חבר נבחרת ישראל, הג’ודוקא טוהר בוטבול, יתמודד החל מיום שישי על מדליה וניקוד בגראנד סלאם תל אביב;437 ג’ודוקאים מכל רחבי העולם ינסו לשפר תוצאות לקראת אולימפיאדת טוקיו
בצל המגפה העולמית ולצד ביקורת רב על קיום גראנד סלאם תל-אביב, דווקא כעת – כשהשמיים לישראל סגורים, נערכת נבחרת הג’ודו של ישראל לתחרות אשר תיפתח רשמית ביום שישי.
קיום התחרות שנקבע מבעוד מועד, הינה תולדה של שיתוף פעולה מלא של משרד תחבורה, משרד הבריאות וכן משרד התרבות והספורט. על המיזם מנצח איגוד הג’ודו הישראלי בשיתוף איגוד הג’ודו העולמי.
בטורניר שיתקיים באולם דרייב אין תל אביב יקחו חלק לא פחות מ- 437 ג’ודוקאים וג’ודוקאיות מרחבי העולם. לראשונה על אדמת ישראל יתמודד הג’ודוקא האיראני הגולה, סעיד מולאי, אשר ייצג את נבחרת מונגוליה. מולאי, מבכירי הג’ודוקאים שהיו לאיראן, נמלט מהמדינה וביקש מקלט מדיני – זאת לאחר שהתקבלו איומים על חייו בשל כוונתו להתחרות מול הישראלי שגיא מוקי.
טוהר בוטבול (תושב חדרה) מעביר את הימים האחרונים בבועה בבית מלון בתל אביב. על-פי כללי האיגוד, על כל הספורטאים לעבור ארבע בדיקות קורונה. מותר לספורטאים להשתתף באימון או בתחרות, ואסור לאף אחד מהספורטאים לצאת מהמלון. גם הכניסה עצמה למלון נחסמה למבקרים. למרות ההקפדה, בבדיקות קורונה התגלו מספר חיוביים – ארבעה שהינם מחלימים ועוד שניים שאינם משתייכים לסגלים הבינלאומיים – אלא לנותני השירות. הם, כמובן, הורחקו מיידית מתפקידם.
טוהר בוטבול, איך התחושה להתחרות בגראנד סלאם תל אביב – בתקופת קורונה וללא קהל ביציעים?
“זה כל פעם מרגש מחדש. אני אישית מאוד אוהב להתחרות כאן בישראל, זה תמיד מרגיש מיוחד. מה שכן, הפעם זו הפעם הראשונה לדעתי אי פעם שבה התחרות בלי קהל. זה הופך למשמעותי הרבה יותר כי זה בארץ וזה מבטל את יתרון הביתיות שלנו ואת החיבוק החם והאנרגיות של הקהל הישראלי שהוא הכי חם בעולם. למרות כל המוזרות, זו עדיין חוויה מאוד חיובית עבורי”.
האם יש לעובדה שהטורניר מתקיים פה בתל אביב השפעה על המוכנות – אפילו בהיבט הפסיכולוגי?
“האמת היא, שאני לא מרגיש שלמיקום התחרות יש השפעה על ההכנות. אני כמובן מדבר בשם עצמי. אני מכין את עצמי ומתאמן הכי טוב שאני יכול לתחרות הזו, כמו שאני עושה לפני כל תחרות בדרך לאולימפיאדה”.
באיזה מצב אתה מגיע לתחרות הפעם?
“אני מגיע במצב טוב מאוד מבחינה פיזית. תודה לאל הצלחתי להחלים כראוי מכמה פציעות קלות שעברתי במהלך התקו פה האחרונה. אני כמובן שמח על כך מאוד. מבחינה מנטאלית אני מגיע לתחרות רגוע יותר אחרי שהשארתי את הפציעות מאחורי. הן אמנם היו פציעות קלות, אבל עדיין הן הצליחו להטריד אותי. האנרגיה איתה אני מגיע לתחרות מאוד חיובית וזה מהשחשוב. אני מוכן כבר לתחרות ומחכה בקוצר רוח והתרגשות שיא לשריקת הפתיחה ביום שישי הקרוב”.
