זיהום האוויר הוא אחד מהסיכונים הסביבתיים הגדולים ביותר לבריאות הציבור בעולם. כיצד זיהום האוויר פוגע בבריאות הציבור? מהן ההשלכות הכלכליות של התופעה? ומה עוד ניתן לעשות כדי להתמודד עם הסיכון הזה? הנה כל מה שחשוב לדעת
בעוד שעישון סיגריות נחשב לאחד מגורמי הסיכון המרכזיים למחלות לב וריאות, מסתבר כי זיהום האוויר הורג יותר אנשים באופן משמעותי ברחבי העולם מאשר עישון. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שזיהום האוויר הוא הגורם המרכזי למיליוני מקרי מוות בשנה ומסכן את חייהם של מיליארדים נוספים.
היקף הבעיה: מספרי המוות הגוברים
על פי דו”חות עדכניים של ארגונים בין-לאומיים כגון UNICEF ו-WHO, זיהום האוויר גורם למותם של כ-8.1 מיליון בני אדם בשנה. מתוך מספר זה, כ-3.2 מיליון מתים מזיהום אוויר פנימי במבנים והיתר מזיהום חיצוני ופנימי כאחד. מספרים אלו עולים על מספר המתים מעישון, שתיית אלכוהול, HIV/AIDS, או תת תזונה.
הדו”ח החדש, שנערך באוניברסיטת שיקגו, מצביע על כך שזיהום האוויר מפחית את תוחלת החיים הגלובלית הממוצעת בכמעט שנתיים. הפחתת רמות ה-PM2.5 ברחבי העולם לרמות המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) יכולה להוסיף בממוצע 1.9 שנים לתוחלת החיים של כל אדם בעולם, מה שעשוי להוביל לתוספת כוללת של 14.9 מיליארד שנות חיים. “בעוד שאנו מתמקדים, ובצדק, במאבק אל מול עישון או תאונות דרכים, הנתונים מראים שהזיהום הורג יותר אנשים מדי שנה משניהם. מה שמטריד במיוחד הוא שבניגוד לעישון, אין לנו בחירה אם להיחשף לזיהום אוויר או לא. זה מדגיש את הצורך הדחוף בשינוי תפיסתי רחב של כלל המערכות”, מדגיש עופר נידם, מומחה לזיהומי אוויר ומבעלי דסמיט.
השפעת זיהום האוויר על הבריאות
זיהום מכיל חומרים מזיקים כמו חלקיקים עדינים (PM2.5), אוזון, גזי חנקן וגופרית, חומרים אורגניים נדיפים ומתכות כבדות. חלקיקים אלה חודרים לריאות ולמערכת הדם, ויכולים לגרום למחלות כרוניות כמו אסתמה, מחלות לב וכלי דם, וסרטן ריאות. ילדים, קשישים ובעלי מחלות כרוניות הם בסיכון מוגבר לפגיעה חמורה כתוצאה מזיהום האוויר. הדו”ח החדש מדגיש תושביה של ניו דלהי, אחת הערים המזוהמות ביותר ברחבי העולם, מאבדים בממוצע כ-12 שנים מתוחלת החיים שלהם בעקבות זיהום האוויר. לעומת זאת, שיפור איכות האוויר בערים אחרות בעולם כבר הוביל להארכה בתוחלת החיים: לדוגמה, בסין, שם הפחיתו בכ-41% את רמות הזיהום מאז 2014, תוחלת החיים עלתה בכשנתיים בממוצע. בארצות הברית, הפחתת הזיהום בכ-67.2% מאז 1970 הוסיפה כ-1.5 שנים לתוחלת החיים הממוצעת.
