מפגש מרגש במלון אלמא בזכרון יעקב – סגירת מעגל אחרי חמישים שנה
מאת: סימה כהן
בשבוע שעבר התקיים במלון אלמא מפגש יוצא דופן ומרגש: פדויי השבי ממלחמת יום הכיפורים שבו למקום שבו עברו חקירות עם שובם לארץ ממצרים ומסוריה. עבור רבים מהם, המקום הזה נושא זיכרון כואב ומורכב – אך הפעם מדובר בחוויה אחרת, של חיבור, חמלה וסגירת מעגל.
יוזמה אישית ומרגשת
את המפגש יזמה מיכל כהן אלדן, רעייתו של רפי אלדן – קצין, מפקד מוצב המפצח ופדוי שבי, עוטר בעיטור המופת על תעוזתו ומסירותו. לדבריה, הרעיון נולד מתוך רצון להחזיר למקום טעון בעבר את תחושת החמלה והסליחה, ולתת ללוחמים חיבוק אמיתי:
“כששבו מהשבי הם עברו כאן חקירות נוקבות. הפעם הם שבו למקום הזה חופשיים, מוקפים במשפחותיהם. זה היה סגירת מעגל מרגשת.”
המלון כמקום של אומנות וחמלה
המפגש התקיים במלון אלמא – מרכז אמנויות ומלון ייחודי, פרי חזונה של לילי אלשטיין. המבנה האדריכלי, שתוכנן בידי האדריכל יעקב רכטר זוכה פרס ישראל, נחשב לנקודת ציון מרהיבה בזכרון יעקב.
אלדן סיפרה: “למלון הזה יש יכולת לחבק ולהעניק רגעי שמחה והתרוממות רוח. אבל עבור הלוחמים המקום נצרב גם בזיכרון אחר – לא של חיבוק וריפוי, אלא של חקירות נוקבות ותקופה שהוסיפה שכבה נוספת לטראומה. רציתי לסגור את המעגל הזה.” פניתי לידידי גיבור ישראל אסף דרורי לממן את האירוע והוא נענה.
נשות הפדויים – גיבורות לאורך הדרך
במפגש השתתפו עשרות פדויי שבי , לצד נשות פדויי השבי – שהיו ותומכות לאורך כל הדרך. אלדן הדגישה את תפקידן החשוב של הנשים: “אתן גיבורות אמיתיות. אתן התומכות, האוהבות, הסופגות ומחזקות – מעוררות השראה בהתמודדות המורכבת, ומגיע לכן כל זר פרחים שבעולם.”
זיכרונות, שיתוף וסגירת מעגל
במהלך המפגש חלקו המשתתפים זיכרונות מן השבי ומהשחרור, סיפרו על ההתמודדות האישית והלאומית, והודו ליוזמת המפגש על ההזדמנות להפוך מקום שהיה פעם סמל לפחד ולכאב – לסמל של חיבור, תיקון וזיכרון משותף. אלדן פנתה לבעלה רפי באופן אישי: “בשנה מורכבת בה התמודדתי עם מחלה קשה, היית עבורי סלע איתן ותמיכה אינסופית – גם ממיטת חוליי. במהלך הכימו סייעת לי להמשיך עם היוזמות החברתיות שלי ללוחמים ונזקקים, דבר שחיזק אותי מאוד. אתה מקור השראה ודוגמה למופת להתמודדות אמיצה.”
חודש אלול והחשיבות של ההוקרה
היוזמה התקיימה בחודש אלול, חודש של חשבון נפש וסליחה, והדגישה את חשיבות ההוקרה והחיבור לדורות הקודמים של לוחמים. עבור המשתתפים, המפגש היה לא רק חיבור למקום – אלא גם חיבור רגשי, תיקון של פצעי העבר, והזדמנות לחוות מחדש את תחושת הגאווה והכבוד על שירותם ומסירותם למדינה. “עברו חמישים שנה, אבל הזיכרון עדיין חי. המפגש הזה הוא לא רק שלנו – הוא של כל מי ששרד, של כל משפחה שנשאה את הכאב ושל כל עם ישראל,” סיכמה אלדן.
קרדיט תמונות: אליאור חממי ושלם שירן
