הוא איבד את חבריו בטבח מסיבת הנובה ובהמשך ביחידה בה שירת; למרות שנפצע, הוא חזר להילחם עד ששוחרר והוכר כנכה צה”ל; בימים אלה מגייס המוזיקאי בן רונן (21) בהד סטארט את הכסף להפקת האלבום המוקדש לחברים שהיו ואינם עוד.
>> איילת שגיא ונטע פלג
בכל פעם שהשיר “איך שרפתי גשר” מתנגן לו ברדיו, בן רונן מתכווץ ונזכר באותם ימים בהם הוא כתב והלחין וחברתו הטובה, תמר סמט ז”ל, ביצעה. יחד הם חלמו להפיק אלבום. היום, לאחר ששוחרר מצה”ל, עבור בן רונן, מוזיקאי בן 21 מפרדס חנה, הפקת אלבום המורכב משבעה שירים המוקדשים לשבעה מחבריו וחברותיו שנרצחו באותה שבת ארורה בשבעה באוקטובר וחבריו לנשק שנהרגו בלחימה העזה, הפכה למשימת חייו. זהו גם סיפורו של חובש קרבי, אשר חי כל יום מחדש את מראות האימה ואובדן החברות והחברים הכי טובים, שמבטא עצמו ואת המציאות אותה חווה באמצעות המוזיקה – כסוג של נחמה.
בימים האחרונים פתח בן, באתר לגיוס המונים Head Start, גף בו קריאה לציבור לקחת חלק בהליך המימון והפקת האלבום. את שבעת השירים שיופיעו באלבום הוא מקדיש לשבעה מבין חברותיו וחבריו. לאור בלומוביץ’ ז”ל, עוז גרובר ז”ל והסמ”פ שלו ואסים מחמוד ז”ל שנהרגו באסון הנמרה. לחבריו בן זוסמן ז”ל נהרג בחילופי אש עם מחבל ואדר גבריאל ז”ל שנהרג בפעילות מבצעית, ולתמר סמט ז”ל ולאור אברהמוב ז”ל שנרצחו באותה מסיבה ארורה ברעים.
כיצד הכרת את תמר סמט ז”ל?
“תמר ואני הכרנו דרך חבר משותף שלנו, שהיה באותה עת בן זוגה. אני למדתי בחקלאי בפרדס חנה והם שניהם למדו בבית הספר הדמוקרטי בפרדס חנה. תוך מספר חודשים הפכנו לחברים טובים עם תחומי עניין משותפים ואהבה אדירה למוזיקה. אהבנו לנגן וליצור. האהבה של שנינו אל הים הייתה מוטיב נוסף בחברות בינינו. את תמר לימדתי לגלוש גלים, וזה הפך לחלק משמעותי בחייה. היא, במסגרת השירות הלאומי, התנדבה בעמותת “הגל שלי” המסייעת לילדים ולבני נוער קשי יום. בערך שנה לפני השבעה באוקטובר, אני כתבתי והלחנתי את השיר “איך שרפתי גשר”. תמר שרה את השיר. יחד עיבדנו והפקנו אותו, וחלמנו על לפרסם ולהפיץ אותו”.
מתי נודע לך שתמר היא בין נרצחי מסיבת הנובה?
“בשבעה באוקטובר שירתתי כחובש קרבי בגדוד 601 של הנדסה קרבית. אני סגרתי בדיוק שבת בבסיס ברמת הגולן. התעוררנו כולנו מוקדם בבוקר על רקע דיווחים ראשוניים. ארזנו את הציוד האישי וירדנו לדרום. חלק עם רכבים צבאים וחלק עם רכבים אזרחיים. כל מה שעניין אותנו, זה להילחם ולהציל אנשים. לא ידענו מה באמת קורה. כולנו ניזונו משמועות ודיווחי חדשות חלקיים. תוך כדי הנסיעה דרומה גיליתי, שגם תמר בסט וגם לאור אברהמוב במסיבה של הנובה. הם לא ענו לטלפונים. כשהגענו לעוטף, ראינו על הכבישים גופות, רכבים שרופים, אנשים מפוחמים ושריקות של כדורים נשמעו מכל כיוון”.
