פרשות אמיתיות מתוך ‘משפט שלמה’ – מכון פוליגרף וייעוץ
לפעמים האמת היא כמו סכין – חותכת עמוק, אבל גם חושפת את מה שנרקב מתחת לפני השטח.
זה היה בדיוק המקרה של מיטל (שם בדוי), שהתקשרה אליי בקול רועד נחושה, אך מבולבלת. “הוא בגד בי,” אמרה לי בלי היסוס, “אני בטוחה. אני לא יודעת מתי, אולי לפני חמש שנים, אולי לפני חודש. אבל אני יודעת.” האינטואיציה שלי אף פעם לא טועה.
מיטל, אישה בשנות הארבעים לחייה, נשואה כבר ארבע-עשרה שנה לירון, ולהם שלושה ילדים. לפני עשר שנים, הוא התוודה על רומן שניהל. לא אחד, אלא כמה. שנתיים וחצי של קשרים אסורים, חלקם עם נשים מהעבודה, אחרים מזדמנים. הוא נשבר, ביקש סליחה, היא סלחה. או לפחות חשבה שסלחה.
מאז עברו שנים. הם ניסו לשקם. העבר לא נשכח – רק נדחק לפינה. אבל הפינה הזו שוב צעקה.”הוא התחיל להתנהג מוזר,” היא אמרה. “פתאום הטלפון הפוך, פתאום שתיקות. לא יודעת… אני מרגישה.” היא ביקשה בדיקת פוליגרף. “אני רוצה לדעת אם הוא בוגד בי שוב. מאז. לא אז – מאז.” הבהרתי לה: אם מדובר על בגידות מהעבר הרחוק שהוא כבר הודה בהן – לא תצא מזה תוצאה מרעישה. אדם שהתוודה – יצא דובר אמת. ו”אני לא כאן להכשיל אותו בשאלות שמשתמעות לכמה אופנים”.
“אבל אני לא יודעת אם הפסיק,” היא התעקשה.
ניסיתי להסביר לה את מגבלות הכלי. פוליגרף הוא מקצוע מדויק, לא ניחוש רגשי. הוא חושף הסתרה – לא תחושת בטן, אלא עובדות גרידא אבל היא לא ויתרה. “אני רוצה לדעת. אפילו אם זה רק סטוץ. אני חייבת לדעת.”
לבסוף הם הגיעו. מיטל ישבה מולי, עייפה מכעס ומדמעות. ירון היה מהוסס, אפילו מבויש. שאלתי שאלות מקצועיות, ניסחתי נוסח מדויק. לא ניסיתי להכשיל אותו חלילה – אבל גם לא נתתי לו להתחמק. השאלות התמקדו בתקופה מאז אותו רומן שנחשף. האם מאז, במהלך השנים שעברו – ניהל קשר רומנטי נוסף? קיים יחסי מין מחוץ לנישואין? הסתיר משהו מהותי ממנה? התוצאה הייתה ברורה: בשאלה על רומן – הוא יצא דובר אמת. לא היה כזה. אבל בשאלה על יחסי מין – הוא נכשל.
תסכול נוראי היה באוויר ושאלה מתבקשת – איך ייתכן ברומן הוא דובר אמת, וקיום יחסי מין -שקר? תשובתי למיטל- כי זה לא רומן שהוא ניהל. זו לא אהבה. זו בגידה פיזית. מינית. אולי חד-פעמית, אולי בתשלום, אולי כתגובה לרגע חולשה. הוא לא רצה לפרק את המשפחה – אבל הוא לא הצליח להיות נאמן.
היא לא חיפשה רק אמת – היא חיפשה ודאות
מיטל לא האמינה. קפאה. אחר כך פרצה בבכי. צרחה עליו. ואז שתקה. היא שאלה אותי: “אבל איך? למה? אחרי כל מה שהיה… למה הוא שוב פגע בי?” לא הייתה לי תשובה. אני יודע לנתח תגובות פיזיולוגיות. לא רגשות. אבל הבנתי: היא לא חיפשה רק אמת – היא חיפשה ודאות. היא רצתה לדעת שהיא לא משוגעת. שהתחושות שלה נכונות. ואת זה – היא קיבלה.
חלפו יומיים. היא התקשרה. “קודם כל,” היא פתחה, “אני רוצה להתנצל על איך שהתנהגתי אצלך. הייתי מבולבלת, כועסת, אבל היום – אני מודה לך. כי עכשיו אני יודעת. לא משערת. יודעת.” היא לא סיפרה מה תעשה. לא סיפרה אם תעזוב, תישאר, תסלח, תתפוס מרחק. אבל הקול שלה היה אחר. רגוע יותר. חד יותר. וזו אולי השורה התחתונה: פוליגרף לא פותר בעיות. הוא לא גשר, הוא לא טיפול זוגי, הוא לא תשובה לחיים שלמים. אבל הוא יכול להוריד את הערפל. הוא יכול להפריד בין אמת לבדיה – כדי שאנשים יחליטו, ביושר, מה הלאה.
הגוף – הוא לא יודע לשקר… ובחדר שבו המילים נבחנות בקו הגרף, האדם שופט את עצמו דרך התגובה הבלתי רצונית, הדופק, הנשימה וההזעה…
ניפגש בטור הבא, עם מקרה חדש – ושאלה ישנה: אמת או שקר?
שלמה עתרי – פסיכופיזיולוג מומחה פוליגרף
האשל 1, קיסריה | 054-7765333
[email protected] | mishpat-shlomo.co.il