העלות הכלכלית
מעבר להשלכות הבריאותיות הקשות, הזיהום מלווה גם במחיר כלכלי גבוה. על פי נתוני מסמכים כלכליים עדכניים, זיהום האוויר גרם לאובדן של כ-1.2 מיליארד ימי עבודה מדי שנה בשל ההשפעות הבריאותיות שלו. מספר זה עשוי להגיע לכ-3.8 מיליארד עד שנת 2060. העלות הגלובלית של נזקי הבריאות הקשורים לחשיפה לזיהום אוויר בשנת 2019 מוערכת בכ-8.1 טריליון דולר, שהם כ-6.1% מהתמ”ג הגלובלי. מתוך סכום זה, 6.43 טריליון דולר מיוחסים לזיהום האווירי הסביבתי ו-1.67 טריליון דולר נוספים לזיהום אוויר ביתי.
כיצד ניתן להפחית את זיהום האוויר?
תקנים ותקנות – 94 מדינות קבעו תקנים לרמות PM2.5, אך 37 מהן אינן עומדות בתקנים שהן עצמן קבעו, ו-158 מדינות לא קבעו תקנים כלל. אם כל המדינות היו עומדות בתקנים שלהן, תוחלת החיים הממוצעת הייתה עולה ב-1.2 שנים.
שיפור טכנולוגי ובקרת פליטות – במדינות כמו ארצות הברית וסין, שיפורים בטכנולוגיה ובתקנים להפקת אנרגיה ולתחבורה הובילו להפחתה משמעותית ברמות הזיהום.
השקעות בכלים ובטכנולוגיות ירוקות – השקעה בטכנולוגיות ירוקות ובקרת זיהום אוויר מתגלה כמשתלמת כלכלית. הסוכנות להגנת הסביבה של ארה”ב מעריכה כי כל דולר המושקע בבקרת זיהום אוויר מניב תשואה של כ-30 דולר בתועלות כלכליות, תשואה של 3000%.
בישראל, העלויות הכלכליות של הזיהום מוערכות בכ-11.5 מיליארד שקלים בשנה: 4 מיליארד מכלי רכב פרטיים, 2 מיליארד ממשאיות ואוטובוסים, ו-5.5 מיליארד מהתעשיות. במיוחד, מפרץ חיפה, המרכז התעשייתי הגדול ביותר בארץ, נושא בעול כלכלי כבד כתוצאה מכך, עם עלות שנתית של כ-1.36 מיליארד שקלים כתוצאה מתחלואה ותמותה עודפת. “העלות של 11.5 מיליארד שקלים בשנה לישראל היא רק קצה הקרחון. מה שלא נלקח בחשבון הוא ההשפעה ארוכת הטווח על הפריון והחדשנות. זיהום אוויר פוגע ביכולות הקוגניטיביות, מה שעלול להוביל לירידה ביצירתיות ובחדשנות במשק – נכסים קריטיים לכלכלה מודרנית”, טוען נידם. “בעוד שהפחתת זיהום האוויר במפרץ חיפה היא קריטית, אנחנו צריכים לשים דגש גם על אזורים פחות מדוברים. למשל, מגדלי משרדים או אזורים סגורים מרובי תנועה, שלא תמיד נמצאים תחת פיקוח הדוק. יישום של מערכות ניטור בזמן אמת תספק תמונה מדויקת יותר ותאפשר התערבות מהירה בעת הצורך”.
זיהום מהווה איום משמעותי על בריאות הציבור והכלכלה העולמית, עם השלכות מרחיקות לכת. התמודדות אפקטיבית עם הזיהום דורשת מאמץ משולב של ממשלות, תעשיות ושל הציבור הרחב. הגברת המודעות, שיפור הרגולציה, והשקעה בטכנולוגיות ירוקות הם צעדים הכרחיים בדרך להבטחת אוויר נקי יותר ועתיד בריא יותר עבורינו ועבור הילדים שלנו. ההשקעה בהפחתת זיהום האוויר אינה רק הכרחית מבחינה בריאותית, אלא גם כדאית מאוד מבחינה כלכלית.
צילום ארכיון: שלומי גבאי
