הוא עלה עם רעייתו וילדיו לישראל, אבל גם בחלומותיו לא דמיין שרעייתו תחדש רומן ישן נושן
הוא היה עולה חדש מארגנטינה, הגיע לישראל, כך סיפר לי, ממש בשנה האחרונה. “אשתי לא אהבה את ההחלטה, אבל בדיוק כמוני, רצינו את טובת שלושת הילדים שלנו. לאחר ויכוחים לא קלים, היא החליטה כמוני, צריך לעלות”.
“אל תחשוב שבשבילנו פה בישראל זה גן עדן”, אמר לי, “בכל פעם שאני נתקל בחוסר החינוך של השכנים שלי אני מתפוצץ.
דלת המעלית נפתחת וקודם כל הם רוצים להיכנס, לא מחכים שמי שבתוך המעלית ייצא, העיקר להיכנס, שלא לדבר על לתת טיפ טיפה “ריספקט” לנשים, זה לא מלמדים אתכם, הישראלים”, קרץ לי וחייך.
אתם בטח שואלים מה הוא עשה במשרדי, אז זהו, מסתבר שכנראה רק הוא מסתכל רק ישר, אבל לדבריו, אשתו, ככל הנראה… לא כל כך!!!
אשתו כפי שהבנתם לא שמחה להגיע לישראל, אבל לטובת “המשפחה” נאותה לעשות עליה. בארגנטינה עבדה כקוסמטיקאית. זה גם מה שעשתה כשהגיעה לעיר הגדולה בה התמקמו עם עלייתם.
מיד לאחר סיום האולפן, רכישת הדירה בכספי המענקים ומעט הכסף שהביאו עימם ממכירת דירתם (בפרוטות) בארגנטינה, החלה לעבוד כקוסמטיקאית. בהתחלה במספרה קטנה ומקומית, אח”כ כשראו כולם כי הבחורה מוכשרת, הגיעו בהמוניהם והיא פתחה עסק קטן לקוסמטיקה בעיר מגוריהם.
הוא שמח על הצלחתה של אשתו, שקצת הוציאה אותה ממצב רוחה “המזופט” שליווה אותם בעלייתם ובקליטתם בחודש הראשון. הוא עצמו עבד במכון כושר כמאמן כושר בכיר. היא קוסמטיקאית. הילדים הלכו לגן ולביה”ס והכל התחיל להיות
בסדר. עד שהוא התחיל לשים לב שאשתו קצת מתרחקת ממנו.
ברגע שפנית אלי, תקבל את האמת על המגש
תדירות יחסי המין ביניהם הלכה וקטנה משלוש פעמים בשבוע לאחת לכמה חודשים. הוא התקשה להבין מדוע אשתו מעדיפה לרכוש הלבשה תחתונה סקסית, ולהסתיר זאת ממנו, ולמה היא יוצאת מהבית לשעות ארוכות וכבר לא משתפת אותו כבעבר אולי יש לה רומן. הסברתי לו במה דברים אמורים. “ברגע שפנית אלי, רומן או לא, תקבל את האמת על המגש. אתה מוכן להתמודד עם האמת?” שאלתי. והוא, הביט בי וענה “כן”.
למחרת בשבע בבוקר המתנתי בסמוך לביתם בעיר בה התגוררו. ההתמקדות הייתה ברכב פיאט קטן שחנה בסמוך לבניין הגדול. בעוד כחצי שעה, לפי ההסבר של הבעל, היא תצא. היא נכנסה לרכב, הניעה פול גז… תוך דקות הגיעה, אבל לאן? למרכז קליטה. על זה לא עודכנתי, ולכן נכנסתי לכוננות “שלב 2.” עם הציוד הסמוי שלי נכנסתי פנימה, הספקתי לראות אותה נכנסת למעלית שאח”כ נעצרה בקומה הדרושה. זה היה מרכז קליטה טיפוסי, בלובי הבניין, שפעם היה מלון זול. בקומה המדוברת היו 22 חדרים – כולם סגורים. על חלקם שמות, רובם ללא. בלית ברירה ירדתי וחזרתי ללובי. היא, אחרי חצי שעה, יצאה מהמעלית. לצדה צעד גבר צעיר, גבוה וחסון. שניהם נכנסו לפיאט ונסעו. אני אחריהם.
אחרי עשרים דקות נסיעה והם החנו את הרכב בחניון קטן ונכנסו למשרד הפנים המקומי, נכנסתי אחריהם. הם לקחו מספר ונכנסו להמתנה ארוכה, שבשבילי הייתה טובה, כי בינתיים, הוא חיבק אותה, והיא ליטפה את שיערו. מדי פעם התנשקו.
אני, שישבתי ארבע שורות מאחוריהם, תיעדתי הכל.
אתם יודעים, לעיתים, כשבאים אלי לקוחות, קשה לי להסביר להם שלעיתים בעיות וחשדות של שנים, נפתרות ביום אחד של מעקב, בשעות בודדות, והמעקב הזה היה דוגמא לכך.
השניים ישבו כשעה ורבע לערך בסניף משרד הפנים, אח”כ, נכנסו שוב לרכב והיא החזירה את האיש למרכז הקליטה. כשירד מהרכב תפסתי זווית צילום טובה, כי ידעתי שתהיה נשיקה, מה שלא ידעתי שהיא תהיה ארוכה, ארוכה.
בהמשך היא הגיעה למכון שלה, פתחה אותו, עבדה עד הצהרים ואח”כ שבה לביתה. כשהגעתי בערב למשרד, הכנתי את הדו”ח והדיסק ללקוח.
כשהגיע למשרדי וצפה בסרטוני המעקב, הוא סינן “ברכות” בספרדית עסיסית. הוא היה עצבני. נתתי לו כמה דקות להירגע.
הוא סיפר לי, שבארגנטינה הבחור היה בן בית אצלם. הוא רווק ללא ילדים. “כנראה שהוא הגיע לישראל אחריה. יש להם רומן. עכשיו אני הולך להתגרש ממנה”, הוא אמר. אני ניסיתי לעצור אותו, שיחשוב קצת. והוא הוסיף: כבר שם תפסתי אותם כשעוד היינו חברים. באמת הייתי בטוח שאם נעלה לישראל, הכל יהיה טוב למען הילדים…”
מאז עברו חמישה חודשים. בעודי עוקב אחר גבר בוגדני במכון כושר מפורסם פגשתי בו מדריך במקום, ניסיתי להסתתר מלהישיר עיניים אליו, אבל הוא ניגש אלי, “אחרי מי אתה עוקב פה?” לחש לי וחייך… לחצתי את ידו, “מה אתך?”, שאלתי, “גרוש טרי”, חייך ואמר עוד לפני שהספקתי לשאול, “הכל בסדר, עכשיו אני גר עם בחורה עשירה שפינקה אותי עם אאודי ספורטיבית חדשה”. היישרתי אליו מבט. “שמח מאד בשבילך”, חייכתי ואמרתי, “עכשיו, זוז תן לי לעבוד”.
לסיפורים נוספים של הבלש
הכותב: איתי כהן, בעלים של משרד חקירות בחדרה. השמות בסיפור בדויים וחלק מהפרטים שונו למניעת זיהוי. לקבלת יעוץ מידי ודיסקרטי חייגו 053-786-5001
צילום: אילוסטרציה פיקסביי
