מנהל הבנק הגיע עם מידע ממש מדויק על חיי המין מחוץ לנישואים של רעייתו, גם איפה היא עומדת לבגוד בו, עם מי ומתי. כמעט כמו תמיד, כמה שבועות אחרי, התברר שיש טוויסט בסיפור הבלש
מנהל הבנק היה גבר בשנות השלושים לחייו. קומתו 170 ס”מ לערך, שיערו מתולתל שחור ומבנה גופו רזה מאוד. כשהגיע אליי למשרד חשבתי שמדובר בלקוח רגיל. כעבור דקות כבר ידעתי שמדובר במקרה מאוד מיוחד.
הוא היה נרקומן, נרקומן של סמים קשים מאוד, שאפילו לא טרח להסתיר זאת. הוא סיפר על כך שרעייתו, עובדת בנק בכירה ואם לשתי בנותיו הקטנות, בוגדת בו. שאלתי אותו מאין לו לדעת זאת בביטחון כה רב, והוא ענה שהוא פשוט יודע.
לאחר שסיכמנו על סכום העבודה והטרחה שלי, הוא ציין בפניי, כי בעוד זמן קצר היא תצא לאגף ההדרכה של הבנק הממוקם באזור הדרום. שם היא תקבל חדר מנוחה כיאה לאישה במעמדה. הוא הוסיף ששם היא אמורה לקיים יחסי מין עם אחד האנשים שיהיו עמה, בגיל 50 לערך, קרח, שמנמן עם משקפי ראיה.
גיחכתי ואמרתי לו שאם ברשותו מידע כה רב, מדוע הוא צריך אותי, אך הוא השיב, “צריך, צריך, אני לא כל כך בטוח במידע”. כשניסיתי לדלות ממנו את מקור המידע, גיחך ואמר: “אני נראה לך מלשין?”.
האמת? הוא נראה לי יותר פנטזיונר, מאשר אחד עם שתי רגליים על הקרקע וזה לא הסתדר לי עם המידע שהביא עימו.
כעבור יומיים, הצטרפתי אני בעצמי למעקב אחרי אשתו, לבוש חולצה לבנה. הגעתי לבניין יפה בדרום, השייך לאחד הבנקים הגדולים. בקלות זיהיתי את שני אנשיי שישבו במדשאה מחוץ לבניין וסימנו לי לעבר אישה היושבת עם חברותיה במעגל נשים בסמוך אליהם.
הצטרפתי גם אני למעגל גברים סמוך, בקלות הצטרפתי לשיחה וכעבור שעה כבר הפכתי לצחי מסניף צפון ת”א והכל היה נחמד. כמובן שנכנסתי לשיעורי ההדרכה יחד עם אשתו.
השיעורים היו משעממים מאוד. שמחתי על הבחירה שלי להיות חוקר פרטי ולא בנקאי. חיכיתי 10 דקות לערך, קמתי מהכיסא, חייכתי כמו מטומטם למדריכה ויצאתי מייד. הספיק לי לשמוע אותה אומרת, “כנראה שאני לא מספיק מעניינת”.
לך תסביר למדריכה שיש דברים יותר מעניינים מאשר גביית חוב משפטית מלקוח חסר כל. בדיקת קשר קטנה עם חוקריי והסתבר, שהאישה פרשה לחדרה שנמצא בבניין ממול, בקומה הרביעית והאחרונה. חוקריי חיכו בכניסה לבניין ובפתחו של פרוזדור החדרים.
החשש התפוגג במהירות
החשש שלי היה שמישהו כבר נמצא איתה בחדר. החשש התפוגג במהירות. לרחבת החנייה הגיעה מכונית מרצדס מהודרת, גבר בשנות ה- 50 לחייו, קרח, שמנמן ועם משקפיים, מיהר כשהוא מביט ימינה ושמאלה לעבר בניין חדרי המנוחה. המצלמות תקתקו גם כשנכנס לחדרה.
כאן המקום לעצור ולספר כי, הייתי בהלם מהמידע המדויק שהביא עמו הלקוח. התיאור שלו לגבי האיש, המקום, מתי ולמה, היה מדויק מאוד. בינינו, מי אם לא אני יודע להעריך מודיעין שדה…
חוקריי ואני התמקמנו מיד על גג הבניין שבו כיתות הלימוד. בסריקה קצרה הבחנו בחדרה של אשתו. כמו שקיוויתי כך היה: החלון היה אמנם סגור אבל הווילון לא היה מוסט עד הסוף. לאחר מאמצים הצלחנו לצלם את הגבר השמן והקירח על המיטה, על השולחן ואפילו באמבטיה. כעבור שעה קלה נפרדו השניים בנשיקה ארוכה.
חוקריי ליוו את הבחור למרצדס ורשמו את מספר הרכב. אני נשארתי על גג הבניין, מתלבשת ויורדת חזרה לכיתה. כמובן שאני לכיתה כבר לא חזרתי. חזרתי במהרה למשרד וצלצלתי ללקוח. ביקשתי שיגיע למשרדי בטענה שחבל על יום עבודה נוסף. יש ממצאים הודעתי לו. לא יכולתי שלא לדמיין איך חי הזוג המוזר הזה בבית. היא מנהלת סניף בנק מכובדת ויפהפייה והוא נרקומן ולא בדיוק העיפרון הכי חד בקלמר.
הוא לא הזיל דמעה כמו רבים מלקוחותיי. הוא הביט באשתו ובאיש השמנמן מתנים אהבים בחדר, סינן קללה או שתיים וביקש לעצור את קלטת הוידאו. עשינו חשבון מהיר והוא שילם וביקש את החומר.
ביקשתי שימתין עד להוצאת דו”ח חקירה מסודר, אבל הוא ויתר וטען כי רצונו בסרטון בלבד. כך היה. הוא קיבל את הדיסק און קי עם הסרטונים והתמונות, שילם מלוא החשבון ויצא ממשרדי כשהוא ספק ער למעשיו וספק לא.
עברו ימים ולמשרדי הגיע לקוח נחמד שביקש מעקב אחרי אשתו. לאחר שלושה ימי עבודה צולמה האחרונה מתנה אהבים ברכבה עם גבר רזה. הגבר היה הלקוח, האישה, אגב, הייתה מישהי שעובדת עם אשתו בבנק. כך הבנתי מאין המידע המדויק שהיה לאותו לקוח שלי על השמן עם המרצדס שהיה מנהל הסניף בו עבדו השתיים. כך סוגרים מעגל, חשבתי לעצמי, מודיעין שדה, מודיעין מין, מה זה משנה בימינו.
הכותב: איתי כהן, בעלים של משרד חקירות בחדרה. השמות בסיפור בדויים וחלק מהפרטים שונו למניעת זיהוי. לקבלת יעוץ מידי ודיסקרטי חייגו 053-786-5001
צילום אילוסטרציה: פיקסביי
לסיפורים נוספים של הבלש