מול מי אתה צפוי להתמודד?
“כמו בכל תחרות, גם בגראנד סלאם תל אביב, אני אתמודד בקטגוריית המשקל שלי עד 73 ק”ג. מי בדיוק יהיו היריבים שלי על המזרן ומול איזה מדינות אתמודד? אין לי ממש תשובה. דבר אחד בטוח ואני יכולה לומר בפה מלא: לתחרות הזו מגיעים טובי הג’ודוקאים בעולם. כך, שלשאלתך, מי שזה לא יהיה, הוא מטובי הספורטאים בסבב העולמי”.
מדוע התחרות המתקיימת בתל אביב חשובה כל-כך ומעוררת עניין רב כל-כך בהיבט עולמי?
“טורניר הגראנד סלאם הוא אחד הטורנירים הנחשבים והחשובים ביותר לג’ודוקא. מעבר ליוקרתיות והשם שכבר הספיק בשנים האחרונות להפוך לשם דבר – גם למי שאינו חובב ובקיא בענף הג’ודו, הטורניר הזה יוקרתי וחשוב שבעתיים בשל הניקוד הרב שהוא מעניק למתחרים בו. יותר נכון לומר, לזוכים בו. מה שיכול לשפר מאוד את הדירוג של כל אחד מהמתחרים ואני אחד מהם, לקראת האולימפיאדה. אגב פרט “שולי”, אני נכון לרגע זה מדורג במקום השישי בעולם”.
באיזה מקום אתה רואה את עצמך מסיים את התחרות?
“להתחייב על תוצאה, אני כמובן לא יכול ולא רוצה. אני לא נוהג לעשות זאת, לצאת בהצהרות עוד לפני שהתחלנו. בספורט זה, ידוע שהכל יכול לקרות ושום דבר לא צפוי באמת. אני כבר הבנתי שתמיד יש הפתעות ולי דווקא מתאימה הפתעה חיובית וכמה שיותר. לי הכי חשוב לשמור על ריכוז ולעבור צעד אחר צעד. אני מתכוון לתת את כל כולי שם על המזרן ביום התחרות, ואעשה את הכי טוב שאני יכול כדי להגיע כמה שיותר למעלה. יש משפט שאני מאוד מאמין בו: “מתחילים הכי חזק שיש ולאט לאט מגבירים”.
החלו ההכנות לקראת חזרה של ענפי ספורט שונים לפעילות וכן חזרת קהל לספורט. עד כמה זה מרגש אותך?
“אחד הדברים שהכי ישמחו אותי , הוא חזרת הקהל למגרשים. אנשים לפעמים לא מבינים כמה זה משפיע ואיזו דחיפה מטורפת זה נותן. אם אני מסתכל מהמקום האישי שלי, הכי הייתי רוצה, למשל, עכשיו שסוף סוף הטורניר מתקיים פה בארץ, שבת הזוג שלי, אביה, תגיע ותעודד אותי מהיציע. זה היה נותן לי הרבה רוח במפרשים. זה היה מרים אותי גם ברגעים קשים ויש לא מעט כאלה. אני מתפלל, מייחל ומקווה בכל ליבי שהחיים של כולנו יקבלו אור ירוק ונחזור לנוע. תרתי משמע.
אומרים לפי מה ששמעתי פה ברעשי הרקע, שיש תכנון לפתוח חלקים בספורט ביום ראשון. אמנם, לטורניר הספציפי הזה, זה כבר לא יעזור, אבל הלוואי וזו תהיה הבשורה לאירועים הבאים שבפתח”.
צילום: ליאור קסטנר איגוד הג’ודו הישראלי
