היא התאהבה בצבא ונישאה לבחיר לבה מיד כשהשתחררה. אחרי ארבע שנים היא הרגישה שבעלה כבר לא נמשך אליה. היא התביישה לספר, שהוא גם מרביץ לה. היא הייתה צריכה את הטריגר הנכון כדי לגרום לה להתלונן נגדו במשטרה
היא הייתה אישה בשנות העשרים המוקדמות לחייה. כשנכנסה למשרדי והתיישבה, מיד שאלתי אותה: “לא קצת מוקדם להגיע אלי בגילך?”. היא ענתה, בטבעיות “נכון”, אך מיד הסבירה שהיא עשתה ועושה הרבה דברים.
היא נישאה מיד עם שחרורה משירות צבאי. את בעלה הכירה במסגרת השירות הצבאי. הם נישאו, את ירח הדבש עשו בארה”ב וכשחזרו החלו לעבוד. היא כמזכירה במשרד עורכי דין. מאז עברו ארבע שנים. היא סיפרה, שהיא לא מצליחה להיקלט להיריון, אבל זו לא הייתה מטרת בואה. “הוא התחיל ללמוד לפני שנה לתואר במנהל עסקים. בהתחלה הכל היה בסדר, אבל בחודשים האחרונים אני חושבת שהוא בוגד בי עם אישה שלומדת איתו. בחורה שנשואה גם היא… אני מתביישת לומר… אבל… הוא גם מכה אותי. זה מעולם לא היה, זה חדש”, אמרה בשקט.
“למה את מוכנה לקבל שמישהו מכה אותך?”, שאלתי כהרגלי בקודש במקרים כאלה. “אני אובדת עצות. אני חוששת ללכת למשטרה, אני חוששת ממנו”… אמרה כתשובה שכבר קיבלתי לפחות מתשע מכל עשר נשים שסיפרו לי סיפור דומה.
בניתי תוכנית מעקב, היא הסכימה ויצאנו לדרך. למחרת בבוקר הגעתי לביתה עם ציוד מתאים. הם התגוררו בשכונה חדשה, בדירה עם מרפסת שמש גדולה. את מצלמת הכרטיס שלי שתלתי בתוך מסגרת תמונה ענקית שהייתה בסלון וקלטה גם את פינת האוכל.
הוא גם מכה אותי. זה מעולם לא היה, זה חדש
אחרי יומיים אספתי את החומרים שקלטה המצלמה ושידרה להתקן אחסון שהוחבא במקום אחר. הגעתי למשרד וחיברתי את המחשב בחדר העריכה. בשלב מסוים ראיתי אותה יוצאת מהבית. עברו שעות והוא הגיע. בחור צעיר, 190 לערך. יחד איתו הגיעו שלושה גברים נוספים ובחורה אחת. לאחר שצחקו ושתו בירות, ישבו ללמוד בשולחן שקרוב לתמונת החתונה. הרצתי קדימה.
עברו שעתיים והם קמו ללכת. כולם, חוץ מהבחורה. ניכר היה שהיה ברור לשאר החברים שהיא נשארת. מה שרמז על כך שהם יודעים על הקשר ביניהם. כשהם יצאו מהדלת הוא נעל והם “התנפלו” אחד על השנייה. הם התנשקו בלהט והתגפפו.
הבחורה ניגשה לבדוק שהדלת נעולה. הוא פשט את חולצתו והם המשיכו להתנשק בעמידה. אחר כך משך את ידה וגרר אותה לכיוון חדר השינה. שם, כבר לא הייתה לי מצלמה. עברה שעה והיא נראתה שוב. עם חולצה שמכסה את התחתון שלה ובלי מכנס. הכינה קפה לה ולו ולקחה את זה לחדר השינה. “איזה אומץ”, אמרתי והסכמתי עם עצמי שזו לא הפעם הראשונה שהיא בסיטואציה הזו.
חשבתי על בעלה. תיארתי לעצמי שבעלה הוא לקוח פוטנציאלי. ייקח לו יום, חודש, שנה. בסוף הוא יגיע אליי או למי מחבריי. המשכתי להריץ קדימה, בבוקר הוא יצא לעבודתו אחר כך הלקוחה חזרה. נכנסה והביטה ימין ושמאל, אחר כך הביטה על התמונה, ניקתה את הבית, בילתה במטבח שעה בהכנת אוכל ואחר כך יצאה מהמקלחת. צלצול טלפון ממנה קטע לי את חוט המחשבה. “נו, מה רואים?”, היא שאלה.
אני בתחנת המשטרה. הוא הכה אותי, אתה יכול לבוא…
אני עניתי לה “בינגו, זו אכן הבחורה מהפקולטה ויש להם רומן. בואי למשרד”. היא הגיעה אליי כעבור שעה לערך, ישבנו יחד וראינו את הסרט, היא הייתה כואבת מאוד, אבל ניכר כי צפתה את זה. שאלתי אותה מה בכוונתה לעשות והיא השיבה לי כי תתייעץ עם עורך דין שתיקח ונהיה בקשר.
עברו בדיוק שבועיים. היא התקשרה אליי ואמרה בקול בטוח: “אני בתחנת המשטרה. הוא הכה אותי, אתה יכול לבוא עם הוידאו של הבגידה? החוקרת רוצה לראות”, תוך רבע שעה הייתי בתחנת המשטרה עם דיסק שהכנתי מבעוד מועד.
היא חיכתה לי בכניסה עם משקפיי שמש שחורות גדולות. כשהורידה אותם אמרה לי “תראה מה הוא עשה לי” והצביעה על עין נפוחה וכחולה ומלאה שטפי דם. “וואהו, זה נראה רע”, אמרתי ומיד הוספתי: “יהיה בסדר, אני איתך”.
יחד עלינו לקומה העליונה לחוקרת. כעבור שעה יצאתי משם. בעודי שם חייגו אליו שיגיע. עזבתי לפני שיבוא. באותו יום בערב היא עדכנה אותי שהוא הודה והורחק לשלושים ימים מהבית. נאסר עליו להגיע לשם. עברו עוד שלושה חודשים והם התגרשו. עברו כמה שנים. לפני חודש פגשתי בה בכניסה להופעה של חנן בן ארי. אני הייתי עם אשתי והיא הייתה עם בן זוג. קשה היה לפספס את הבטן שלה מבצבצת “וואהו, מזל טוב”, עניתי כשפנתה אליי קודם בשלום לבבי, “תכיר”, אמרה, “זה בן זוגי”…
הכותב: איתי כהן, בעלים של משרד חקירות בחדרה. השמות בסיפור בדויים וחלק מהפרטים שונו למניעת זיהוי. לקבלת יעוץ מידי ודיסקרטי חייגו 053-786-5001
צילום אילוסטרציה: פוטוליה
לסיפורים נוספים של הבלש