כשחלתה בסרטן היא נאלצה לעזוב את עבודתה; כדי להעביר את הזמן בין טיפול לטיפול החלה נטע ליבנה לעצב תכשיטים בעלי משמעות. בהמשך הקימה בביתה גלריה בה היא מציגה את יצירותיה ומארחת מופעים ומפגשים אינטלקטואלים עם מסר ברור: הכל לטובה
כשנטע ליבנה, אמנית ומעצבת תכשיטים, עברה לגור בכרכור לפני כחצי שנה, היא לא עברה פשוט כדי להחליף מקום מגורים, אלא באה במטרה להקים פה בית. לא רק לעצמה, אלא למקום. היא עברה עם בן זוגה ובתה וכבר הספיקה לאמץ שבעה חתולים. היא הקימה את “הבית לחוויות ומתנות בפרדס חנה כרכור”.
בעסק, הנמצא בביתה, היא מוכרת תכשיטים, ציורים, בגדים, שטיחים, אבנים אנרגטיות וספרים שכתבו נשים שהיא מאמינה בדרכן ובסיפורן האישי. כמו כן, כמו שמרמז שמו, הבית מארח אירועים והופעות מוזיקליות. בשבוע שעבר, למשל, התארחה בו להופעה הזמרת סי הימן.
“התחלתי לעצב תכשיטים לפני 18 שנים”, היא מספרת. “זה היה פרק ב’. אומנם בשנות ה-20 המוקדמות לחיי עשיתי ומכרתי תכשיטים, אבל אז עשיתי שינוי קריירה. הלכתי ללמוד בווינגייט ושימשתי מדריכת אירובי ועיצוב הגוף במשך 15 שנים. בגיל 40, בעקבות זה שחליתי בסרטן השד ועברתי מספר ניתוחים, שיניתי שוב את הקריירה ועברתי לעיצוב תכשיטים. הספורט האינטנסיבי שחק אותי פיזית וגרם לי לביעות ברכיים, וגם לא היה לי רצון להמשיך. עשיתי הסבה לרפואה אלטרנטיבית ולמדתי במכללת רידמן עיסוי, שמנים ארומטיים ומגע. בתקופה בה עברתי ניתוחים היה לי קשה לטפל אנרגטית, אבל רציתי לעשות משהו בשביל עצמי. חזרתי לעצב תכשיטים בלי כוונת רווח, רק לעשות משהו יצירתי בינתיים, בזמן ההחלמה, ואולי למכור רק למעגלים הקרובים. תכננתי לחזור לרפואה האלטרנטיבית ולספורט, אבל התכשיטים שאבו אותי. התמכרתי לזה. מאוד נהניתי, הרגשתי פרץ של יצירתיות, הגיעו המון רעיונות. הלכתי ללמוד קורס להקמת עסק לתכשיטנות וקורס ייצוא דרך מט”י חיפה, שגם נתנו לי פלטפורמה לשיווק”.
את מאמינה גדולה בכך, שהעבר מעצב את ההווה ואת העתיד. עד כמה הושפע מסלול חייך, כיתומת צה”ל, על התהליכים שעברת?
“אני יתומת צה”ל, וזה הזרע לכל מה שהחיים הובילו אותי אליו. התייתמתי במלחמת ששת הימים, בגיל שנתיים ושמונה חודשים. זה בדיוק קו התפר בין לזכור ולא לזכור. זה הגיל בו הזיכרון מתחיל. לא שאני ממש רואה את אבי בזיכרוני, אבל יש זיכרון רגשי, רוחי, של איזושהי אהבה, קשר שהסתיים. גם אם אני לא שומרת את זה בזיכרון ויזואלי, הגוף שלי זוכר. האובדן והאסון גם הובילו לזה שבית ילדותי היה עם הרבה מאוד עצב ואבל. כל המשברים האלה מובילים לחיפוש העצמי, דרך להתיידד עם החיים. חיפוש אחר האושר דווקא מהמקומות הכי כואבים. החיבור שלי לאבא שלי התחיל גם הוא בגיל 40”.
“החיפוש אחריו, הניסיון להבין מי ומה היה. ככל שלמדתי להכיר אותו יותר, הבנתי כמה בעצמו היה אמן, אף על פי שלמד ראיית חשבון. הוא כתב שירים, צייר, צילם וניגן על מנדולינה. אלה היו התחביבים שלו. הבנתי שהטראומה הזאת שקרתה לי בילדות הובילה את כל השתלשלות חיי. היא גרמה לי ללכת למקומות לא שגרתיים ולהרפתקאות. גם לצד האמנותי, כולל ריקוד ומוזיקה. היום, בבית לחוויות ומתנות, אני עושה סגירת מעגל בעניין הזה. רציתי בעצמי להיות זמרת, והיום אני מארחת פה זמרים. דרך זה גם שרה ומארחת ערבי שירה שהם לא רק הופעות. חשוב לי גם להביא לכאן סדנאות והרצאות מתחום הנפש והרוח דרך ספרות ופילוסופיה או רוחניות והחיבורים ביניהן, לחשוף את מתמודדי הנפש ולהשמיע את הקול של הנשים”.
הדברים הלא שגרתיים שהיא מתייחסת אליהם קשורים לשנים בהן הסתובבה בעולם כאישה צעירה. “טיילתי הרבה בעולם כשהייתי צעירה. היו לי מערכות יחסים זוגיות עם אנשים לא מהארץ וחייתי איתם בבתים באירופה ובדרום אמריקה. למדתי להכיר תרבויות ממקום מאוד אותנטי, טיולים ארוכים והתערבבות עם המקומיים הלא-יהודים. האג’נדה שלי היום היא להביא את תפישת העולם שלי, שמחברת את כל הדברים שעשיתי ולמדתי כל השנים. אני כותבת על התכשיטים והמוצרים שאני מעצבת, ויש בציורים, בתכשיטים ובבגדים מנדלות. כשהתחלתי לצייר ציירתי מנדלות והבנתי את המשמעות של המנדלות, שמבטאות חיבור לבודהיזם, שמדבר על כל העולם כיחידה אחת, כל האנושות וכל הטבע וכל היקום זה משהו אחד, הוליסטי. חשוב לי להעביר את המסר של אחדות בין דתות ובין אנשים, כדי להציל את כדור הארץ שנמצא בסכנה”.
גם ממקום של כאב את מקרינה רוגע, מעריכה את מה שיש. מהו הסוד שלך?
“לפני שש שנים יצאתי עם משלחת של קציני צה”ל לסיור בפולין. הצטרפתי כמלווה נציגת משפחה שכולה. בביקור במחנות הריכוז הבנתי את המשמעות והחשיבות של מדינת ישראל, מאיפה הגענו ומה יש לנו היום. הרבה פעמים אני מרגישה שאנחנו לא יודעים להעריך את מה שיש לנו. הרבה אנשים מאוד מתוסכלים על המדינה ומקטרים עליה הרבה. האג’נדה שלי היא לקום בבוקר ולהגיד תודה, וחלק מזה גם על המדינה. אנחנו חיים במקום מאוד עוצמתי מול העולם. יש פה אוסף של כישרונות. לכן, תפקידנו הוא להביא את הריפוי לעצמנו ודרך זה לכל העולם. כל ההסתכלות צריכה להיות גלובלית. זו גם הסיבה מדוע הסלוגן שלי בעסק, Shine your light, עוסק במה שאפשר לעשות דרך מה שמשדרים לסביבה”.