לרגל יום המשפחה, המרכז הרפואי הלל יפה מציג את הסיפורים המרגשים של אנשי צוות רפואי, שבחרו ללכת בעקבות הוריהם ולהצטרף לצוות בית החולים
במרכז הרפואי הלל יפה, המסורת המשפחתית ממשיכה לדור הבא. לרגל יום המשפחה, בית החולים מציג את סיפוריהם של אנשי צוות רפואי, שבחרו ללכת בעקבות הוריהם ולהצטרף לצוות בית החולים. הם גדלו לצד הורים העוסקים בהצלת חיים, וספגו מילדותם את האהבה לרפואה. מה שהוביל אותם לבחור במקצועות הטיפוליים.
ד"ר אדם פולמן, בן 35 מקיסריה, מתמחה בקרדיולוגיה לאחר שסיים התמחות ברפואה פנימית. הוא למד רפואה בבולוניה, איטליה. כילד, גדל לצד אביו האורתופד, וספג את "רוח" הרפואה. "כבר כשהייתי ילד, שיחקתי כרופא עם חברים. אבי לא דחף אותי למקצוע, אך ראיתי את הסיפוק שקיבל מעבודתו, וזה דחף אותי ללמוד רפואה", מספר ד"ר פולמן. כיום, הוא נמנה בין הרופאים שהתקבלו לתוכנית "הילה" – תוכנית הדגל של המרכז הרפואי הלל יפה לפיתוח מנהיגות ומצוינות רפואית.
ד"ר מישר מיזל, בת 37 מבנימינה, מתמחה ברפואת עיניים. מילדותה, נחשפה לעבודת אביה הקרדיולוג, וראתה את המסירות והדאגה שלו למטופליו. "אבי היווה עבורי דוגמה אישית למסירות ומקצועיות. בחרתי להתמחות בעיניים כי זהו תחום מרתק, מתקדם טכנולוגית, ומאפשר לעזור באחד החושים המשמעותיים ביותר לאדם", היא אומרת.
כבר מילדות שאבו ד"ר אדם פולמן, ד"ר מישר מיזל, עדן גלוזמן, עדי כהן ושירה יצחקי – כהן השראה מהוריהם שעסקו בתחומי הרפואה.
עדי כהן, בת 27 מחדרה, היא אחות מוסמכת במחלקת התאוששות. היא סיימה תואר ראשון בסיעוד במרכז האקדמי רופין, והחלה לעבוד כאחות מוסמכת במחלקה האורתופדית בהלל יפה, שם עבדה גם כסטודנטית. כעבור שנה, טיפלה בפצועים ממסיבת הנובה ובחיילים שנפצעו בלחימה. "כאחות צעירה, לא היה פשוט להתמודד עם הסיטואציה. הפציעות היו קשות, אך זה חיזק אותי ודחף אותי להמשיך ללמוד ולהתפתח בתחום", היא משתפת. לאחר מכן, עדי יצאה ללימודים על בסיסיים בטיפול נמרץ, והחלה לעבוד במחלקת התאוששות. "אמא שלי היא מודל ההשראה שלי. אני רוצה להמשיך ולהתקדם בתחום כמו אמי, לטפל ולעזור לאנשים ככל האפשר", היא מסכמת.
עדן גלוזמן, בת 32 מחדרה, היא פיזיותרפיסטית במחלקה האורתופדית. מילדותה, הייתה מחוברת לתחום האנטומיה וגוף האדם. היא רקדה שנים רבות, ובשירותה הצבאי הייתה מדריכת כושר. "אמי, אחות במקצועה, הייתה מאוד מסורה לעבודתה,. כנראה שספגתי ממנה את האהבה לתחום הטיפולי", היא אומרת. עדן למדה פיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה. לאחר סיום לימודיה, עבדה בקופת חולים, ואז הצטרפה למחלקה האורתופדית בהלל יפה. "משך אותי לעבוד בבית חולים. העבודה שונה לגמרי. כפיזיותרפיסטית במחלקה האורתופדית, אני מסייעת למטופלים עם פציעות קשות ולאחר ניתוחים מורכבים", היא אומרת.
שירה יצחקי – כהן, בת 31 מאבן יהודה, עובדת במרפאה בעיסוק במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי הלל יפה. את ההחלטה ללמוד ריפוי בעיסוק קיבלה בעקבות מחלתו של אביה ז"ל, שנפטר לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. "אמי הייתה אחות במקצועה שנים רבות. היא טיפלה באבי במסירות רבה. כשהייתי מלווה אותו לטיפולים, גיליתי מקרוב את מקצוע ריפוי בעיסוק. מאז ומתמיד ידעתי שאעבוד במקצוע טיפולי ושם קיבלתי את ההחלטה ללמוד ריפוי בעיסוק".