“אם רק היינו יודעים” – הצגה שמעבירה מסר קשה במיוחד, איך נקבל את ההחלטה הנכונה
אם רק היינו יודעים – זה היה שמה של הצגה מרגשת שנכתבה, בוימה ושוחקה על ידי חברי סגל המרכז הרפואי הלל יפה. במהלכה הועבר אחד המסרים הקשים ביותר לעיכול – קבלת החלטות קריטיות בימים האחרונים של חולה סופני. ד”ר איילת מדברי, מנהלת יחידת הכאב ויוזמת ההצגה: “חתימה על הנחיות מקדימות היא קשה, אבל בבחינת מתנה שמאפשר ביטחון משפחתי”
תארו לכם מצב בו אתם נדרשים להחליט האם יש לאפשר הנשמה בקרוב משפחה החולה במחלה סופנית. הסיטואציה הבלתי אפשרית בה אתם תאלצו להחליט כיצד ואם יסיים את חייו יכולה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת – משפחתיות, אישיות ועוד. רבים אינם יודעים, אבל לסוגיה מורכבת זו יש פתרון. כזה שרק צריכים לחשוב עליו מראש.
בהצגה, שהועלתה בשבוע החולף על צוות המרכז הרפואי הלל יפה, הועבר נושא זה, תחת הכותרת “אם רק היינו יודעים”. המטרה: ליידע את צוות המרכז הרפואי, שהוא בבחינת ‘קו ראשון’ למידע על היכולת לחתום על טופס הנחיות מקדימות. טופס זה מאפשר לכל אדם להשאיר אחריו הנחיות רפואיות למשפחתו וקרוביו. לאופן בו הוא בוחר לסיים את חייו במידה שמוגדר כחולה נוטה למות ולא יכול להביע את דעתו.
ההצגה, נכתבה על ידי ד”ר איילת מדברי – מנהלת יחידת הכאב והשירות הפליאטיבי של “הלל יפה”. בשיתוף שלי רדו– האחות המתאמת הפליאטיבית של בית החולים. בהפקה של הדר יהוד– רכזת ההדרכה. בימוי של ליאת כהן – מטפלת בפסיכודרמה במערך בריאות הנפש. ההצגה סקרה סיפור של מטופלת שמשפחתה מתקשה להחליט בסוגיה רפואית הנוגעת לאם המשפחה בסוף חייה.
ד”ר איילת מדברי: “המטרה של ההצגה הייתה להעביר את החשיבות של שיח פתוח על הנושא וחתימה על הטפסים האלה עוד בטרם יגיע החולה למצב בו אינו מסוגל להביע את רצונו. זו פרוצדורה שמאפשרת למשפחה להימנע ממאבקים פנימיים קשים, מהתלבטויות מורכבות ומרגשות אשם כבדים. זה מאפשר לבני המשפחה לכבד את רצונו האמיתי של החולה, תוך מניעת מחלוקות וסכסוכים. אלו העלולים לפרק את התא המשפחתי ברגעים הקשים ביותר. כשהם כבר מתמודדים עם מצב בו קרוב המשפחה האהוב כבר נמצא בהוספיס או סובל ממחלה סופנית, שאינה מאפשרת לו יכולת החלטה ועוד”.
ההצגה זכתה לתגובות נרגשות מהקהל. היא בעיקר סיפקה כלים מעשיים להתמודדות עם אחד המצבים הקשים ביותר בחיי משפחה.
