי הממוצע הארצי של שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות הכוללת חמש יחידות מתמטיקה הוא 16.6%. זו שנה השלישית ברציפות שישנה עליה. על אף שזו היתה שנה שמערכת החינוך עדין התמודדה עם הקורונה, נרשמה עליה של 15.6%. הדו"ח עצמו מחלק את הרשויות לארבע קטגוריות, בהתאם למגמת השינוי בין 2020 לבין 2021. הן העיר חדרה והן המועצה המקומית פרדס חנה – כרכור מופיעות במדרג השני – ברשימת הרשויות המשתפרות. אלה רשויות בהן נרשמה עלייה של עד 20%.
.
במקצוע המתמטיקה רשמה, כאמור, העיר חדרה גידול של 11.7% בשנת 2021. זאת בהתייחס למספר הזכאים לבגרות בחמש יחידות לימוד מתמטיקה. ואילו פרדס חנה – כרכור רשמה גידול של 11.6%. מבחינה אחוזית, בהשוואה לשנה קודמת, זהו גידול חד של 36.5%. גם במקצוע האנגלית, בזכאות לחמש יחידות לימוד, חדרה ופרדס חנה רושמות הישגים מצוינים. חדרה רשמה גידול של 40.7% במספר הזכאים, ואילו פרדס חנה רשמה גידול של 40.2%. בסעיף שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת, הכוללת חמש יחידות לימוד אנגלית ולפחות ארבע יחידות לימוד במתמטיקה, וכן ממוצע הציונים הוא 90 ומעלה, פרדס חנה – כרכור מובילה עם גידול של 11.7%. בחדרה נרשם גידול צנוע יותר העומד על 6.4%.
גם בחמש יחידות לימוד באנגלית חדרה ופרדס חנה מככבות. חדרה רשמה גידול של 40.7% במספר הזכאים, ואילו פרדס חנה רשמה גידול של 40.2%.
"השנה עשינו צעד חשוב בפיתוח המצוינות, עם הרחבת הדוח גם לאנגלית ולתעודת בגרות מצטיינת". כך קובע אופיר פז – פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. "יש פה שיתוף פעולה אמיתי, בין הממשלה, השלטון המקומי. עם אותן רשויות שהחליטו לשים את המצוינות בסדר עדיפות גבוה. כך גם עם המגזר השלישי כמו קרן טראמפ, האקדמיה ואפילו המגזר העסקי. לכן, יש גם תוצאות. יש כל הזמן ויכוח סביב לימודי ליבה ויש כאלה מתוכנו שמזלזלים, לצערי, במתמטיקה ואנגלית. מי שאוסר לימודי ליבה מבצע פשע חינוכי וגורם נזק אדיר לדור העתיד. לשמחתי, רוב מערכת החינוך לא שם. מתמטיקה ואנגלית הם לא מקצועות בעיניי. אלה כישורים ומיומנויות שבלעדיהם נתקשה להוציא צעירים מוכנים לשוק התעסוקה, ואני לא מדבר רק על הייטק. זאת צריכה להיות משימה לאומית של כל הגופים הרלוונטיים להמשיך ולטפח מצוינות בקרב הילדים והילדות שלנו".
בתוך כך הקצה לראשונה משרד הפנים תקן למנהל מצוינות רשותי (ממ"ר). תקן התפקיד הוא תוצר של עבודה ממושכת של רשת ערי מצוינות מיסודן של קרן טראמפ והמכון לשלטון מקומי של אוניברסיטת תל אביב,. במהלך נטלו חלק הרשויות המקומיות החברות ברשת, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך והתוכנית הלאומית למצוינות בפריפריה במשרד החינוך. הגדרתו של התקן לתפקיד היא המשך טבעי לעשייה של רשויות רבות לקידום מצוינות בחינוך. איושו יאפשר לכל רשות ורשות לייצר שפה של מצוינות עירונית, לקדם תוכניות מצוינות מגוונות בחינוך. בכך, לנטר את מצב המצוינות העירוני באופן שוטף.
רשת ערי מצוינות פועלת במכון לשלטון מקומי באוניברסיטת ת"א. היא מהווה בית מקצועי לרשויות מקומיות אשר מעוניינות להרחיב את מעגל המצוינות. ברשת חברות כיום 25 רשויות מקומיות, אשר חרטו על דגלן יעדים של השקעה בתלמידים וקידום מצוינות עירונית. בראש ועדת ההיגוי של הרשת עומדת ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש. אופיר פז-פינס מוביל את הרשת כראש המכון לשלטון מקומי. הרשת מאמינה שמצוינות היא מפתח לכניסה איתנה לעולם המודרני ושלכול תלמיד ותלמידה יש את הזכות להצטיין.
