הם חיו ברמת חיים גבוהה, אבל גם האיפור הכבד ביותר לא יכול להסתיר את סימני המכות על גופה….כאן צריך בלש פרטי
ישבנו במשרדי. היא לא הפסיקה לבכות. שירן (שם בדוי) סיפרה לי על מעללי בעלה, בכיר בתחום ההייטק. “בהתחלה זו הייתה רק דחיפה, אחר-כך סטירה. בשנים האחרונות, בכל פעם כשעצבנתי אותו, חטפתי מכות”, היא סיפרה ודמעה: “עכשיו, כשיש לו מישהי, אני לא מוכנה גם לקבל מכות וגם להכין לו אוכל וכביסה והוא שוכב עם מישהי אחרת”, המשיכה לייבב. אני צריכה בלש פרטי ולכן הגעתי.
הם היו באמצע שנות הארבעים לחייהם, היא מורה והוא בכיר בתחום ההייטק. שנות הסיליקון וההיי-טק העלו אותם לרמת חיים גבוהה. בית פרטי מפואר, בשכונה מפוארת, שני רכבים חדשים בחניית הבית, עוזרת בית ומבשלת צמודה סביב השעון. יש כאלה שיאמרו חלום, אבל גם המון עצבות. בסופו של דבר, אושר קשה לקנות בעושר.
כאשר הבטתי בה, חשבתי לעצמי עד כמה אינני מבין את אלה שחוטפות את המכות וסובלות בשקט. רק כשזה מגיע למאהבת, הן מגיעות אליי. כאילו, לבגוד זה מעבר לקו האדום שבו כן מותר להרים יד על אישה?
לצערי, שירן לא הראשונה שהגיעה אלי בסיטואציה דומה ולצערי גם לא האחרונה.
הצעתי לשירן לפעול בשני מישורים מתבקשים. האחד, לתעד את הבעל כשהוא מרים עליה יד. כך להגיע ליתרון בבית המשפט ולפני זה במשטרה. במישור הנוסף, לעקוב אחריו ולהוכיח כי הוא גם בוגד. שירן הסכימה איתי. כבר באותו יום, בצהריים, לאחר ששירן וידאה כי הבעל נמצא במשרדו, נכנסנו אני והטכנאי לביתה והתקנו בסלון מצלמה נסתרת. לאחר 20 דקות המצלמה הותקנה ואפילו שירן לא מצאה אותה.
למחרת, הגיעה שירן עם הקלטה ראשונה. הוא דחף אותה בסלון וסטר לה שלוש פעמים. היא הייתה כל-כך קטנה ושברירית למול ממדי גופו הגדולים. ראיתי כבר המון דברים בחיים, אבל מסתבר שתמיד יהיו דברים שיפתיעו אותי מחדש.
יום למחרת, כשהגבר סיים את יום עבודתו, נכנסה עמו לרכב בחורה בת גילו לערך. השניים ישבו בחניון הקרקעי של בניין משרדים מפואר ודיברו. יוסי ליטף את שיערה והיא את פניו. ידעתי שזו כנראה “הפוטנציאלית” והנחיתי את החוקרים להמתין להתפתחויות.
הבעל הניע את רכבו ונסע לכיוון חוף הים. מקומות מסתור לא היו חסרים. הבעל העמיד את רכבו באחת הפינות החשוכות. הרכב המפואר שלו דומם מנוע. החוקרים עדכנו אותי כי הוא והאישה שאיתו מתגפפים ברכב. בשלב כלשהוא עברו למושב האחורי. כרגיל, זה הספיק…
למחרת בצהריים נכנסה שירן למשרד. בקלטת שנייה שהביאה לנו שירן “קיבלה” סטירה שגרמה לה לעוף מקצה אחד של החדר לקצה השני. גם האיפור הכבד בו כיסתה את פניה, לא הסתירו את הסימנים. אני הצגתי לשירן את הסרטונים מהמעקב שלנו. שירן ראתה את הבחורה שלא הכירה. מתפשטת בתוך הרכב ואחר-כך…
ביקשתי משירן להתלוות אליי לתחנת המשטרה הקרובה ולהגיש תלונה נגד אלימות בעלה. שירן רצתה אחרת: “אני רוצה עוד הוכחות לאלימות שלו כלפיי”. היא לא הייתה צריכה לחכות הרבה. זה הגיע אחרי יומיים. גם הפעם עם סימנים ברורים. הפעם התעקשתי לגשת למשטרה יחד ולהגיש תלונה. במקביל, הפניתי את שירן לעורכת דין, שהזדעזעה לצפות בקלטות בהן שירן הוכתה.
כשישבתי עם שירן בחדר החקירות של מפקד המשטרה בעיר, גם הוא היה מזועזע. הוא שלח שני שוטרים במדים שעיכבו את הבעל לחקירה ובהמשך הורחק ל 90- יום מהבית. גם שופט בבית הדין לענייני משפחה היה מזועזע מהתנהגותו של האיש ופסק עליו מזונות זמניים, שהשאירו אותי המום כששמעתי את סכומם.
לסיפורים נוספים של הבלש הפרטי
הכותב, איתי כהן, משמש כמנכ”ל חברת החקירות “תירם – מידע וחקירות”. השמות בסיפור זה בדויים וחלק מהפרטים האישיים שונו למניעת זיהוי. לקבלת ייעוץ מידי ודיסקרטי צלצלו 09-8851855