“כל חברי היחידה שלי פעלנו על אוטומט. בהתחלה לא ממש הדריכו אותנו מה לעשות, אז פשוט נכנסנו לתוך יישוב במטרה לטהר אותו ממחבלים. כשהתברר שהוא כבר מטוהר, קיבלנו את הפקודה המסודרת הראשונה: לפנות גופות מהכבישים. התחלנו לפנות גופות, ועל הדרך מצאנו פצועים קשה ופצועים אנוש. במשך שעות ארוכות טיפלתי בחיילים ובאזרחים שהגיעו או שמצאנו אותם, כשהם ירויים ברגליים ובגוף. אני זוכר כל אחד שהצלתי. אני גם זוכר את אלה שלא הצלחתי להציל. בהמשך נודע לי, בזמן שאנחנו נלחמים, שתמר ולאור אינם בין החיים. הם נרצחו. עד היום אני חש רגשות אשם, שלא הצלחתי להגיע להלווייתה של תמר ובהלווייתו של לאור הייתי רק כמה דקות”.
השיר “איך שרפתי גשר” התפרסם בזמן שבן רונן נלחם בתוך עזה. באחת ההפוגות הוא יצר קשר עם בן זוגה של תמר סמט ז”ל, עדי לוי, וביקש ממנו להפיץ את השיר לתחנות הרדיו לזכרה. השיר אף זכה לעיבוד קונצרט על ידי יוני גוטילביץ’.
במשך ארבעה חודשים נלחמת, נפצעת, חזרת לשרת, נפצעת שוב ועוד חזרת לשרת עד שהשתחררת.
“הפציעה המשמעותית האמיתית ארעה בעקבות מטען ממולכד שהונח בבית של מחבלי חמאס בשאטי. מההדף עפו לי רסיסים לפנים. אולי בגלל האדרנלין, הרגשתי שיש לי דם, אבל לא התייחסתי. טיפלתי בחברי היחידה שלי שנפצעו. תוך מספר דקות חבשתי אותם, עלינו על הכלים ויצאנו לעבר בית חולים ברזילאי באשקלון. בדרך, הבנתי שנפצעתי”.
בן רונן אושפז, עבר ניתוח וחזר תוך מספר ימים ליחידה. בהמשך, בן רונן שבינתיים הוכר כנכה צה”ל וכיום הוא עובר הליך שיקומי, השתחרר.
כמעט במקביל לשחרורו איבד בן רונן חברים נוספים ליחידה, באסון הנמרה שהתפוצצה. ביניהם, חבר הילדות אור בלומוביץ’ ז”ל וסגן המ”פ שלו, ואסים מחמוד ז”ל.
האלבום שאתה מתעתד להוציא, עד כמה הוא מתמצת את תחושותיך?
“האלבום יכיל שבעה שירים וקטעי מעבר. הוא יהיה תמצות החוויות, הרגשות והמחשבות שלי כלוחם במלחמה. הוא יסכם את החוויה האישית שלי כחייל ששוחרר לאחר שנלחם בשבעה באוקטובר, טיפל בפצועים, נפצע מרסיסים, איבד את חבריו שוב ושוב. חזר פנימה, נלחם וטיפל בעוד פצועים, איבד עוד חברים ושוחרר, אבל אפילו לא לרגע אחד איבד תקווה ומשמעות לחיים. זה מה שהאלבום הזה יהיה: יצירה שתתחבר לכל המדינה הזאת ותלחץ על כל הכפתורים, כי כולנו חווינו את המלחמה הנוראית הזאת, ובכולנו יש עוד תקווה לסיומה”.
האלבום נמצא בתהליכי הפקה. גיוס ההמונים עובד על עקרון – הכל או כלום. למעוניינים לקחת חלק בפרויקט הקלידו בגוגל: “מתקדם קדימה – הפרויקט של בן רונן”.
