דפנה סיטנר, עובדת סוציאלית בעיריית חדרה, שירתה 151 ימי מילואים בגיל 48 בגדוד 9204 של גולני. זאת, במקביל לעבודתה בטיפול בנוער מכור
דפנה סיטנר, עובדת סוציאלית במחלקת הנוער של עיריית חדרה, זכתה לאחרונה להוקרה על שירותה הייחודי. בגיל 48 היא משלבת בין עבודתה בטיפול בהתמכרויות לבין שירות מילואים אינטנסיבי בגדוד 9204 של חטיבת המילואים "עודד" בגולני. עד כה שירתה 151 ימי מילואים, ובמהלך השנה האחרונה לקחה חלק משמעותי בתמיכה בחיילים ובני משפחותיהם.
סיטנר, שמועסקת בעיריית חדרה כבר 18 שנה, מתמחה בטיפול בבני נוער ובצעירים המתמודדים עם התמכרויות לסמים, אלכוהול והתנהגויות ממכרות כמו הימורים והתמכרות למסכים. בנוסף, היא מדריכה עובדים סוציאליים וסטודנטים בתחום. "זו שליחות, ואני זוכה ללוות אנשים ברגעים הכי מאתגרים של חייהם", היא מספרת.
שילוב בין מילואים לעבודה סוציאלית
את שירות המילואים שלה החלה בינואר 2024. הצבא זימן אותה להנחות עיבוד רגשי למפקדים ששירתו תקופות ממושכות מאז 7 באוקטובר. "הגעתי מתוך תחושת שליחות. די מהר גויסתי רשמית, וכיום אני משמשת כעו"ס תומכת גדודית", היא מסבירה. תפקידה כולל ליווי חיילים ומשפחותיהם. העבודה היא לצד קב"נים וגורמים נוספים לחיזוק החוסן הנפשי של הלוחמים.
למרות העומס הרב, היא מקבלת תמיכה מהנהלת אגף הרווחה בעיריית חדרה. "בלי הגב של המנהלות שלי, חנה בריהון קסאהון ועינב כצמן, לא הייתי מצליחה לשלב בין השניים", היא אומרת. גם מטופליה מבינים את חשיבות תפקידה במילואים. "הם תומכים ומבינים, גם כשהשירות בא על חשבונם", היא משתפת.
עבודה סוציאלית – שליחות לכל החיים
על הבחירה בעבודה סוציאלית היא אומרת: "זה מקצוע שמאפשר לי לגעת בחיים של אנשים, לעזור להם להכיר בכוחות שלהם ולהוביל שינוי אמיתי". בנוסף לעבודתה בעירייה ובצבא, היא ממשיכה ללמוד ולהתפתח בתחום, כולל הכשרה בטיפול בשיטת LTT. "כל אחת מאיתנו, העובדות הסוציאליות, נמצאת בשירות בלתי פוסק – לפרט, לקהילה ולחברה", היא מסכמת.
סיטנר מבקשת להעביר מסר חשוב. "כל עוד אני יכולה לתרום, אני אעשה זאת", היא אומרת. "המקצועיות, הלימודים והניסיון מאפשרים לי להגיע למילואים מתוך בחירה, מתוך אמונה בערך של התרומה שלנו כחברה".