פרשות אמיתיות מתוך ‘משפט שלמה’ – מכון פוליגרף וייעוץ
בעשור האחרון נולד ז’אנר חדש של “עסקים”, אם אפשר בכלל לקרוא להם כך. עולם ההשקעות הדיגיטליות, קריפטו, פורקס ושיטות חמקמקות אחרות. לא הכול הונאה, אבל רבים מהמנגנונים פועלים באזורים האפורים של החוק, לעיתים מנוהלים על ידי גורמים פליליים שמחזיקים מעל ראשם של צעירים בני עשרים את המקל והגזר גם יחד.
השיטה פשוטה: כסף גדול, מהיר, דיגיטלי ובעיקר חמקמק. והם מגיעים. צעירים בתחילת חייהם, רעבים להצלחה, עם שעוני יוקרה על היד, מכוניות נוצצות, לבוש מותגי. כלפי חוץ – חלום מתגשם, מתחת לפני השטח – חרדה, לחצים, חובות עתק, ולעיתים גם סכנת חיים ממשית.
כך מצאתי את עצמי באחד הערבים מול שני בחורים בני 20 וקצת, שביקשו בדחיפות לפגוש אותי. הם לא רצו להיכנס למכון, “הכול מתועד”, כך טענו. ביקשו להיפגש בחוץ, במקום ניטרלי, כבר זה הדליק נורה אדומה. הם הגיעו עם רכב יוקרה, עטויי תכשיטים, פנים דרוכים. “זה עניין של חיים ומוות”, אמר אחד מהם, כמעט לוחש. “אתה חייב לעזור לנו”. שאלתי מה פשר הדחיפות? הם סיפרו שמאשימים אותם בגניבה של ארנק דיגיטלי. “זה לא נכון”, טען הראשון. “אני בכלל פרשתי. החבר שלי מנהל את העניינים, ועכשיו אומרים שהוא מעביר לי כספים. זו עלילה”.
אבל אז, כמעט בלי לשים לב, נפלט המשפט ששינה את הכול.
“כן, עשינו את זה, אבל עכשיו זה חיים ומוות”.
באותו רגע עצרתי. שאלתי את עצמי, מה באמת מבקשים ממני? הם לא הגיעו מיוזמת מעסיק, לא מיוזמת שותף עסקי, אלא בעצמם. בדרך כלל, כשמזמינים אותי למקרים כאלה, מדובר בגורם חיצוני שרוצה לוודא שהאדם שהוא עומד לעבוד איתו לא מחובר לעולם אפור או פלילי. כאן – הכול יזום על ידם. והם המשיכו ללחוץ. “אתה חייב לעזור לנו. תעשה בדיקה, תוציא דוח, תגיד שלא נגענו”. אמרתי להם: “כשהייתם גיבורים לקחת כספים בדרכים נכלוליות, לא חשבתם על הנפגעים. עכשיו, כשהגלגל מסתובב, אתם מתחננים כמו ילדים קטנים. זה טבעי – אבל לא על חשבוני”.
ואז זה קרה. אחד מהם הסתובב אל השני, לחש משהו. השני הנהן, פתח תיק והניח לפניי שק מלא כסף, לא מטאפורה. מזומן, חבילות על גבי חבילות, סכום שמספיק להפוך ערב אחד לאגדה כלכלית. אבל זו לא אגדה. זו מציאות. מציאות של שחיתות, פחד ותאוות בצע. באותו רגע עצרתי את הכול. הודעתי להם שהפגישה נגמרה. דרשתי שיעזבו מיד. הסברתי להם שהמשך השיחה יוביל אותי לפעול נגדם – בצורה חריפה. לא נערכה בדיקה. לא הופק דוח. אבל בעולמי המקצועי, המקרה הזה מסומן בקטגוריה אחת ברורה: ניסיון שיבוש.
זהו מצב שבו אדם מנסה להשפיע על מהלך הבדיקה, בין אם באמצעות שקר מודע, מניפולציה או כמו במקרה הזה, הצעת שוחד ישירה. רק שבמקרה הזה, הם בכלל לא הספיקו להגיע לכיסא הפוליגרף. הכול התפוצץ לפני כן. ישבתי זמן מה אחרי שעזבו, מנסה לעכל את הסיטואציה. חשבתי עליהם, על הפער בין החזות הזוהרת שלהם לבין הריקנות הפנימית. לא משפחה, לא ילדים, לא אהבה – רק כסף.
חשבתי גם עליי, על המקום שאליו הם ניסו לגרור אותי, על האפשרות שבשבריר רגע אחד הייתי יכול למצוא את עצמי חוצה גבול שלא חוזרים ממנו. הם נעלמו. אינני יודע מה עלה בגורלם, אולי נבלעו במערבולת העולם הפלילי שממנו ניסו להיחלץ. אולי המשיכו הלאה, עד הפעם הבאה. אבל מה שבטוח הוא זה: הפוליגרף – הכלי שאצלי משמש לחשיפת אמת, לניקוי שולחן, להחזרת אמון, עמד באותו ערב לא כבדיקה טכנית, אלא כמראה. מראה לעולם שלם שמוכן למכור הכול, אפילו את נשמתו, בשביל עוד כמה ביטקוינים או דולרים.
הגוף – הוא לא יודע לשקר… ובחדר שבו המילים נבחנות בקו הגרף, האדם שופט את עצמו דרך התגובה הבלתי רצונית, הדופק, הנשימה וההזעה…
ניפגש בטור הבא, עם מקרה חדש – ושאלה ישנה: אמת או שקר?
שלמה עתרי – פסיכופיזיולוג מומחה פוליגרף
האשל 1, קיסריה | 054-7765333
shlomiatari@me.com | mishpat-shlomo.co.il



































