היא הגיעה אליי כי חשדה שבעלה בוגד בה. בחצי פה אמרה שהוא גם נוהג בה באלימות, אבל כמו רבות – גם היא חיה בצל הפחד ופוחדת לפנות לסיוע
היא הייתה אישה בשנות העשרים המוקדמות לחייה. כשנכנסה למשרדי והתיישבה, מיד שאלתי אותה…”לא קצת מוקדם להגיע אלי בגילך?”… “נכון קצת מוקדם לגילי, אבל הרבה דברים אני עושה מוקדם לגיל, אז כנראה שגם לחוקר פרטי, אני מגיעה מוקדם מהרגיל”… וחייכה במבוכה.
היא הייתה נשואה ארבע שנים. את בעלה הכירה בשירות הצבאי והם נישאו מיד עם שחרורה. את ירח הדבש עשו בארה”ב. הוא עבד בעבודות מזדמנות והיא כמזכירה במשרד עורכי דין מוכר. “הוא התחיל ללמוד לפני שנה מנהל עסקים. בהתחלה הכל היה בסדר, אבל בחודשים האחרונים אני חושבת שהוא בוגד בי עם אישה שלומדת איתו, בחורה שנשואה גם היא.
הוא גם מתנהג איתי לא יפה”… אמרה בקול חלש… “אני מתביישת לומר אלימות, אבל… הוא גם היכה אותי לא לפני הרבה זמן”.
“אני אובדת עצות. אני חוששת ללכת למשטרה, כי אני חוששת ממנו” אמרה כתשובה שכבר קיבלתי בעבר מ-90% מהנשים שביקרו אצלי עם בעיה דומה.
אין ספק שהוא בוגד בה, חשבתי לעצמי, אבל זה שהוא מרים יד, אלימות זה חמור הרבה יותר. ניסיתי לשכנעה להגיש תלונה, היא בשלב זה סירבה. בניתי איתה תוכנית מעקב. לחצנו ידיים ונפרדנו תוך שאני מביט בה הולכת וחושב על מר גורלה של אישה צעירה, שהנה רק התחילה את חייה הזוגיים וכבר עוסקת בטיפול הפריה ובבעל אלים.
אתמול בלילה הוא דחף אותי…
למחרת בבוקר היא התקשרה אליי. “אתמול בלילה הוא דחף אותי, הודעתי לו שבעקבות כך אני הולכת לאמא שלי, לישון שם יומיים, עד שיירגע, הוא אמר ‘שאין בעיה’ ויצא מהבית וחזר לפנות בוקר, עכשיו יצא לעבודה, ויש לו בערב לימודים
שלאחריהם הוא יבוא הביתה עם החבר’ה החדשים שלו ללמוד”, “מצוין” אמרתי, “אני אצלך תוך חצי שעה עם הציוד”.
הם התגוררו בשכונה חדשה של בניינים גבוהים בפאתי העיר, עם מרפסת שמש גדולה. מיקמתי מצלמות כיס מיניאטוריות -כאלה שעדשת הצילום היא בגודל ראש סיכה ויצאתי מהבית.
לאחר יומיים היא אמרה לי שהיא בבית והזמינה אותי. הגעתי ולקחתי את החומרים. השארתי מצלמה אחת שהורכבה בתוך מסגרת תמונה שהייתה שם.
כשהגעתי למשרד, הורדתי את החומרים בחדר העריכה וצפיתי. אכן, חבריו הגיעו ללמוד איתו. בתום שעתיים שלושה חברים לספסל הלימוד עזבו, ונותרה עם הבעל הסטודנטית הרביעית. כשהם יצאו מהדלת, הוא נעל והם “התנפלו” אחד
על השנייה. הם התנשקו בלהט, התגפפו. הם המשיכו להתנשק בעמידה, אחר כך משך את ידה וגרר אותה לכיוון חדר השינה. שם… כבר לא הייתה לי מצלמה.
עברה שעה והיא נראתה שוב, עם חולצה שמכסה את התחתון שלה ובלי מכנס. הכינה קפה לה ולו ולקחה את זה לחדר השינה. היא הרגישה ביטחון מלא. באחת לפנות בוקר הוא ליווה אותה לדלת, תוך נשיקות וחיבוקים. עכשיו תלך
לבעלה שלה ותספר לו שלמדה מאוד קשה היום, חייכתי לעצמי.
יום למחרת רואים בסרטי האבטחה את הלקוחה שלי חוזרת לבית ואת בעלה שהתעורר משינה דוחף אותה בגסות. ממש הודף אותה, כשהיא מבקשת להגיש לו קפה למיטה.
“בינגו”, הזמנתי את הלקוחה שלי למשרד…
ישבנו יחד וראינו את הסרט. היא הייתה כאובה, אבל ניכר כי צפתה את זה. שאלתי אותה מה בכוונתה לעשות. היא השיבה לי, כי תתייעץ עם עורך דין שתיקח ונהיה בקשר.
עברו בדיוק שבועיים והיא התקשרה אליי. “אני בתחנת המשטרה, הוא הכה אותי, אתה יכול לבוא עם הוידאו של הבגידה? החוקרת רוצה לראות”. תוך רבע שעה הייתי בתחנת המשטרה עם דיסק שהכנתי מבעוד מועד.
היא חיכתה לי בכניסה עם משקפיי שמש שחורות גדולות. כשהורידה אותם עין ימין הייתה נפוחה. עלינו יחד לחוקרת המשטרה. בעודי שם חייגו אליו שיגיע לתחנה.
הוא נחקר על אלימות, הודה והורחק בשלב ראשון לשלושים ימים.
אחרי שלושה חודשים כבר היו גרושים. עברו כמה שנים טובות, לפני בערך כחודשיים, פגשתי שוב את האישה, בהופעה של חנן בן ארי, הפעם היא הייתה מחויכת ועם בטן של הריון: תכיר, זה בן זוגי.
לסיפורים נוספים של הבלש
הכותב: איתי כהן, בעלים של משרד חקירות בחדרה. השמות בסיפור בדויים וחלק מהפרטים שונו למניעת זיהוי. לקבלת יעוץ מידי ודיסקרטי חייגו 053-786-5001
צילום: אילוסטרציה פיקסביי